בתי דין לממונות

תגובות: 0

בשבוע שעבר עסקנו בעניין דיני הממונות וחשיבותם. כדי ליישם את הדינים הללו בפועל, יש צורך כמובן במערכת משפטית. בפרשת 'יתרו' (שמות פרק י'ח) מסופר שבתחילה משה רבנו היה שופט בעצמו את כל העם, עד שחותנו יתרו אמר לו שהוא לא יוכל לעמוד בכך, והציע להקים תחתיו מערכת של אנשים שישפטו במקרים הפחות מסובכים. בשלב מאוחר יותר ציוותה התורה בפירוש להקים מערכת של בתי דין, כאמור בספר דברים (ט'ז, י'ח): 'שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ... וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק'.

מה תפקידם של בתי הדין לפי התורה?

לבתי הדין יש תפקידים רבים: מלבד השפיטה בדיני ממונות, הם משמשים גם כבתי דין פליליים שמענישים את הפושעים ואת העוברים על חוקי התורה; מהווים כתובת לבירור שאלות בהלכה; אחראים על ענייני 'המעמד האישי', כגון גיור וגירושין; דואגים לזכויותיהם של ילדים יתומים; וכן הם מוסמכים לתקן תקנות בענייני ציבור.

אלו סוגים של בתי דין ישנם?

לפי התורה ישנם שלושה סוגים של בתי דין: בתי דין קטנים של שלושה דיינים, המצויים בכל מקום ומקום; בתי דין של 23 דיינים (המכונים 'סנהדרין קטנה') שהיו יושבים בכל עיר ומוסמכים לפסוק גם ב'דיני נפשות' (=הוצאה להורג); ובית הדין הגדול, או 'הסנהדרין הגדולה' - בית הדין המרכזי, המונה 71 דיינים שהיה יושב בבית המקדש. הסנהדרין הגדולה הייתה הסמכות התורנית העליונה בעם ישראל והיא פסקה בשאלות הנוגעות לעם כולו.

חשוב לציין שלמרות שהסנהדרין יכלה לפסוק בדיני נפשות, הדיינים היו מנסים בכל דרך אפשרית למצוא לנידון זכויות ולהימנע מהוצאה להורג, עד שבגמרא כתוב שסנהדרין שהייתה פוסקת גזר דין מוות על אדם אפילו אחת לשבעים שנה, נקראת 'סנהדרין קטלנית'.

מי יכול להיות דיין בבית דין?

דיין חייב בראש ובראשונה להיות ירא שמים ובקי בדיני התורה, ואם אינו כזה - אסור למנותו. כמו כן עליו להיות איש אמת ששונא את העוול, שאינו רודף ממון, חכם ונבון, עניו, בעל שם טוב ומקובל על הציבור. הוא צריך להיות גם להיות אמיץ לב, כדי שלא יפחד להתמודד עם אנשים תקיפים ואלימים.

תנאים אלו אמורים בדיין רגיל, אולם לכהונה בסנהדרין מחפשים דיינים בעלי סגולות נוספות: הדיינים בסנהדרין צריכים להיות יהודים מלידה (ולא גֵרים), והם אמורים לדעת גם מעט מדעים ושפות זרות ולהיות בעלי הופעה מרשימה. מי שהוא זקן מופלג, וכן מי שאין לו ילדים, פסול לכהונה בסנהדרין, משום שבדרך כלל חסרה להם מידת הרחמנות.

האם בתי דין כאלה קיימים גם היום?

התשובה לשאלה זו מורכבת. מערכת המשפט של התורה התקיימה פחות או יותר בצורתה המקורית, מימי משה רבנו עד כ-300 שנה לאחר חורבן המקדש (כלומר, עד לפני כ-1650 שנה).  הדיינים היו 'סמוכים', דהיינו שכל דיין קיבל 'סמיכה' (היתר וסמכות לדון)  מרבו, ורבו מרבו, עד משה רבנו. דיינים אלו יכלו להטיל עונשים פיזיים כמו מלקות, או קנסות כמו תשלום הכפל המוטל על גנב.

עקב החורבן והרדיפות שהיו בתקופה זו, נגדעה שלשלת הסמיכה בעם ישראל, ומאז אין לנו דיינים הסמוכים איש מפי איש עד משה רבנו. מסיבה זו לבתי הדין שבימינו אין את הסמכות להטיל עונשים פיזיים או קנסות, אולם הם יכולים לדון בדיני תורה על פי התלמוד, ספרות ההלכה ושאר ספרי הקודש. ואכן, בישראל ובתפוצות יש בתי דין רבניים ותורניים רבים, שבהם מתנהלים דיונים בנושאים ממוניים ואישיים על פי חוקי התורה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר