גנב ההגרלות

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

שאלה מס' 368

גנב ההגרלות

'ממחר אנחנו מתחילים ללמוד בספר הדקדוק החדש בהוצאת 'סיון' אני מבקש שכולם ידאגו לעצמם להצטייד בספר הדרוש עבור השיעור מחר, שיהיה לכם יום נעים' הכריז רפי המורה בסיום השיעור והתלמידים יצאו החוצה עם הישמע הצלצול שהכריז על סיום הלימודים.

'אני הולך לעיר לקנות את הספר, מי רוצה שאני יקנה לו?' הודיע עמית לחבריו. קובי סהר ושמשון קפצו על המציאה, והביאו לו 100 ₪ כל אחד, כדי שיקנה להם את הספר. כשעמית הגיע לחנות הבחין במבצע של רשת הספרים: על כל ספר שקונים נכנסים להגרלה על אופניים חשמליות איכותיות. עמית לא חשב פעמיים מילא ארבעה כרטיסים על שמו, ושלשל אותם בתיבת ההגרלות.

בהגרלה שהתקיימה חודש לאחר מכן, זכה עמית באופניים החשמליות. חבריו ששמעו על מילוי הכרטיסים, הפתיעו אותו בשאלות נוקבות: קובי אמר לעמית: 'למה רשמת את השם שלך על הכרטיסים שלנו? היית צריך לרשום את השמות שלנו! עכשיו תעשה הגרלה מחודשת בין ארבעתנו על האופניים'

ואילו סהר טוען: 'מה זה קשור? תמכור את האופניים ותחלק אותם בין כולם...' ושמשון אומר: 'כיוון שעבדת עלינו, לא מגיע לך כלום ותן לנו את האופניים...'

עמית התנגד בתוקף ואמר: אני מוכן להביא לכם את הכסף ששווה הכרטיס משהו כמו עשרה שקלים, אבל אין לכם שום זכות לדרוש ממני את האופניים...' מה דעתכם? מי צודק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שס'ה סעיפים א' וב' בדין: 'גזל אחד מחמישה' והאם זה דומה למקרה שלנו. סימן רצ'ב סעיף י' בדין: 'נתן מעות להוליכו ונאבדו מקצת המעות למי ההפסד?' והאם זה דומה למקרה שלנו.

תשובה לשאלה 'מחסן להשכרה' (שאלה מס' 366)

תקציר השאלה השבועית: נפתלי שכר ממוטי מחסן שנועד לאחסון בלבד, שיפץ אותו והתגורר בו. כשמוטי גילה שנפתלי גר במחסן תבע ממנו לשלם יותר כל חודש, ולשלם רטרואקטיבית את היתרה על החודשים שבהם התגורר, בניכוי הסכום שהשקיע על השיפוצים. ואילו נפתלי טוען אני שכרתי מחסן, מה אכפת לך אם אני גר בו או לא, האם נפתלי צריך לשלם את ההפרשים?

תשובה בקצרה: מוטי לא יכול לתבוע מנפתלי לשלם רטרואקטיבית על החודשים שעברו, אבל יכול לחייב אותו לשלם מעכשיו לפי שווי של השכרת מקום למגורים, בתנאי שישלם לנפתלי על שיפוץ המקום.

תשובה בהרחבה: קודם כל חשוב לציין שאסור לשוכר לשנות את ייעוד המקום כפי שסיכמו מראש ללא רשותו של המשכיר, כפי שנפסק להלכה (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רי'ב סעיף ו') ובמיוחד אם המשכיר הזכיר זאת מראש כתנאי להשכרת המקום. ובכל מקרה, אם עבר על הסיכום ביניהם והפך את המחסן לדירת מגורים, עלינו לדעת האם באמת מגיעה למשכיר שכירות גבוהה יותר, או שאסור לו לדרוש תוספת.

מי ששיפץ דירה של חברו והתגורר בה, האם צריך לשלם לו שכירות?

בתלמוד בבלי (מסכת 'בבא קמא' דף כ'א עמוד א') מובא מעשה באדם שבנה ארמון על מקום שבו היה אתר אשפה והשטח היה שייך ליתומים, רב נחמן עיקל לאותו אדם את הארמון כתשלום על דמי השכירות שלא שילם במשך תקופה ארוכה. ומבארת הגמרא, שלמרות שבנושאים אלו יש כלל שבמקום שאינו מיועד להשכרה, מי שמתגורר שם אינו חייב לשלם שכירות. כיוון שזה מוגדר כ'זה נהנה וזה לא חסר' אבל במקרה הזה, היו שוכרים את המקום אנשים בפרוטות וכיוון שכעת אותו אדם בנה על השטח וגרם הפסד – קטן ככל שיהיה, הוא חייב לשלם את דמי השכירות לפי השווי העכשווי. ממקרה זה למדו הראשונים, שאדם שנכנס לחורבה של חברו ושיפץ אותה – כמובן שבעל המקום חייב להחזיר לו את הכסף שהשקיע בשיפוצים, אבל השטח נשאר שייך לבעל החורבה. ולגבי שכירות, הדבר תלוי האם עמד המקום להשכרה או לא, אם עמד להשכרה – אפילו בסכום קטן, חייב לשלם שכירות לפי שווי שכירות של דירה משופצת. ואם לא עמד להשכרה, מחזיר לו הבעלים את ההשקעה והוא פטור מלשלם שכירות גם על התקופה שגר במחסן.

לפי דוגמא זאת, יש לומר בסיפור שלנו שההשבחה של המחסן שייכת למוטי הבעלים, למרות שנפתלי השקיע את השיפוץ. אלא שמוטי חייב להחזיר לו את ההשקעה, וכיוון שההשבחה שייכת למוטי והסיכום הראשוני ביניהם התבטל, כיוון שנפתלי עבר על הסיכום והתגורר במחסן. יכול מוטי לטעון ששכירות של יחידת דיור – גבוהה יותר משכירות של מחסן ולכן נפתלי צריך לשלם יותר בכל חודש.

אמנם להלכה, נראה במקרה שמוטי לא היה מגלה שנפתלי שיפץ את המחסן וגר בו, ורק בסוף התקופה היה מגלה זאת, הוא לא היה יכול לתבוע ממנו רטרואקטיבית סכום גבוה יותר כיוון שמלכתחילה המחסן עמד לשכירות, וזה נחשב כ'זה נהנה וזה לא חסר' שפטור מתוספת תשלום, בפרט שנפתלי היה משלם שכירות בכל חודש. אבל ברגע שמוטי גילה שנפתלי עבר על החוזה והפך את המחסן ליחידת דיור, יכול לתבוע ממנו לשלם מחיר מלא על המחסן לפי ערך של יחידת דיור כיוון שמעכשיו הוא יכול למנוע ממנו לגור שם במחיר שנכתב בחוזה, כי נפתלי הפר את החוזה וכעת יש מציאות חדשה שהמחיר שלה שונה. ולכן הוא צריך לשלם לנפתלי את הכסף שהשקיע בשיפוצים, אבל נפתלי ישלם שכירות לפי הערך העכשווי של המקום.

כמה מוטי צריך לשלם על השיפוץ?

בדיני 'יורד לשדה חברו' (דינים של אדם שהשקיע בנכסי חברו ללא ידיעת הבעלים) נפסק שבעל הבית צריך לשלם את כל ההוצאות בתוספת מה שמקובל לשלם לפועל על עבודה כזאת, ואם המקום אינו מיועד להשקעה כזאת מחזיר לו רק את ההוצאות. במקרה שלנו, שמוטי לא רצה להפוך את המחסן ליחידת דיור (בגלל בעיות חוקיות, או שכנים וכו') הדבר ייחשב כ'מקום שאינו עשוי לבנותו' שצריך רק להחזיר את ההוצאות, אבל אם גילה דעתו שנהנה מהשיפוצים ולא קיבל אותם בדיעבד ובלית ברירה, חייב לשלם לנפתלי כפי שמקובל לשלם לפועל על עבודת שיפוץ בסדר גודל כזה. ולכן מלבד סוגיית השיפוץ, להלכה נפתלי לא יצטרך לשלם רטרואקטיבית את ההפרשים, אבל מכאן ואילך מוטי יכול להעלות את המחיר לפי ערך של יחידת דיור.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר