חול המועד

יוסף רזניק תגובות: 0

 

ששת הימים שבין יום טוב של סוכות לשמיני עצרת, וחמשת הימים שבין היום הראשון של פסח לשביעי של פסח, הם ימי 'חול המועד'. ימים אלו הם בראש ובראשונה חלק מן החג, ולכן מצוה לשמוח בהם, כפי שנאמר בתורה (דברים טז, יד-טו): 'וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ'.

מחמת מצות השמחה בחול המועד, לא מתענים בימים אלו, לא מספידים את המת ולא יושבים 'שבעה'. מצד שני גם לא עורכים בהם חתונות, כדי ששמחת החתונה לא תשכיח את שמחת החג, שיש לה משמעות מיוחדת משל עצמה. ועל כך נאמר 'אין מערבין שמחה בשמחה'.

האם מותר לעשות מלאכה בחול המועד?

ימי חול המועד הם כשמם - שילוב בין 'חול' ל'מועד'. שילוב זה מתבטא בכך שיש מלאכות שאסורות בהם, ויש מלאכות מותרות. הפוסקים הראשונים נחלקו בשאלה אם איסור המלאכה בחול המועד הוא מן התורה או מדברי חכמים. אמנם גם לפי הדעה שהאיסור הוא מן התורה, התורה נתנה לחכמים סמכות להגדיר את המלאכות האסורות והמותרות לפי שיקול דעתם.

מהן המלאכות האסורות והמותרות בחול המועד?

בדיני המלאכה בחול המועד ישנם פרטים רבים. ככלל, המלאכות האסורות ביום טוב אסורות גם בחול המועד, אבל בחול המועד ישנן הרבה הקלות, ואלו העיקריות שבהן:

'אוכל נפש' - מותר לעשות בחול המועד כל מלאכה שהיא לצורך אכילה, כולל תיקון של כלים הדרושים להכנת האוכל.

'צורך המועד' - מותר לעשות כל מלאכה שהיא לצורך המועד עצמו, מלבד מלאכות מורכבות שרק אנשי מקצוע יודעים לעשותן ('מעשה אומן'). אמנם, חכמים אסרו לכבס בגדים, להסתפר ולהתגלח אפילו לצורך המועד, כדי שהאדם יהיה חייב לעשות מלאכות אלו לפני החג, וכך ייכנס לחג כשהוא נקי ומסודר.

'דבר האבד' - מותר לעשות בחול המועד מלאכה שאם לא יעשו אותה ייגרם מכך הפסד כספי או אחר.

'צרכי רבים' - כל מלאכה שהיא לצורך הרבים, מותרת בחול המועד.

מה ראוי לעשות בימי חול המועד?

אמרו חכמים, שאיסור המלאכה בחול המועד נועד כדי 'שיהיו אוכלין ושותין ויגעין בתורה'. מכך יש ללמוד, שבימים אלו ראוי לשלב בין שמחה גשמית לשמחה ועבודה רוחנית. מצוה לערוך סעודות של שמחה, לשיר ולרקוד. זהו זמן טוב לטייל בארץ ובפרט בירושלים, שכן העלייה לירושלים היא זכר למצות העלייה לרגל. עם זאת, יש להקדיש בחג זמן משמעותי ללימוד תורה. למי שיש רב שהוא קשור אליו, ישנה מצוה מיוחדת לבקר אותו בחול המועד, וגם זה דומה במקצת למצות העלייה לרגל.

מהי 'שמחת בית השואבה'?

כשבית המקדש היה קיים, הייתה נערכת בו בחול המועד סוכות 'שמחת בית השואבה', שבה תלמידי החכמים והחסידים היו רוקדים עם לפידים עד אור הבוקר ושרים שירות ותשבחות לה', והלוויים היו מנגנים בכלי נגינה. בבוקר היו הולכים לשאוב מים ממעיין השילוח והיו מנסכים אותם על המזבח, שזו מצוה המיוחדת לחג הסוכות, וזו ה'שואבה' שעל שמה נקרא המעמד. כיום נוהגים לקיים 'זכר לשמחת בית השואבה' בישיבות ובחצרות החסידים.

 

 

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר