תשעה באב

יוסף רזניק תגובות: 0

צום תשעה באב, שיחול ביום שלישי השבוע, הוא היום הכואב והקשה ביותר בלוח השנה היהודי. אפשר לכנות אותו 'יום אבל לאומי' והוא מהווה את שיא ימי האבלות של 'בין המצרים'.

על מה בדיוק אנחנו מתאבלים?

האירועים הבולטים הם כמובן חורבן שני בתי המקדש, ששניהם אירעו ביום ט' בחודש אב, בהפרש של כ-490 שנה. בית המקדש הראשון נשרף על ידי הבבלים, ובכך נפסקה מלכות צאצאי דוד ושלמה. ואילו בית המקדש השני נחרב על ידי הרומאים, וחורבן זה גרם להתפזרותו של עם ישראל בכל העולם. בשני החורבנות נהרגו רבבות יהודים.

האם נכון שהתאריך הזה 'מועד לפורענות' וקרו בו עוד כמה אירועים קשים בתולדות ישראל?

אכן, בתשעה באב אירעו עוד כמה אירועים קשים, שהראשון בהם היה חטא המרגלים. כאשר בני ישראל יצאו ממצרים, משה רבנו שלח אנשים לראות את ארץ ישראל, והם הוציאו דיבה על הארץ ואמרו שאי אפשר יהיה לכבוש אותה. הדבר גרם לכל העם לבכות ולרצות לחזור למצרים, ולא סמכו על הבטחת ה' שייתן להם את הארץ. בגלל החטא הזה, שאירע כאמור בתשעה באב, הלכו בני ישראל במדבר עוד ארבעים שנה, כל הדור ההוא מת במדבר ורק בניהם נכנסו לארץ. חז'ל אומרים שחטא המרגלים הוא למעשה השורש לכל הפורענויות שהיו אחר כך ביום זה.

חורבן ביתר - בתשעה באב, כשבעים שנה לאחר חורבן הבית, נחרבה העיר ביתר, שהייתה המעוז האחרון של לוחמי מרד בר כוכבא. הרומאים עשו בעיר טבח נורא, ובכך אבדה התקווה האחרונה לעצמאות יהודית למשך 1800 השנים הבאות. בעקבות המרד, הרומאים גם הרסו לגמרי וחרשו את ירושלים, אסרו על יהודים להיכנס אליה, ושינו את שמה של ארץ ישראל ל'פלסטינה'.

במשך הדורות אירעו עוד דברים קשים בתשעה באב, כמו גירוש ספרד ועוד, ויום זה הפך לסמל לכל צרותיו של עם ישראל.

מדוע אנו מתאבלים על דברים שהיו לפני כל כך הרבה שנים?

האבלות איננה רק על מה שהיה, אלא גם על מה שחסר לנו עכשיו: הקשר הישיר עם ה' שהיה בבית המקדש, הנבואה, הסנהדרין ומלכות בית דוד, הם בעלי משמעות עצומה לחיינו, ואובדנם הוא המקור לכל הצרות הגשמיות והרוחניות שמהן אנו סובלים עד היום. האבלות גם מעוררת אותנו לחזור בתשובה ולתקן את הסיבות שגרמו לחורבן.

מסופר שהקיסר הצרפתי נפוליאון ראה פעם יהודים בוכים בתשעה באב. לשאלתו על מה הם בוכים, אמרו לו שהם בוכים על בית המקדש שנחרב לפני 1800 שנה. נפוליאון התפעל מאוד ואמר: 'אומה שזוכרת במשך זמן רב כל כך את מה שאבד לה - מובטח לה שתקבל אותו בחזרה'.

מהם דיני הצום והאבלות?

צום תשעה באב מתחיל בערב של מוצאי ח' באב (השנה: יום שני בערב), ומסתיים לאחר יממה (השנה: ביום שלישי בערב). אסור לאכול, לשתות, להתרחץ, לסוך את הגוף בשמן ולנעול נעלי עור - ולמעשה כל דבר שמביא שמחה ותענוג - כדי שהלב יהיה פנוי לחוש את צער החורבן. מסיבה זו אסור בתשעה באב גם ללמוד תורה, כיון שדברי תורה משמחים את הלב. מותר ללמוד ביום הצום רק דברי פורענות וחורבן, כמו מגילת איכה, ספר איוב, פרקי נבואות החורבן שבספר ירמיהו וכדומה. במשך הצום אין אומרים 'שלום' איש לרעהו, ועד חצות היום לא יושבים על כסאות אלא על הרצפה או על שרפרף נמוך. בבית הכנסת נוהגים להחשיך חלק מהאורות ומסירים את הפרוכת מארון הקודש. בתפילה קוראים את מגילת 'איכה' ופיוטים של קינה על החורבן.

בתשעה באב מותר לעשות מלאכה, אך נהגו להימנע מעשיית דברים שמסיחים את הדעת מהאבלות. יש הנוהגים ביום זה לקרוא ספרים שמתארים את צרות ישראל בגלות.

יהי רצון שנזכה במהרה לגאולה השלמה, ולהתקיימות דברי הנביא (זכריה ח, י'ט): 'כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי (=י'ז בתמוז) וְצוֹם הַחֲמִישִׁי (=תשעה באב) וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי (ג' תשרי, 'צום גדליה) וְצוֹם הָעֲשִׂירִי (=עשרה בטבת) יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר