קשה למצוא יהודי שאינו מכיר את ליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח ואחד האירועים החשובים ביותר בלוח השנה היהודי. לילה מיוחד וחווייתי זה מוקדש להעברת המסורת על הגאולה מגלות מצרים, שהיא ראשיתו של עם ישראל. בלילה זה יש מצוות רבות שערוכות לפי סדר מסוים, ולכן המכלול כולו קרוי 'סדר פסח' או סתם 'סדר'.
מה עושים ב'סדר'?
ל'סדר' ישנם ארבעה חלקים עיקריים: א. הקידוש; ב. סיפור יציאת מצרים; ג. הסעודה, שבתחילתה אוכלים מצה ומרור; ד. אמירת ה'הלל'. לאחר כל אחד מהחלקים הללו שותים כוס יין, ושתיית ארבע הכוסות הללו היא אחת ממצוות ה'סדר'. בין החלקים הללו ישנם גם עניינים נוספים, כמו ה'כרפס' וה'אפיקומן'. מהלך הסדר כולו מפורט בהגדה של פסח בצורת שיר בחרוזים ('קדש ורחץ, כרפס יחץ' וכו').
כיצד מסדרים את שולחן הסדר?
יש לערוך את השולחן לסעודה חגיגית, ונוהגים להשתמש בכלים הטובים ביותר. לפני עורך ה'סדר' מניחים שלוש מצות. נהוג להניח על השולחן קערה, ובה זרוע צלויה של עוף (זכר לקרבן הפסח שגם אותו היו צולים), ביצה מבושלת (זכר לקרבן נוסף שהיו אוכלים בליל הסדר), כרפס (ירק מבושל שאוכלים ממנו לאחר הקידוש), מרור (ירק מר - בדרך כלל חסה שבסוף גידולה היא מרה - שהוא זכר לשעבוד מצרים) וחרוסת (תערובת של תמרים, אגוזים, תפוחים, יין ועוד, שבה טובלים את המרור, והיא זכר לטיט שבו היו בונים במצריים). יש כמה דרכים לסדר את הקערה, ולכולן יש שורשים בהלכה ובקבלה.
כיצד יש לספר על יציאת מצרים?
ביציאת מצרים עוסק החלק המרכזי בהגדה, שקרוי 'מגיד'. חכמים קבעו שיש לספר את הסיפור בצורת שאלה ותשובה, ולכן ה'מגיד' פותח בשיר המפורסם 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?'. בשיר זה יש ארבע שאלות, שאותן שואל הצעיר מבין המסובים. לאחר מכן פותחים ואומרים 'עבדים היינו לפרעה במצרים' וכו'. עיקר ה'מגיד' בנוי על כמה פסוקים בספר דברים (כ'ו, ה' - ח'), הפותחים ב'אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי' והמספרים על השעבוד והיציאה ממצרים, וההגדה מפרשת כל מילה ומילה בפסוקים הללו. כיוון שדברי ההגדה אינם תמיד פשוטים, כדאי לעיין לפני פסח באחת ההגדות המבוארות.
אם אפשר, ואם הדבר מתאים למסובים, ראוי שלא להסתפק באמירת ההגדה בלבד אלא לספר על יציאת מצרים גם באופן חופשי, על פי התורה והמדרשים. חשוב במיוחד לספר לילדים ולשתף אותם בנעשה, כדי להעביר את המסורת לדור הבא (אמנם, אפילו אדם האוכל לבדו צריך לספר לעצמו). כדאי להפוך את הסיפור גם לעניין חווייתי, על ידי הצגות וכדומה. בקהילות אחדות נהגו שבני הבית נוטלים את המצות על שכמם ומציגים כאילו הם יוצאים עתה ממצרים.
מהי 'הסַבה'?
הסבה היא הטיה והישענות על צד שמאל, באופן שמבטא חשיבות ונוחות. בשעת אכילת המצה והסעודה יש להסב, כדי לבטא את העובדה שאנו בני חורין.
מהו ה'אפיקומן'?
כשבית המקדש היה קיים, היו מקריבים על המזבח בערב פסח טלה או גדי ('קרבן פסח'), ואת בשרו היו אוכלים בליל הסדר בסוף הסעודה. כיום נוהגים לאכול בסוף הסעודה 'כזית' מצה, זכר לקרבן הפסח, וזהו ה'אפיקומן'. לאחר האפיקומן לא אוכלים מאומה, מלבד שתיית יין או מים, כדי שטעמו יישאר בפה. יש לסיים את אכילת האפיקומן לא יאוחר מחצות הלילה (בערך 12:40). במשפחות רבות נהוג שהילדים 'גונבים' את האפיקומן ומחזירים אותו תמורת מתנה, וטעם המנהג הוא כדי להשאיר את הילדים ערים עד סוף ה'סדר'.
מתי ה'סדר' מסתיים?
לאחר ברכת המזון קוראים את ה'הלל', שהוא מזמורי תהלים של הודיה לה', ושותים את הכוס הרביעית והאחרונה. אחר כך נוהגים לומר פיוטים שונים, ובכך מסתיים הסדר.
תגובות (0)