תורה ומדע (א')

יוסף רזניק תגובות: 0

תורה ומדע (א')  -  יוסף רזניק

מאז תחילת העידן המודרני, שבו התחילו להתפתח מדעי הטבע, התעוררו שאלות שונות לגבי היחס של התורה לממצאי המדע. כאן ננסה לבאר מעט עניין זה.

יש כבוד

בדורות שעברו היו אנשים גדולים שהשיגו מהארת התורה את כל החכמות. אף על פי שתורת ישראל כוללת את כל שורשי החכמות כולן, בימינו אין אפשרות להבין את עולם הטבע מתוך התורה בלבד. המחקר המדעי של הטבע מאפשר לנו להבין מעט מגדולת ה' וחכמתו, וכן מאפשר לפתח כלים המועילים לחיינו, כגון תרופות ומכשירים טכנולוגיים. כמה מחכמי ישראל כמו הרמב'ם והגאון מווילנא, שיבחו את לימוד המדע ואמרו שהוא נחוץ לידיעת ה' ולהבנת התורה עצמה. 

ויש גם גבולות

אמנם בשעה שעוסקים במדע צריך לדעת גם את מגבלותיו. ראשית, המדע מנסה להבין את החוקים שעל פיהם העולם פועל. אולם השאלה מדוע יש בכלל עולם ומדוע קיימים דווקא החוקים הללו, היא מחוץ לתחומו של המדע והוא אינו יכול לומר עליה דבר.

שנית, מדעי הטבע (פיסיקה, כימיה, ביולוגיה וכו') עוסקים רק בצד החומרי שבמציאות, זה שניתן לראותו בעיניים או למדוד אותו במכשירים. אולם במציאות יש גם ממד רוחני, שמתבטא למשל בהרגשה ובחוויה האנושית, שאי אפשר להסבירן במונחים חומריים בלבד (על אף שיש להן קשר מסוים לחומר שבמוח).

שלישית, כל נושא המוסר, הטוב והרע, הוא מחוץ לתחומו של המדע. המדע עוסק רק בעובדות, ואינו יכול לומר לנו באיזו דרך ללכת בחיים. משום כך, כאשר מתעוררות למשל שאלות מוסריות בתחום הרפואה, הכתובת לשאלות אלו אינה הרופאים, אלא דווקא תלמידי החכמים שהם המומחים לענייני מוסר.

רביעית, כל המבנה המדעי מבוסס על כמה הנחות יסוד שאין כל דרך להוכיח אותן. לדוגמה, המדע מניח כמובן מאליו שהעולם פועל על פי חוקים קבועים ושהחוקים הללו אינם משתנים לעולם. אולם הנחה זו אינה ניתנת להוכחה, ולכן המדע אינו יכול לשלול את קיומם של ניסים המתקיימים בניגוד לחוקי הטבע.

חמישית, כל התיאוריות המדעיות, מעצם הגדרתן, אינן אמיתות מוחלטות. תיאוריה מדעית מנסה להסביר אוסף של עובדות באמצעות חוק כללי (למשל כוח המשיכה, המסביר את נפילתם של עצמים לכדור הארץ). אך לפעמים מתגלות עובדות חדשות המוכיחות שהחוק אינו נכון או אינו מדויק, ואז יש למצוא הסבר חדש.

שישית, בניגוד למדעי הטבע שהאמינות שלהם גבוהה יחסית, ישנם תחומים כמו ארכיאולוגיה, פסיכולוגיה ומדעי החברה, שנקראים 'מדע' אבל הם מדויקים הרבה פחות ומתבססים פעמים רבות על הוכחות קלושות.

שביעית, מקובל לחשוב שהעולם המדעי הוא אובייקטיבי וחסר פניות. אולם לצערנו אין זו המציאות. לפעמים אנו שומעים על אנשי מדע שמעוותים תוצאות של מחקרים על מנת שיתאימו להשקפתם האישית או לאינטרס של הגוף שמממן את המחקר. תופעות אלו מצויות במיוחד כאשר המחקר עוסק בנושאים הקשורים לאמונות ודתות, כאשר כל צד מנסה להוכיח באמצעות המדע שהשקפתו האישית (הדתית או החילונית) היא הנכונה. משום כך לכל אמירה 'מדעית' בנושאים אלו יש להתייחס בזהירות ובביקורתיות.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר