הפריצה הגדולה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הפריצה הגדולה

כמו בכל שנה החליט מר יעקובי לקיים בהידור את דברי ההגדה 'הָא לַחְמָא עַנְיָא - כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח' והחליט השנה להזמין לליל הסדר את משפחת ששון. כדי להיות בטוח שמשפחת ששון תרגיש בנוח, הוא ביקש מהשכן שמעליו - מר כהן שנסע לחג אצל ההורים, את הדירה לחג הפסח. ליל הסדר התקיים כהלכתו, והסתיים בשעה מאוחרת אחר חצות הלילה. כשמשפחת ששון עלו לדירה של מר כהן, הופתעו לגלות שגנבים ניצלו את ההזדמנות, פרצו לדירה ורוקנו אותה מכל חפצי הערך. במוצאי חג הפסח חזר מר כהן לדירה ותבע ממר יעקובי וממשפחת ששון את הנזקים. טענתו של מר כהן הייתה שכיוון ש'השאילו' ממנו את הדירה, יש כאן דין של 'שואל' שחייב גם במקרה של אונס ומישהו חייב לשלם את הנזק - מר יעקובי, או משפחת ששון. מצד שני טוענת משפחת ששון שהגניבה הייתה מתבצעת גם אם הם לא היו בדירה. ויתירה מכך הם 'שאלו' את הדירה לשימוש עצמי בלבד במיטות, ובמזרנים. אבל שאר החפצים שהיו בדירה, כמובן שאסור להם להשתמש בחפצים אלו, ולכן אין להם דין 'שואל' והם פטורים מתשלום. ואילו מר כהן טוען שגם אם משפחת ששון או מר יעקובי לא ייחשבו כ'שואל', נחשיב אותם כ'שומר שכר' כיוון שנהנו מהדירה ויהיו חייבים בגניבה ואבדה, ויצטרכו לשלם את הנזק. מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ש'מ סעיף א' בדין 'שואל' וברמ'א שם במילים: 'שאם נאנס מכוח המשאיל'. נתיבות המשפט סעיף קטן א' בדין: 'שואל חפץ על מנת להשאילו לאחרים וכו'.

תשובה לשאלה 'רוצה להיות בריא' (שאלה מס' 335)

תקציר השאלה השבועית: נערי מדרשיית 'שלום לעם' במושב עזריקם נסעו לקבר רשב'י כדי לסיים את מסכת מגילה על ציון התנא הקדוש. בדרך נתנאל ומאור רצו לפתוח את החלון כי היה להם חם, ואילו אלעד טען שקַר לו וביקש שהחלון יישאר סגור. האם נתנאל ומאור צריכים להימנע מלפתוח את החלון?

תשובה בקצרה: הולכים אחרי מזג האוויר שבאותה העונה, בחורף משאירים את החלון סגור ובקיץ משאריים אותו פתוח. אבל אם אחד מהמשתתפים אינו בקו הבריאות, ודאי שצריך להתחשב בו ולא לפתוח את החלון.

תשובה בהרחבה: למרות שנראית סבירות הגיונית לבקשתו של אלעד לסגור את החלון, במיוחד לאור העובדה שמדובר בעונת החורף, נביא משנה (משניות פאה פרק ד' משנה א') המדברת על מצוות 'פאה'. ברגע שאדם קוצר את התבואה שבשדהו, יש מצווה מן התורה להשאיר חלק ממנה לעניים. המשנה מביאה מקרה שבו עומדים מאה עניים סביב חלקת ה'פאה' שהשאיר בעל השדה, כשתשעים ותשעה רוצים שבעל השדה יחלק ביניהם את התבואה בצורה שווה. ואילו עני אחד שהוא בעל כוח וחזק יותר מהאחרים, רוצה שבעל השדה ישאיר את התבואה כפי שהיא וכל אחד יקטוף לפי יכולתו. במקרה זה, היחיד מחייב את כולם לקטוף ובעל השדה אינו יכול לחלק את התבואה בצורה שווה בין כל העניים. כיוון שנאמר בפסוק: 'וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל, וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט -לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם' ויש ציווי מפורש להשאיר את התבואה בשדה, ולכן כל אחד יצטרך יקטוף מהתבואה כפי יכולתו. אבל אם כולם מעוניינים שבעל השדה יחלק אותה בשווה, בוודאי שמותר לבעל השדה לחלק אותה בין כל העניים.

ממשנה זאת, למד הגאון ר' ישראל מסלנט זצ'ל את הדין שבעונת הקיץ אם מאה אנשים רוצים לסגור את החלון ואחד רוצה לפתוח - פותחים את החלון. ובעונת החורף שאם מאה אנשים מעוניינים לפתוח את החלון, ואחד טוען שקר לו - אסור להם לפתוח את החלון. אבל בספר 'שערי אמונה' חולק המחבר (ר' חיים קנייבסקי שליט'א) על הדברים, וכותב שאין ראיה מהמשנה לנידון שלנו כיוון שבמצוות 'פאה' ישנו פסוק מפורש בתורה המחייב את בעל השדה להותיר 'פאה' בחלקת השדה. אבל בנידון שלנו אין ציווי או פסוק מפורש בנושא, וצריך ללכת אחר דעת רוב הנוכחים. ולמעשה: המנהג שבעונת החורף (וגם בעונת הקיץ ביום קריר יחסית) – סוגרים את החלון. וכן להיפך בעונת הקיץ. אבל כמובן שאם נוכח במקום מישה ושאינו בקו הבריאות, ודאי שחובה להתחשב בו ולזכות במצוות 'ואהבת לרעך כמוך'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר