משימה שנכשלה

הרב אבי בן אבנר תגובות: 0

'נגריית הזהב' הייתה אחת הנגריות המבוקשות ביותר, וזאת בזכות העובד הוותיק והחרוץ, משה, שהיה בעל ידי זהב, דייקן ויצירתי. לקוחות הנגרייה היו מתעקשים שרק הוא יעשה עבורם את הרהיטים.

בעל הנגרייה לא ראה את הדבר בעין יפה. הוא אמנם הרוויח כסף בזכות משה, אבל תמיד חשש שיום אחד משה יתפטר ויפתח נגרייה משלו, ואז כל הלקוחות יעזבו וילכו אחריו.

דווקא משה מעולם לא חשב על הכיוון. הוא היה אדם ישר שהסתפק במועט. הוא אהב את עבודתו, ולא חשב לעזוב ולפתוח נגרייה מתחרה.

יום אחד שמע בעל הנגרייה את אחד הלקוחות מנסה לשכנע את משה לעזוב את עבודתו כשכיר, ולפתוח נגרייה בעצמו. בעל הנגרייה יצא בחשאי כדי שהשניים לא יבחינו בו. אם הוא היה ממתין עוד רגע, הוא היה שומע את תשובתו של משה האומר שהוא מרוצה מעבודתו ולא חושב לעזוב, אבל בעל הנגרייה שמע רק את דברי הלקוח, והחליט למנוע ממשה בכל דרך לפתוח נגרייה מתחרה.

למחרת יצאה התכנית הזדונית לפועל. כל השכונה שמעה כיצד בעל הנגרייה זועק: 'גנב! גנב!' ומשליך את משה מהנגרייה בבושת פנים. בעל הנגרייה סיפר לכולם כי תפס את משה 'על חם' גונב כסף מהקופה.

מיותר לציין שמשה האומלל לא גנב אפילו פרוטה, וידיו היו נקיות. הוא החל לחפש עבודה חדשה, אבל בכל מקום רדפה אותו השמועה שבעל הנגרייה הפיץ עליו. לכל מי שהתקשר לברר על משה, היה בעל הנגרייה אומר: 'אסור להעסיק אותו. הוא נראה תמים, אבל למעשה הוא גנב מדופלם'. המצב לא הותיר למשה כל ברירה, ובעצת ידידיו הוא החליט לנסוע לחו'ל ולנסות שם את מזלו, אולי משם תצמח לו הישועה.

הטיסה לארצות הברית עברה עליו במתח ובלחץ. הוא לא הצליח להירדם מרוב דאגה לעתיד. כשהמטוס נחת, עבר משה במהירות את הבדיקות, נטל את מזוודתו והתכונן לצאת מהטרמינל. אך לפני כן ביקש להתפנות, וסר לחדר השירותים.

כאשר משה נכנס לתא, הוא לא האמין למראה עיניו. על הרצפה היו מושלכות כמה חבילות גדושות של... דולרים. משה היה המום וצבט את עצמו לוודא שהוא לא חולם. הוא שמע אמנם את האגדה שבאמריקה הכסף גדל על העצים, אבל מעולם לא דמיין שהכסף צומח על רצפות של תאי שירותים...

הוא היה מבולבל. האם הכסף שייך לו? האם עליו לחפש את בעליו? משה החליט לקחת את הכסף, ולחשוב אחר כך מה לעשות איתו. הוא תחב את חבילות הכסף למזוודה, אך כאשר יצא מהשירותים, נבהל לראות מולו עשרות שוטרים פרושים, כשחלקם מכוונים כלפיו אקדחים. משה הרים ידיים באופן אינסטינקטיבי. כמה שוטרים קרבו אליו והחלו לחפש על גופו ובתוך מזוודתו. משה היה כה מבולבל, עד שפלט: 'זה הכסף שלי'. השוטר חייך בלגלוג ואמר: 'בוודאי זה שלך, אחרי ששדדת את הבנק...'

עד מהרה התברר למשה ששלוש שעות לפני כן התבצע שוד בסניף בנק סמוך, והוא נחשד כשודד. הוא הבין שעליו לדבוק בגרסה הראשונה שנפלטה מפיו, שהכסף שלו, כי אם יתחיל להחליף גרסאות, זה יעורר רק יותר חשד. 'אני לא השודד,' אמר לחוקרים, 'כי לפני שלוש שעות עוד הייתי במטוס...' החוקרים שאלו: 'אם כן, מאיפה יש לך את הכסף?' ומשה המציא תשובה במקום: 'אני איש עסקים המסתובב עם סכומים גדולים באופן קבוע'.

החוקרים לא ידעו אם להאמין לו. מצד אחד ה'אליבי' שלו מוצק, והוא אכן היה במטוס בעת השוד, אך מאידך, בגדיו הפשוטים לא נראו כשל איש עסקים.

כדי לבדוק זאת, הציעו החוקרים האמריקניים הצעה מקורית: במזוודה של משה היה פנקס טלפונים. הם יתקשרו לאחד המספרים וישאלו אודותיו, ולפי התשובה יחליטו מי הוא. הטלפון הראשון שהחוקרים שלפו היה של... בעל נגריית הזהב, מי שהתנכל למשה ופיטר אתו מעבודתו.

כאשר בעל הנגרייה קיבל את השיחה, הוא השיב שהוא מכיר את משה. 'האם הוא איש עסקים עשיר?' שאל החוקר בלי להסביר את כוונתו. בעל הנגרייה דמיין שמשה הסתבך עם מס הכנסה או עם הרשות להלבנת הון, והחליט להעליל עליו שהוא מגלגל כספים כדי לסבך אותו עוד יותר. 'משה הזה מסתובב כל היום עם סכומי ענק', אמר בעל הנגרייה, 'ואין לי מושג מאיפה'.

משה שוחרר מהחקירה כשכל הכסף בידו. לאחר מכן הוא בירר את ההלכה, והתברר לו שבתנאֵי המקרה הספציפי, הוא יכול להשאיר את הכסף בידו. כך אירע שדווקא בעל הנגרייה שרצה לגרום לו נזק, הוא אשר הציל אותו מהחוקרים האמריקנים, והביא לכך שהוא נשאר עם הכסף.

*

הסיפור הזה, שהתרחש לפני כמה עשרות שנים בירושלים, ממחיש בצורה הטובה ביותר שכאשר נגזר על אדם לקבל משהו, הוא יקבל אותו למרות כל אלו שמנסים למנוע זאת. לפעמים דווקא אלו שרוצים להזיק לו - הם אלו שעוזרים לו בלי ידיעתם, כי 'אין עצה ואין תבונה נגד השם' – כאשר מהשמים מחליטים שאדם מסוים יקבל משהו, אין כוח בעולם שיימנע זאת.


תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר