יש לך מושג

יוסף רזניק תגובות: 0

החלק הראשון בפרשת השבוע מספק לנו הצצה קטנה לאורח חייו של אברהם אבינו. בפרק זה אנו רואים כיצד אברהם, זקן בן קרוב למאה וחולה מברית המילה שעבר, יושב בפתח אוהלו בשיא החום ומצפה לעוברי דרך. כשהוא מבחין בשלושה אנשים, הוא רץ לקראתם ומתחנן שיסכימו לכבד אותו בביקור, וליהנות ממנוחה וממעט אוכל. כשהם מסכימים, הוא רץ בשמחה חזרה ומתחיל להכין סעודת מלכים: שרה אופה לחם מכ-20 ק'ג קמח סולת, ואברהם שוחט עגל (ולפי המדרש - שלושה עגלים) ומביא גם מאכלי חלב. כשהסעודה מוכנה, אברהם עומד ומשרת את האורחים בעצמו, למרות שיש לו משרתים רבים ולמרות גילו ומחלתו. לא לחינם נקרא אברהם אבינו - 'עמוד החסד'.

מידתו זו של אברהם אבינו עברה בירושה גם לבני בניו: עם ישראל הצטיין תמיד בגמילות חסדים, שאחד הביטויים המרכזיים שלה הוא מצות הכנסת אורחים. כל עובר דרך ידע שעליו רק להגיע לבית הכנסת המקומי, ושם כמעט תמיד ימצא אדם שיסכים להכניס אותו לביתו. גם התורה מדגישה בכמה מקומות, שכאשר יושבים לסעודת חג, אין לשבת עם המשפחה הקרובה בלבד, אלא יש להזמין גם את ה'גר, היתום והאלמנה' ורק כך תהיה זו שמחת חג אמיתית. מעניין לציין שהכנסת אורחים מהווה ערך חשוב גם אצל בני ישמעאל, שגם הם צאצאי אברהם.

כיצד מקיימים בימינו מצוות הכנסת אורחים?

בימינו, בגלל כלי התחבורה המהירים, פחות נפוצה המציאות של 'הולכי דרכים' הזקוקים לאירוח. אולם הזדמנויות להכניס אורחים אינן חסרות גם בימינו: למשל, כאשר נערכת שמחה משפחתית בשבת, לפעמים יש צורך במקומות לינה עבור האורחים הבאים מחוץ לעיר. ישנם אנשים בודדים, או עולים חדשים וכדומה, שיש להם אמנם בית משלהם, אבל הם זקוקים לחֶברה, והזמנתם לסעודת שבת למשל עשויה להיות חסד גדול. ולצערנו, ישנם גם עניים שזקוקים ממש לאוכל ולמיטה. גם כאשר מארחים קרובי משפחה, ופוטרים אותם לזמן מה מהעול של ניהול הבית, הכנת הארוחות וכו', יש בכך מצוה. יש פוסקים שאמרו, שגם כאשר אדם אוסף 'טרמפיסט' למכוניתו, הוא מקיים בכך מצות הכנסת אורחים.

כיצד יש להתנהג עם אורחים?

בעניין זה אין חוקים מוגדרים, אלא יש לנהוג בכל מצב באופן שייתן לאורח הרגשה טובה ככל האפשר. יש לדאוג לכל צרכיו - אוכל ומשקה, מיטה נוחה, חדר משלו, אפשרות למקלחת וכו' - ולהציע לו כל מה שנראה לנו שהוא צריך, כדי שלא יצטרך לבקש. יש להעניק לו תשומת לב, לשבת עמו בשעה שהוא אוכל וכדומה, אך לא להכביד עליו. עלינו לחשוב מה אנחנו היינו רוצים אילו היינו במקומו, אבל יחד עם זאת לזכור שיתכן שצרכיו של האורח שונים משלנו.

חכמים הדגישו במיוחד את הצורך ללוות את האורח בצאתו מהבית. בעבר הייתה לכך חשיבות רבה בגלל הסכנות שבדרכים, אולם הדבר חשוב גם כדי לתת לאורח הרגשה שהוא חשוב לנו וקשה לנו להיפרד ממנו. אם הדרך בטוחה והאורח אינו זקוק לנו כדי למצוא את דרכו, נוהגים להסתפק בליווי קצר של ארבע אמות.

 

כיצד יש להתנהג בבית המארח?

האורח צריך לקבל בתודה את מה שבעל הבית עושה למענו, ולהשתדל שלא להטריח אותו יתר על המידה. חשוב במיוחד לדעת מתי לעזוב, כדי לא ליצור מצב שבו נוכחותו מכבידה על בני הבית. בברכת המזון קיימת 'ברכת האורח', שבה האורח מברך את בעל הבית על החסד שעשה עמו.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר