תורה ומדע (ב')

יוסף רזניק תגובות: 0

יש  לי מושג

תורה ומדע (ב') – יוסף רזניק

בפינה הקודמת כתבנו על מעלותיו של המדע ועל מגבלותיו. כעת נעסוק ביחס שבין דברי התורה לבין התיאוריות המדעיות, ובפרט במקרים שבהם נראה לכאורה שיש ביניהם חוסר התאמה.

כשחזאי ומשורר צופים בזריחה

כהקדמה לעניין זה יש לבאר, שפשט התורה לא בא ללמד אותנו על עולם הטבע, אלא בעיקר אמונה ומוסר. ידוע הדבר, שייתכן מצב שבו שני אנשים יהיו נוכחים באותו אירוע, וכל אחד מהם יתאר אותו בצורה שונה לחלוטין, משום שכל אחד מהם מתעניין בהיבט אחר של הדברים, וכל אחד מהם צודק מנקודת המבט שלו. משום כך למשל, תיאור בריאת העולם בתורה אינו צריך להיות דומה לתיאור המדעי, משום שעיקר כוונתה של התורה הוא ללמד את ההתייחסות האמונית - לדעת שהקב'ה ברא את העולם ואת כל אשר בו.

להיוולד בגיל עשרים

עם זאת, אמרו חכמים, שכאשר באים לפרש את דברי התורה, ראוי לעשות זאת באופן שיתאים ככל האפשר גם לשכל האנושי הפשוט. למשל בעניין גיל העולם, יש מפרשים שששת ה'ימים' של הבריאה הם עידנים שלמים. כבר במשנה נאמר שב'מעשה בראשית' יש סודות ורמזים יותר מאשר בשאר חלקי התורה, ומשום כך אין הכרח לפרש אותו כפשוטו. אפשרות אחרת היא לומר שהעולם נברא כבר 'מבוגר' (כפי שאמרו חכמים שאדם וחווה נבראו 'כבני עשרים שנה'), ומשום כך הוא נראה כיום כאילו הוא קיים כבר מיליארדי שנים.

כיצד יש להתייחס לתיאוריית התפתחות המינים (אבולוציה)?

רעיון השינוי וההתפתחות של מינים חיים הוא נכון ללא ספק, וניתן לראות אותו מתרחש בפועל (כגון אצל חיידקים המפתחים עמידות לאנטיביוטיקה). אולם התיאוריה הגורסת שכל מיני בעלי החיים, על המגוון העצום שבהם והמורכבות המופלאה שבהם, נוצרו אך ורק באמצעות התפתחות הדרגתית - היא מרחיקת לכת הרבה יותר ומבוססת הרבה פחות. היא גם אינה מסבירה כיצד נוצרו היצורים הראשונים, וגם לא את התודעה ואת הצד הרוחני שבאדם ובשאר בעלי החיים.

עם זאת, התיאוריה הזו אינה סותרת בהכרח את התורה, שכן גם בפרשת בראשית ובכתבי הקבלה ישנם רמזים לכך שהיצורים החיים נבראו בתהליך הדרגתי. המחשבה שרעיון ההתפתחות סותר את התורה, נובעת מכך שאנשי מדע רבים טוענים שהתפתחות המינים מתנהלת באופן מקרי ועיוור, ולא כתוצאה של השגחה אלוקית. אולם טענה זו אפילו איננה בגדר 'מדע', אלא היא בסך הכול פרשנות חילונית חסרת בסיס לתיאוריה המדעית.

כיצד יש להתייחס לענייני מדע המצויים בתלמוד?

היחס לדברי חז'ל בענייני מדע, אינו דומה ליחס כלפי דברים הכתובים בתורה בפירוש. שכן לדעת הרבה מחכמי ישראל, חלק מהדברים שנאמרו בתלמוד בענייני רפואה, אסטרונומיה וכדומה, לא נאמרו ברוח הקודש, אלא חכמי התלמוד אמרו אותם לפי מה שהיה ידוע בזמנם. חז'ל עצמם לא נמנעו מלומר, שבעניין מסוים בחכמת הטבע 'דבריהם של חכמי אומות העולם נראים יותר מדברינו'. משום כך הורו הפוסקים שאין להשתמש למשל בהדרכות הרפואיות הכתובות בתלמוד, אלא יש ללכת על פי הרופאים שבימינו.

עם זאת, בדברי חז'ל אנו מוצאים לעתים ידיעות מופלאות, שהתגלו למדע רק שנים רבות מאוחר יותר. רבן גמליאל ידע למשל על תופעת כוכבי השביט, שהאסטרונום האלי גילה רק במאה ה-17. חז'ל ידעו שמספר הכוכבים גדול בהרבה מאלה הנראים בעין רגילה, והמספר שהם נוקטים בו (כ-10 בחזקת 18) אינו רחוק מהמספר המשוער כיום, ועוד.

דברי חז'ל עמוקים הם, לפעמים הם נתפסים גם ברובד הפשוט של הדברים ולפעמים הם תופסים מקום גבוה שצריך להתאמץ להשיג אותו. וכבר כתב הרמב'ם שחיסרון ההבנה בדברי חז'ל, נובע מפחיתות וחיסרון אצלנו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר