שמיטה (ג')

יוסף רזניק תגובות: 0

בשבוע שעבר כתבנו על הפקרת פירות השביעית לציבור ועל קדושת הפירות הללו, והשבוע נבאר בע'ה כמה מושגים נוספים בעניינים אלו.

יש לציין שדיני השביעית חלים רק על פירות ש'חנטו' (=התחילו לצמוח) בשנה זו. משום כך אין דיני שביעית בפירות שגדלו בשישית ונקטפו בתחילת השביעית, כמו תפוזים וקלמנטינות. על פירות כאלה יחולו דיני השביעית דווקא בתחילת השנה השמינית.

מהו 'אוצר בית דין'?

בהרבה מקרים אין זה מעשי לרוב הציבור לבוא כל פעם בעצמם ולקטוף פירות מהמטעים בשמיטה. לכן יש הנוהגים שבית הדין שולח פועלים לקטוף את כל הפירות ולהביא אותם לחנויות. כאשר קונים את הפירות הללו, התשלום אמור להיות רק על הוצאות הקטיף וההובלה ולא על הפירות עצמם.

מהו 'איסור ספיחין'?

'ספיחים' הם תבואה וירקות שצומחים מעצמם, מתוך הזרעים שנפלו בזמן הקציר בשנה שעברה, ולא כתוצאה של זריעה מכוונת. מן התורה, הספיחים נחשבים כפירות שביעית ומותר לאכול אותם תוך הקפדה על קדושתם. אבל חכמים אסרו את הספיחים באכילה לגמרי, כדי שאנשים לא יבואו לזרוע את השדות בסתר, ויאמרו שאלו ספיחים שצמחו מעצמם. משום כך, כל התבואה והירקות הגדלים בשדות של יהודים בשביעית, אסורים באכילה.

אם כך, כיצד אפשר לאכול בשנת השמיטה לחם וירקות?

התבואה שמשתמשים בה בארץ לאפיית לחם, מיובאת ברובה מחו'ל, ודיני השמיטה אינם חלים עליה. לגבי ירקות, העניין מסובך יותר: מקצת הירקות מיובאים גם הם מחו'ל. יש הקונים ירקות משדות של ערבים, שבהם אין איסור ספיחין (ונחלקו הפוסקים אם ביבול של נכרים יש קדושת שביעית או לא), אך יש המתנגדים לכך משום שהדבר מחזק את אחיזת הערבים בארץ. אלו הסומכים על 'היתר המכירה', קונים ירקות משדות של יהודים שנמכרו לנכרי לשנה אחת. מלבד זאת, יש המתירים לגדל ירקות בשביעית על משטחים שאינם מחוברים לקרקע ('מצעים מנותקים').

מהם 'גבולות עולי מצרים' ו'גבולות עולי בבל'?

מצוות השמיטה אינה חלה בכל רחבי הארץ שהובטחה לאבותינו, אלא רק במקומות שעם ישראל כבש בפועל, בימי העלייה ממצרים ולאחר מכן בימי העלייה מגלות בבל. חלקים מהנגב ומהערבה נמצאים מחוץ לתחום עולי בבל, ולכן מותר בתנאים מסוימים לגדל שם ירקות בשמיטה.

מהו 'ביעור'?

כפי שכתבנו, פירות השביעית מיועדים לכלל הציבור באופן שווה, ולאף אחד אין בהם זכות יותר מחברו. משום כך, גם מי שלקח מעט פירות לביתו, אינו רשאי להחזיק בהם ולאכול אותם לאחר שהסתיימה העונה ואין עוד פירות על העצים, שכן בזמן זה אנשים אחרים כבר אינם יכולים להשיג אותם. אם נשארו לאדם פירות לאחר סיום העונה, עליו 'לבער' אותם מביתו, כלומר להוציא אותם ולהפקיר אותם בפני שלושה אנשים. אם אותם אנשים אינם מעוניינים לקחת את הפירות, אפשר לקחת אותם בחזרה. הגופים העוסקים בהלכות שביעית, מפרסמים בשנת השמיטה את זמני הביעור של כל אחד מסוגי הפירות.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר