קופה על חשבון החברים

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בפרשת השבוע כתוב הפסוק: 'וַיַּעֲבִדוּ מִצְרַיִם אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּפָרֶך' (שמות א', י'ג)

מבאר המדרש: שהמצרים נתנו לבני ישראל עבודת פרך בבניית מגדלים ששמותיהם פיתום ורעמסס, ולמה נקרא שמה רעמסס? שכל בניה שהייתה נבנית שם הייתה נופלת ומתרסקת, ולכן העבודה מאוד העיקה על העובדים לחינם.

התנהגות המצרים להעביד את בני ישראל לחינם, עוררה אותנו לשאלה מעניינת

'חלוקת סלים – חינם, למשפחות נזקקות ומיעוטי יכולת' היה כתוב במודעה שחור על גבי לבן ורובי החליט לנסות האם אכן זה אמיתי. משרדי הארגון היו ממוקמים באחד הרחובות הצדדיים בפאתי ירושלים ורובי שהגיע למקום קיבל סל מזון מכובד. רובי שקפץ על המציאה, החליט לעשות מזה כסף קל. הוא פנה לחבריו בעבודה ושאל אותם האם הם מעוניינים שתמורת 50 ₪ הוא יביא להם סל מזון מכובד הכולל פרות וירקות, עופות ודגים. חבריו שהיו מיעוטי יכולת התלהבו מהרעיון ואכן שילמו לרובי את הסכום הדרוש, והוא מהיר להביא להם סלים ממשרדי הארגון. לאחר כמה ימים התברר לחברים כי הארגון מחלק בחינם את הסלים, ורובי 'עשה קופה' על חשבון החברים. הם פנו אליו ודרשו את הכסף בחזרה. ואילו רובי טוען: 'הרי אתם קיבלתם את מה שרציתם, וגם הסכמתם לשלם. מה אכפת לכם מאיפה הבאתי את הסלים? וחוץ מזה, הרי אני הבאתי את הרעיון וגם סחבתי אותם עבורכם עד העבודה ולכן הכסף מגיע לי בצדק!'

ואתם מה דעתכם, למי שייך הכסף? לרובי? לחברים? או בכלל לבעל הארגון?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש'ז סעיף ה' בדין: 'אין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו' והאם זה דומה למקרה שלנו? סימן שע'ה סעיף ד' ב'יורד לשדה חברו' באופן שבעל השדה הוא גנן. 'נתיבות המשפט' סימן שנ'ו סעיף קטן ד' בדין: 'גזל ומכר, למי הרווח?'

תשובה לשאלה 'התרגיל המסריח' (שאלה מס' 325)

תקציר השאלה השבועית: בני חיפש איך להתפטר משימי העובד שלו בלי לשלם לו פיצויים, הוא הטמין לו חמש חנוכיות בפגש והזמין משטרה בטענה ששימי גנב לו חנוכיות. שימי גילה את החנוכיות בזמן עוד לפני שהגיעה המשטרה והעלים אותם מהמקום. כעת בני תובע את החנוכיות בחזרה משימי, האם הוא חייב להחזיר לו אותן?

תשובה בקצרה: מותר לשימי להעלים את החנוכיות כדי להגן על עצמו, אבל אסור לו לקחת אותם לעצמו.

תשובה בהרחבה: כדי לדעת האם מותר לשימי להגן על עצמו על ידי שפוגע בממון של בני הבוס שלו, נביא את הדוגמא המובאת בתלמוד (בבא קמא י'ז, ב') שם מסופר על אדם שהעלה לספינה חמור, למרות האיסור להכניס חמורים לספינה. החמור שהשתולל ואיים להטביע את הספינה הושלך על ידי אחד הנוסעים למים, כשירדו כולם מהספינה גרר בעל החמור את הנוסע לדין אצל 'רבה' שהיה מגדולי התנאים. 'רבה' הפתיע בפסיקתו שהנוסע שהשליך את החמור למים, פטור מלשלם. והסיבה לכך היא שאותו חמור היה לו דין 'רודף' שהרי הוא סיכן את נוסעי הספינה. אבל אם אדם רק מגן על עצמו על ידי שמזיק לממון חברו, הרי הוא חייב לשלם את הנזק. ומכאן נלמד שכשיש ממון (כגון בהמה של חברו) ש'רודף' את האדם, מותר לפגוע בו כדי להגן על עצמו והוא יהיה פטור מלשלם, וגם אם הוא אינו בסכנה ורק מציל את ממונו מותר לעשות זאת כפי שנלמד במקום אחר בהלכה. (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ'ג סעיף ב') בשור של אדם שנכנס לחצר פרטית ועלה על שור אחר כדי להרוג אותו, מותר לבעל השור המותקף למשוך את השור שלו מתחת לשור התוקף כדי להציל אותו, ואם השור הפוגע נפל כתוצאה מכך ומת, פטור בעל השור המותקף מלשלם. אבל אם רק דחף את השור התוקף, הדבר תלוי בעובדה האם היה ניתן להציל את השור התוקף: אם השור שלו יכל להינצל בלי לגרום נזק לשור השני, חייב לשלם. ואם לא הייתה לו אפשרות להציל אותו, בעל השור המותקף פטור מתשלום. ואם כן מותר לו להתגונן מבלי להזיק בפועל לשור התוקף, אבל אם ממש מזיק בידיים יהיה חייב לשלם את הנזק במלואו, והיה עליו להבריח את השור התוקף בלי לפגוע בו ממשית, וכל שכן שאינו יכול לקחת את ממון חברו לעצמו, בטענה שהוא הפך ל'הפקר' בשנייה שבה הוא הותקף.

ומכאן לסיפור שלנו:

לשימי מותר להתגונן ולהעלים את החנוכיות כיוון שהם יכולות להפליל אותו כדי שהוא לא ייעצר על ידי המשטרה, כיוון שהם נחשבות כ'רודף' עבורו, שימי אינו חייב להחביא אותם ולהסתכן בשביל להציל את ממונו של בני ויכול לזרוק אותם לפח. אבל עדיין הם ברשותו של בני ולכן אינו יכול לקחת אותם לעצמו. ואם הייתה לו אפשרות להחביא אותם מבלי להיתפס, צריך לנסות ולשמור על החנוכיות. למרות שבני ניסה להפליל אותו, ולכן אם הסתיר אותם במקום מחבוא, החנוכיות נשארו ברשות בני וחייב להחזיר אותם, ואילו בני חייב לבקש ממנו סליחה על מעשיו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר