אמת ושקר (חלק ב')

יוסף רזניק תגובות: 0

מה המקור בתורה לאיסור השקר?

התשובה לשאלה זו מורכבת. המקור לאיסור עדות שקר בבית הדין, הוא כבר בעשרת הדברות (שמות כ, יג): 'לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר'. לגבי דברי שקר של בעלי הדין או הדיינים במסגרת של דיון משפטי, המקור הוא בפסוקים: 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק' (שמות כג, ז) ו'לֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ' (ויקרא יט, יא). שני הפסוקים הללו עוסקים בענייני משפט. בפרשת השבוע שלנו (ויקרא כה, יז) נאמר: 'וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱ-לֹהֶיךָ', וזהו איסור 'הונאה', כלומר רמאות בענייני ממון.

לגבי דברי שקר שאין בהם שום נזק לזולת, ישנה מחלוקת בין הפוסקים הראשונים האם הדבר נאסר מן התורה במפורש. אמנם גם לדעת הסוברים שאין בכך איסור גמור, זו בוודאי מידה מגונה מאוד. יש לזכור גם ש'דרך ארץ - קדמה לתורה', והמוסר הבסיסי הוא ציווי אלוקי גם אם אינו כתוב במפורש. בנוסף, מי שרגיל בדברי שקר מבטל מצות עשה של 'וְהָלַכְתָּ בִּדְרָכָיו' (דברים כח, ט). מצוה זו מחייבת אותנו להידמות לדרכיו של ה', והרי 'חותמו של הקב'ה - אמת'.

 

האם יש חובה לדייק לגמרי כשעונים לשאלות כמו 'בן כמה אתה' או 'מה השעה'?

אין חובה כזו, כיון שגם השואל אינו מצפה לקבל תשובה מדויקת לגמרי. גם כשאדם אומר 'ראיתי בניין גבוה עד השמיים' או 'השתגעתי מרוב חום', אין זה נחשב שקר, משום שהכל יודעים שהוא מתכוון לומר 'ראיתי בניין גבוה מאוד' או 'סבלתי מאוד מהחום'. ועם זאת, מידה טובה היא להימנע גם מגוזמאות כאלה.

 

האם יש מקרים שבהם צריך לשנות מן האמת?

למרות חשיבותה העצומה של מידת האמת, במקרים מסוימים יש צורך לוותר עליה. כאשר אמירת האמת עלולה לגרום למחלוקת ולמריבה, או לפגיעה באדם, הורו חכמים שמותר וצריך לשנות מן האמת מפני השלום, שהוא ערך חשוב לא פחות. למשל, כאשר אליהו שואל בכעס 'מי נגע לי בפלאפון?!' מותר לדביר לומר 'אני לא יודע' למרות שהוא יודע שרותם עשה זאת. מותר לשנות מן האמת גם כדי להימנע מגאווה; למשל, כששואלים תלמיד ישיבה 'כמה מסכתות למדת?' מותר לו לענות מספר הנמוך מן המספר האמיתי. אולם גם במקרים כגון אלה יש להשתדל ככל האפשר שלא לשקר ממש, אלא להשתמש בלשון מעורפלת כדי שלא להרגיל את הלשון בדבר שקר.

 

לחתום במקום הנכון

מסופר על הגאון רבי עזרא עטייה זצ'ל, ראש ישיבת 'פורת יוסף': בתקופת מלחמת השחרור, היה עליו פעם לחתום על תעודת 'סמיכה' לאחד מתלמידיו. אמר הרב: 'כאן אינני יכול לחתום. אלך לישיבה בעיר העתיקה, ושם אחתום'. אמרו לו: 'מדוע ילך הרב, והלא עכשיו מלחמה והדרך מסוכנת, ומה ההבדל אם חותמים שם או כאן?' הסביר להם הרב: 'ראו, בסוף התעודה כתוב: '...החותֵם פה בישיבת פורת יוסף, העירהעתיקה' וכיצד אחתום על דבר שאינו אמת?...'

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר