הקומבינה לא הצליחה

הרב אבי בן אבנר תגובות: 0

צהלות שמחה פרועות נשמעו מתוך המשרד הראשי של מפעל הטקסטיל. המנהל וסגנו חגגו את הצלחת ה'תרגיל' שלהם. העסקה הגדולה עם הצבא של מדינת גמבוליה נחתמה, והיא תזרים לכיסיהם כסף רב - והכול בזכות התחכום והערמומיות שלהם. 'אתה רואה?' טפח המנהל על כתפו של סגנו, 'אמרתי לך שהדרך היחידה להרוויח כסף זה לעשות קומבינות'.

הכול החל שבועיים לפני כן, כאשר מנהל המפעל וסגנו הבחינו שהרווחים יורדים לאחרונה, ומוצרי הטקסטיל של המפעל נמכרים פחות מאשר בעבר. לא שהיה חסר להם כסף; המפעל שלהם היה המפעל המצליח ביותר בתחומו, ובכל פעם שצץ להם מתחרה, הם הורידו את המחירים כדי לשבור אותו. כל המפעלים האחרים נסגרו או הצטמצמו, אבל למנהל ולסגנו זה אף פעם לא הספיק. הם רצו להרוויח עוד ועוד כסף, ולא שבעו אף פעם.

באותו זמן התפרסם מכרז של צבא גמבוליה, לתפירת מדים חדשים לעשרות אלפי החיילים. מדינת גמבוליה הייתה מדינה קטנה אי שם באפריקה, ולא היו בה מתפרות או מפעלי טקסטיל. המנהל וסגנו רצו מאוד לזכות במכרז הזה, שיזרים לכיסיהם ממון רב. אם הם ירוויחו כמה דולרים על כל חליפת מדים, הרווח יסתכם בסכום גדול. הבעיה הייתה שהם לא היו לבד. בוודאי מפעלים נוספים יגישו הצעות מחיר למכרז, ואי אפשר לדעת מי יזכה.

'יש לי רעיון מבריק', אמר המנהל. הוא שלף מתוך ערימת הדפים שעל שולחנו דף אחד שהגיע בפקס באותו יום.

'תסתכל בזה', אמר המנהל לסגנו. זו הייתה הודעה על העלאת מחירי הבדים בעשרים אחוזים בעוד שלושה שבועות.

הסגן הביט בדף ולא הבין מה כל כך משמח את המנהל. מחירי הבדים כל הזמן בעלייה, וזה רק מקטין את רווחי המפעל.

'אני הולך להגיש הצעת מחיר על פי מחירי הבדים הנוכחיים', הפתיע המנהל את סגנו, 'וכך בטוח נזכה במכרז, כי נהיה יותר זולים מכל המתחרים שיגישו בוודאי הצעות מחיר על פי מחירי הבד החדשים והיקרים '.

'אוקיי', אמר הסגן באי הבנה, 'אבל מה נעשה לאחר שהמחיר יעלה? אנחנו נישאר 'תקועים' עם המחיר הישן, ורק נפסיד עוד יותר.'

'כאן בדיוק הרעיון המבריק שלי', חייך המנהל מאוזן לאוזן, 'אנחנו נכניס סעיף מתוחכם בחוזה, שיקבע כי אם מחירי הבדים עולים בין מועד חתימת החוזה למועד אספקת המדים, המחיר עולה בהתאם לעליית מחיר הבד. הם לא יודעים לקרוא חוזים, הגמבולאים האפריקנים האלה. הם רואים רק את השורה התחתונה. בשורה התחתונה הצעת המחיר שלנו תהיה הכי זולה, אבל אחר כך נעלה להם את המחיר, וכך נרוויח פי שניים'.

'וזו לא רמאות?' שאל הסגן את המנהל בחשש.

המנהל פרץ בצחוק גדול. 'זה לא רמאות', אמר, 'זה נקרא 'קומבינה'. אולי אסור לרמות - אבל בוודאי שמותר לעשות קומבינות. רק ככה אפשר להרוויח כסף'.

שבועיים עברו, ויום אחד הגיע פקס למשרד המפעל, ובו הבשורה: זכיתם במכרז לתפירת מדי הצבא של גמבוליה. צהלות שמחה פרועות נשמעו מתוך המשרד. המנהל וסגנו חגגו את הצלחת ה'תרגיל' שלהם, והתכוננו לגרוף את הכסף הגדול על חשבון צבא גמבוליה.

סגן המנהל הזמין כמות גדולה של בד מיוחד, ושילם עליו במחיר הישן. מכונות התפירה החלו לעבוד שעות נוספות, ולאחר כמה ימים, לאחר שמחירי הבדים עלו, שלחו המנהל וסגנו הודעה לצבא גמבוליה כי מחירה של כל חליפת מדים יעלה בעשרים אחוז בגלל עלייה בלתי צפויה במחירי הבדים, כפי שכתוב בפירוש בחוזה.

כצפוי, ראשי צבא גמבוליה לא התווכחו, כי הם כבר השתוקקו לקבל את המדים החדשים. הם הודיעו שבסיום העבודה, הם אכן יוסיפו עוד עשרים אחוז על המחיר, כפי שהחוזה מחייב.

המדים נתפרו בקצב, ונארזו לקראת המשלוח לגמבוליה. העובדים הקבועים עבדו מבוקר עד ערב, ועובדים אחרים עבדו בלילות. המפעל עבד סביב השעון כדי להשלים את ההזמנה במהירות. המנהל וסגנו חיככו ידיים בהנאה. עוד שלושה ימים יגיע נציג צבא גמבוליה למשרד עם כל הכסף, והוא ידאג להעברת המדים למדינה האפריקנית הרחוקה.

למחרת בבוקר, קם המנכ'ל בבוקר במצב רוח טוב, כשהוא חולם על עשרות אלפי הדולרים שהוא עומד להרוויח. הוא נכנס למכוניתו והחל לנסוע לכיוון המפעל. הוא פתח את הרדיו כדי לשמוע חדשות, וכששמע את הידיעה הראשונה, החוויר והחל לרעוד. הוא כמעט עשה תאונה מרוב בהלה ותדהמה. הקריין הודיע כי במדינת גמבוליה שבאפריקה, התרחשה במהלך הלילה הפיכה צבאית. הנשיא, שרי הממשלה וכל ראשי הצבא הודחו, והוכנסו לכלא.

המנכ'ל הגיע בקושי למפעל, ועל פי מראה פניו העגומות של סגנו, הוא הבין שגם הוא כבר שמע את הידיעה. הקומבינה שלהם התפוצצה להם בפרצוף. כל התכנון לגרוף הון ירד לטמיון. עכשיו הם לא ייראו אפילו דולר אחד מצבא גמבוליה, והם נותרו רק עם חובות ענק על הבד המיוחד שהם קנו במחיר הישן...

*

מדי פעם אנחנו נתקלים בפיתוי לעשות איזו 'קומבינה'. עמוק בלב אנחנו יודעים שזה לא בסדר, אבל אנחנו משכנעים את עצמנו שזה לא רמאות ולא גניבה, אלא רק קומבינה. הניסיון מלמד שבכסף שאדם הרוויח לא ביושר, אין סימן ברכה. מרמאות רק מפסידים, לפעמים במישרין ולפעמים בעקיפין, אבל אין תחליף לכסף שהשגנו ביושר ובצדק, שבו נראה ברכה והצלחה.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר