זיהוי מוצלח

דוד קליינר תגובות: 0

זיהוי מוצלח - דוד קליינר

עוד מאז שהיה ילד ידע ג'ים קימברלי מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול: הוא חלם להיות לוחם ביחידות הקומנדו המובחרות של ארצות הברית. לא סתם הוא חלם על כך יומם ולילה, הרקע המשפחתי שלו הוא זה שגרר אותו סביב היחידות המיוחדות.

מגיל קטן הוא גדל בבית סבו. אביו שהיה לוחם ביחידה מובחרת, נהרג בפעולה של היחידה. מאותו היום הוא עבר להתגורר עם סבו שהיה גם הוא בעברו הרחוק לוחם עז פנים. היה ברור לכולם שהרקע המשפחתי של ג'ים, הוביל אותו לחלום על היום שבו יהיה לוחם מן המניין כאביו. לאחר שעות הלימודים, היה סבא שלו מאמן אותו בתורות לחימה ייחודיות שאותן הכירו רק לוחמים מובחרים. במשך הזמן הוא למד מסביו טקטיקות לחימה זריזות, וג'ים מצדו השקיע שעות רבות של אימונים מדי יום על מנת שחלומו הגדול יתגשם.

נוסף על הכושר הקרבי שרכש במשך השנים, הוא צבר ידע גדול מאוד בהבנת שפת הגוף של העומד מולו. די היה לו במבט קטן על צורת העמידה של השני על מנת לדעת האם יש לו ביטחון עצמי או שהוא פחדן, האם הוא עז פנים או רכרוכי, והאם הוא דובר אמת או מעמיד פנים. ג'ים אהב מאוד את השיעורים של סבא שלו בנושא הזה, ולאחר שנים של לימוד, הוא הפך למקצוען בקריאת שפת גוף.

במשך השנים הוא לא היה מסוגל לחשוב מה יעשה אם לא יצליח להתקבל ליחידות המיוחדות, וזה היה חלומו בימים ובלילות. כאשר הגיע מועד הגיוס, הוא נכנס ללחץ גדול, אבל אחרי מבחני המיון הראשוניים הבינו המפקדים שעומד מולם מקצוען אמיתי, ובתוך זמן לא רב הוא מצא את עצמו משרת ביחידה המובחרת שעליה חלם כל ימיו.

בתקופה הראשונה הוא היה מרוצה ומאושר מהתגשמות חלומו, אבל אחרי כמה חודשים בהם השתתף במבצעים נועזים ומסוכנים, הוא התחיל להבין שמה שהוא עושה זה לא משחקי מחשב, אלא סיכון יומיומי של החיים שלו. לפתע התחיל ג'ים להצטער על כך שבחר במסלול חיים זה. היו ימים שהוא היה שב לבסיס עם תחושות קשות מאוד, הוא הרגיש שהוא סתם עוד חייל כמו כל חבריו.

בשלב הזה הוא החליט לשתף את סבא שלו במחשבות שמתרוצצות אצלו בראש. היה לו חשש גדול מאוד מהתגובה שתבוא, אבל סבא שלו רק הביט לו בעיניים ואמר: 'יש בך כוחות שאין באף אחד אחר, יום אחד אתה תראה שמה שאתה מסוגל לעשות - אף אחד אחר לא ידע לעשות'.

והיום הזה הגיע די מהר. חודשיים לאחר מכן הוא נשלח עם חבריו לאפגניסטן כדי לבצע מספר משימות מורכבות וחשאיות. אחת מן המשימות הייתה לחלץ אזרח אפגאני בשם סמיר שהעביר מידע רב לצבא ארה'ב מתוך שטח בנוי באזור בשליטת הטאליבן, בעקבות מידע מדויק היה דחוף להוציא אותו מן המקום עקב חשש שהמקומיים זיהו שהוא מרגל.

מכיוון שהיה למרגל הזה חומר רב שאסף על הטאליבן במשך תקופה ארוכה, הוחלט שמיד לאחר החילוץ, יפגשו עמו כל ראשי הביון בחדר הפיקוד, ושם יראה להם קטעי וידאו שהסריט ויציג בפניהם תמונות עדכניות משטחי האויב.

אל הפגישה הגיעו ראשי מחלקת ה C.I.A. -שבאפגניסטן, ומפקדי היחידות השונות של צבא ארה'ב. מיד עם כניסתו לחדר החל סמיר להרצות באנגלית שוטפת אודות הכוחות הפועלים כיום מתחת לפני הקרקע באפגניסטן. הוא הציג את התמונות של מפקדי השטח, ואת מקומות מחבואם.

בשלב הזה ג'ים נכנס לחדר, וסקר אותו היטב במבטו, לפתע, הוא התנפל על סמיר ותפס אותו בשני ידיו בחזקה תוך כדי שהוא צועק: 'תעזרו לי לתפוס אותו', כל הנוכחים היו בהלם מוחלט וצעקו לג'ים: 'מה קרה לך, השתגעת? ', אבל הוא המשיך לתפוס בו בחזקה, עד שלפתע הבחין אחד החיילים שסמיר חגור בחגורת נפץ, ומתג ההפעלה משתלשל מתחת לאפודתו.

בתוך רגע התפנה החדר מיושביו רמי הדרג, והחיילים הנותרים אזקו את סמיר. נודע כי הוא משתף פעולה של הטאליבן, שהתכונן להרוג בפעולת התאבדות את כל אנשי הצמרת הצבאית האמריקנית הנמצאת באפגניסטן.

כאשר נשאל ג'ים מאוחר יותר בתחקיר, מה גרם לו לחשוד במחבל, הוא הסביר שהייתה זו שפת הגוף של סמיר שהסגירה אותו, הוא ראה עליו שהוא זומם לעשות משהו נורא. באותו רגע הבין ג'ים שהוא אכן ניחן בכישרון ייחודי שאין לאף אחד מחבריו, ואם לא הוא – היה נגרם אסון גדול...

***

פעמים רבות לאחר שאנחנו מתאמצים להגיע למטרה מסוימת, כמו להצליח בלימודים, להתקבל למקום נחשק מסוים, להצליח במשימה מיוחדת - לפתע כל החשק והרצון נעלמים, ועולים בנו הרהורי חרטה, ייאוש או כניעה. צריך לדעת שזו תופעה טבעית בקרב בני אדם, עלינו להמשיך ולהאמין שיש בנו כוחות כאלו שאין לאף אחד זולתנו, שההשקעה לא הייתה לשווא ועלינו להמשיך לצעוד עד שנשיג את המטרה. יש לדעת כי לא לחינם הגענו למקום שהגענו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר