העין החסרה

רבני שלום לעם תגובות: 0

העין החסרה - מיכאל ראם

אנדרטת הניצחון המוצבת בכיכר העיר הייתה אחד מאתרי התיירות המבוקשים שאיש מאלפי התיירים לא דילג עליהם מעולם. זו הייתה אנדרטה בדמות סוס ענק וחסון, כשעליו פרש המכוסה מכף רגל ועד ראש בשריון ברזל כבד. קסדת הפלדה החבושה לראשו של הפרש והרומח שבידו השלימו את התפאורה והמבקרים הרבים שהגיעו אל 'כיכר הניצחון' יכלו לראות בעיני רוחם את דמות הלוחמים הנועזים שנלחמו בחירוף נפש עד לניצחון הגדול בקרב המכריע על העיר, ניצחון שקברניטי העיר באותם ימים החליטו להנציחו לדורות הבאים ובצורה מושלמת.

טובי האמנים שהיו באותם ימים יצרו את אנדרטת הענק ואכן בסיום העבודה התגלתה יצירת אמנות מרשימה שהפכה את העיר למוקד תיירות מצליח.

תעלומה גדולה אפפה את פרשת 'אנדרטת הניצחון', תעלומה שהעסיקה את טובי החוקרים שלא מצאו לה פתרון – דמות הפרש הרכוב על הסוס הייתה מסותתת להפליא ולמרות זאת יצאה דמות אדם 'אמתית'. אך הנקודה שהטרידה את החוקרים במיוחד, הייתה עינו השמאלית של הפרש שחסרה ובמקומה היה חלל.

השערות רבות הועלו בניסיון להבין מה גרם ליוצרי האנדרטה להחסיר את עינו השמאלית של הפרש, אך אף אחת מהן לא סיפקה תשובה המניחה את הדעת. כך חלפו להם השנים עד שהגיע צ'ארלו שהיה סטודנט מצטיין לאמנות וככל חבריו למקצוע ביקר ב'אנדרטת הניצחון'. כמו כולם גם הוא שאל את השאלה שנשאלה על ידי כל המבקרים באתר: 'מדוע עינו של הפרש עקורה ממקומה?'

בניגוד למבקרים הרבים שהמשיכו הלאה החליט צ'ארלו שהוא לא מוותר, וגם אם הדבר ייקח זמן רב הוא יחקור עד שימצא קצה חוט שיוביל אותו לפתרון התעלומה.

ראשית התחיל צ'ארלו לברר אצל קשישי העיר, אולי בזיכרונם ישנו פרט שיקדם אותו ואפילו במשהו לעבר הפתרון. הוא נע בין בית של קשיש אחד למשנהו. אף על פי שכולם נולדו עשרות שנים לאחר שנבנתה האנדרטה, הוא קיווה שאולי בכל זאת הם שמעו משהו מהדורות שקדמו להם. צ'ארלו נדד בין כל קצוות העיר וכמעט שהתייאש עד שאחד מהקשישים אמר לו שאם יצליח להגיע לזקן בשם חוליו, אולי יצליח להתקדם במשימה שלקח על עצמו. 'מי הוא חוליו הזקן?' שאל צ'ארלו את הקשיש הנחמד כשהוא דרוך כולו. 'חוליו התגורר כאן בקצה העיר עד לפני מספר שנים. הוא צריך להיות היום כבר בן למעלה ממאה שנים...'. צ'ארלו הודה לו בחום והחל לברר כיצד ניתן להגיע לחוליו. לבסוף הצליח: הוא איתר את מקום מגורי הזקן ומיד יצא לדרך. הוא הגיע לבית האבות וביקש לדבר עם חוליו הזקן.

'חוליו נמצא בחדר 86', הפנתה אותו פקידת הקבלה, וצ'ארלו עלה אל החדר שבקומה הרביעית. הוא הקיש קלות על הדלת ושמע את קולו של חוליו המזמין אותו להיכנס. צ'ארלו נכנס אל החדר בצעדים שקטים. 'אולי אני נמצא לפני הפתרון לתעלומה רבת השנים', חשב לעצמו בהתרגשות. חוליו הזמין אותו לשבת וצ'ארלו החל לספר לו את סיפורו. 'החלטתי שלא אנוח עד שאגלה את פתרון תעלומת העין החסרה, ולכן הגעתי לכאן', סיים צ'ארלו את דבריו.

חוליו האזין לו בקשב רב וסיפר שגם אותו כתושב העיר העסיקה מאוד תעלומת העין החסרה, 'אבל אינני יודע איך אוכל לעזור לך', אמר לצ'ארלו המאוכזב. 'לחינם הגעתי עד לכאן', חשב לעצמו. חוליו המשיך לפטפט איתו קצת על מרכז העיר שבה לא ביקר כבר מספר שנים ולפתע ננער ממקומו. 'נזכרתי, נזכרתי', אמר חוליו הזקן, 'הייתי אז כבן 12 ובבוקר אביבי אחד הלכתי לטייל עם סבי ברחבי העיר. בדרכנו עברנו ליד כיכר הניצחון. סבי שהתגורר בעיר בתקופה ההיא החל לספר לי על האירועים שהתרחשו באותה תקופה, על המלחמה העקובה מדם, ועל הדם הרב שנשפך בשני המחנות. הוא המשיך לספר על הימים הקשים ועל הפחד הנורא שריחף באוויר עד הניצחון הגדול. כשהגענו אל הכיכר עלתה בלבי כמו תמיד תמיהת 'העין החסרה'. ואז גילה לי סבא שהיה חברו של אחד האמנים שהתעסקו בבניית האנדרטה, שחברו לחש לו באחד הימים שהפתרון לתעלומה מצוי באנדרטה עצמה'. סיים חוליו את דבריו בהתרגשות.

צ'ארלו הושיט לו כוס מים והודה לו מקרב לב. 'לפחות יצאתי מכאן עם איזה שהוא קצה חוט', חשב לעצמו בדרכו אל מכוניתו.

כבר למחרת בבוקר קיבל צ'ארלו אישור מיוחד להיכנס לתוך מתחם 'כיכר הניצחון'. הוא החל לבחון את אנדרטת הענק מכל כיוון. הוא עבר על כל האנדרטה כשהוא מקיש באצבעו כדי לנסות ולמצוא מקום חלול שאולי טומן בתוכו את הפתרון, אך ללא הועיל. האנדרטה כולה הייתה עשויה ברזל יצוק ללא שום חלל. צ'ארלו כבר לא ידע מה לחשוב והחל לחפש רמז בגוף הסוס עצמו. הוא חיפש רמזים כלשהם בצבעה של האנדרטה אבל גם כאן העלה חרס בידו. הוא המשיך לבחון את תחתיתו של הסוס ושכב מתחתיו כשהוא כבר כמעט מיואש ולפתע שם לב לדבר מעניין - זנב הסוס משך לפתע את תשומת לבו. הוא הבחין שהזנב מורכב משורות של אותיות קטנטנות שנחצבו ביד אמן בצורה מיוחדת בגוש הברזל, ולמתבונן מן הצד ואפילו מקרוב נראה הדבר כשערות זנבו של הסוס הענק. צ'ארלו הרגיש שהפעם הוא קרוב יותר מתמיד לפתרון התעלומה. הוא הוציא מתיקו זכוכית מגדלת והחל להעתיק את האותיות.

צ'ארלו יצא ממתחם האנדרטה ונסע לביתו. זה לא היה פשוט לגלות את הצופן שעל פיו סודרו האותיות אבל לאחר לילה שלם שבו לא עצם צ'ארלו עין, הוא יכול היה לומר בוודאות שהפתרון לחידת 'העין החסרה' נמצא בידיו. האותיות הקטנות הסתירו בתוכן משפט גדול שטמונה בו הרבה חכמת חיים: 'הניצחון במלחמה היה מתוק אך אילו השכלנו למנוע אותה היה זה מושלם...' צ'ארלו קרא זאת שוב ושוב, כשדמות הפרש חסר העין לנגד עיניו. לראשונה הוא גם הבין מדוע היא חסרה...

* * *

את תוצאות סיפורם הכואב של יוסף ואחיו אנו נושאים על גבנו עד היום. למריבת האחים והשנאה ביניהם הייתה סיבה שייתכן והייתה צודקת, אבל אנו צריכים לזכור לעולם שממלחמה לעולם לא יוצא דבר מושלם. גם אם נראה שניצחנו, בסוף נישאר עם טעמה המר של המלחמה. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר