תְּמִימוּת שֶׁל קוֹמוֹנִיסְט

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

תְּמִימוּת שֶׁל קוֹמוֹנִיסְט

תַּנּוּר הַנֵּפְט שֶׁדָּלַק בְּמֶרְכַּז הַצְּרִיף הָאָרֹךְ לֹא הִצְלִיחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל הַקּוֹר הַסִּיבִּירִי הַנּוֹרָא – 40 מַעֲלוֹת מִתַּחַת לָאֶפֶס. לְיַד שֻׁלְחֲנוֹת הָעֵץ הָאֲרֻכִּים יָשְׁבוּ עַשְֹרוֹת אֲסִירִים בְּמַדִּים אֲחִידִים, וְאָכְלוּ אֶת הָאֲרוּחָה הָעֲלוּבָה שֶׁהֻגְּשָׁה לָהֶם: כַּמָּה תַּפּוּחֵי אֲדָמָה רְקוּבִים, פְּרוּסַת לֶחֶם שָׁחֹר וּמָרָק דָּלוּחַ וַחֲסַר טַעַם. כָּל אֶחָד מֵהָאֲסִירִים הָיָה פַּעַם אָדָם חָפְשִׁי וּמְאֻשָּׁר – עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד הוּא נֶעְצַר עַל יְדֵי סוֹכְנֵי הַקֶּ.גֶ.בֶּ, שֶׁהוֹדִיעוּ לוֹ כִּי הוּא חָשׁוּד בִּפְעִילוּת נֶגֶד שִׁלְטוֹנוֹת בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת. רַבִּים הֶעְדִּיפוּ לְהוֹדוֹת גַּם בַּמֶּה שֶׁלֹּא עָשֹוּ בִּמְקוֹם לִסְבֹּל עִנּוּיִים בְּמַרְתְּפֵי הַחֲקִירוֹת. הַמִּשְׁפָּטִים בְּמַעֲרֶכֶת הַמִּשְׁפָּט הַסּוֹבְיֶיטִית הָיוּ מְהִירִים, וּפְסַק הַדִּין כָּלַל בְּדֶרֶךְ כְּלָל שְׁנוֹת מַאֲסָר רַבּוֹת עִם עֲבוֹדַת פָּרֶךְ בְּמַחֲנֵה עֲבוֹדָה בְּסִבִּיר.

בְּשָׁעָה חָמֵשׁ בַּבֹּקֶר כְּבָר הָיוּ הָאֲסִירִים מִסְתַּדְּרִים בְּשׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת מִחוּץ לַצְּרִיפִים, וְיוֹצְאִים לָעֲבוֹדָה בַּיְעָרוֹת שֶׁמִּסָּבִיב לַמַּחֲנֶה. הֵם כָּרְתוּ עֵצִים וְנִסְּרוּ אוֹתָם, וְהַלָּלוּ נִשְׁלְחוּ לְתוֹכְכֵי רוּסְיָה לְתַעֲשִׂיַּת הָעֵץ הַמְשַׁוַּעַת לְחֹמֶר גֶּלֶם. הֵם עָבְדוּ שְׁתֵּים-עֶשְֹרֵה שָׁעוֹת רְצוּפוֹת, שֶׁבְּסוֹפָן קִבְּלוּ אֲרוּחַת עֶרֶב דַּלָּה, וּלְאַחַר מִכֵּן נָפְלוּ לְמִטּוֹתֵיהֶם כְּבוּלֵי עֵץ.

מַרְבִּית הָאֲסִירִים הָיוּ פּוֹשְׁעִים מִשְּׁכָבוֹת נְמוּכוֹת בָּאֻכְלוּסִיָּה הָרוּסִית, אַךְ בְּאַחַד הַשֻּׁלְחָנוֹת הַצְּדָדִיִּים בַּצְּרִיף אָכְלוּ הָאֲסִירִים הַ'מְיֻחָסִים': אֶחָד הָיָה בֶּעָבָר רוֹפְאוֹ הָאִישִׁי שֶׁל מַנְהִיג בְּרִית הַמּוֹעָצוֹת סְטַאלִין, הַשֵּׁנִי הָיָה בֶּעָבָר מְהַנְדֵּס בְּבֵית חֲרֹשֶׁת בְּרִיגָה, הַשְּׁלִישִׁי חֲבֵר הַנְהָלַת הַמִּפְלָגָה הַקּוֹמוֹנִיסְטִית בְּקִיֶּב, וְכָךְ גַּם הָאֲחֵרִים. הֵם סָבְלוּ לֹא רַק מֵהַתְּנָאִים הַפִיזִיִּים הַקָּשִׁים, אֶלָּא גַּם מֵהַנִּתּוּק מֵהַתַּרְבּוּת וּמִסִּגְנוֹן הַחַיִּים שֶׁהֵם הִתְרַגְּלוּ אֵלָיו. בְּסִבִּיר לֹא הָיָה זְמַן לִשְׁמֹעַ מוּסִיקָה אוֹ לִקְרֹא סֵפֶר טוֹב, לֹא לִרְאוֹת הַצָּגָה, וַאֲפִלּוּ לֹא לְשַֹחֵק שַׁחְמָט. מֵאַנְשֵׁי תַּרְבּוּת רַחֲבֵי אֳפָקִים הֵם הָפְכוּ לְפוֹעֲלִים שְׁחֹרִים שֶׁכָּל חַיֵּיהֶם סוֹבְבִים סְבִיב הָעֲבוֹדָה.

לְפֶתַע נִפְתְּחָה דֶּלֶת הַצְּרִיף. אַחַד הַסּוֹהֲרִים נִכְנַס וְהוֹדִיעַ בִּצְעָקוֹת שֶׁמְּנַהֵל הַמַּחֲנֶה עוֹמֵד לְהִכָּנֵס. 'כֻּלָּם לָקוּם', צָרַח הַסּוֹהֵר.

מְנַהֵל הַמַּחֲנֶה נִכְנַס, עָטוּף בִּמְעִיל עָבֶה וּמְחַמֵּם, יָדָיו נְתוּנוֹת בִּכְפָפוֹת, וְרַגְלָיו בְּמַגָּפַיִם מְרֻפָּדִים. רֵיחַ חָרִיף שֶׁל ווֹדְקָה נָדַף מִמֶּנּוּ. הוּא לֹא בִּזְבֵּז זְמַן עַל הַקְדָּמוֹת מְיֻתָּרוֹת. 'עַצְלָנִים שֶׁכְּמוֹתְכֶם', צָרַח, 'בַּחֹדֶשׁ הָאַחֲרוֹן הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ לֹא עָמַד בְּמִכְסַת הָעֵץ שֶׁעָלֵינוּ לִשְׁלֹחַ. אַתֶּם מַמְשִׁיכִים לְחַבֵּל בְּכַלְכָּלַת מוֹלַדְתֵּנוּ הָאֲהוּבָה. מִמָּחָר תַּעַבְדוּ חֲצִי שָׁעָה נוֹסֶפֶת כָּל יוֹם, כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ לֹא לְהִתְעַצֵּל'.

אַף אֶחָד מֵהָאֲסִירִים לֹא הֵעֵז לוֹמַר מִלָּה. הֵם הָיוּ כֹּה מוּתָשִׁים עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר בָּהֶם כֹּחַ לְהִתְקוֹמֵם נֶגֶד הַהַחְלָטָה הַשְּׁרִירוּתִית. הֵם מִהֲרוּ לְסַיֵּם אֶת אֲרוּחָתָם וְלָלֶכֶת לִישֹׁן.

אֶחָד מִיּוֹשְׁבֵי שֻׁלְחַן הַ'מְיֻחָסִים' הָיָה אוֹלֶג. לִפְנֵי שֶׁנֶּאֱסַר בִּגְלַל הַלְשָׁנָה, הוּא שִׁמֵּשׁ כִּמְהַנְדֵּס יְעָרוֹת בָּכִיר בְּעִירִיַּת קִיֶּב. לַמְרוֹת עֲיֵפוּתוֹ הָרַבָּה הוּא לֹא פָּנָה לִצְרִיף הַשֵּׁנָה, אֶלָּא צָעַד לְכִוּוּן מִשְֹרָדוֹ שֶׁל מְנַהֵל הַמַּחֲנֶה. 'מָה אַתָּה רוֹצֶה?' נָבַח לְעֶבְרוֹ הַמְנַהֵל. 'יֵשׁ לִי רַעְיוֹן לְהַגְבָּרַת הַתְּפוּקָה', אָמַר אוֹלֶג. 'בַּתְּקוּפָה שֶׁלִּפְנֵי מַעֲצָרִי פִּתַּחְתִּי מַסּוֹר מְיֻחָד שֶׁמַּגְבִּיר אֶת מְהִירוּת כְּרִיתַת הָעֵצִים. אִם יֻרְשֶׁה לִי, אוּכַל לְיַצֵּר פֹּה אֶת דֶּגֶם הַמַּסּוֹר הַזֶּה'.

 הַמְנַהֵל הַזּוֹעֵף הִסְכִּים וְנָתַן לְאוֹלֶג אִשּׁוּר לְהִכָּנֵס לְבֵית הַמְּלָאכָה בַּמַּחֲנֶה. בְּתוֹךְ כַּמָּה יָמִים יָצַר אוֹלֶג מַסּוֹרִים אֲרֻכִּים בַּעֲלֵי שְׁתֵּי יָדִיּוֹת, שֶׁמֻּפְעָלִים בִּידֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים מִשִּׁנֵּי צִדֵּי הָעֵץ.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁבּוֹ נַעֲשָֹה שִׁמּוּשׁ בַּמַּסּוֹרִים הַחֲדָשִׁים, סִיְּמוּ הָאֲסִירִים אֶת כְּרִיתַת הַמִּכְסָה הַיּוֹמִית שֶׁל הָעֵצִים שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת לִפְנֵי תֹּם יוֹם הָעֲבוֹדָה. הָאֲסִירִים הַמְאֻשָּׁרִים הוֹדוּ לְאוֹלֶג עַל יָזְמָתוֹ, וּפָנוּ כְּאִישׁ אֶחָד לַחֲזֹר לְכִוּוּן הַמַּחֲנֶה.

אֲבָל עוֹד לִפְנֵי שֶׁהֵם נִכְנְסוּ בְּשַׁעַר הַמַּחֲנֶה, עָצַר אוֹתָם מְנַהֵל הַמַּחֲנֶה בִּצְעָקוֹת רָמוֹת: 'זֶה עַתָּה הִגִּיעָה הוֹרָאָה חֲדָשָׁה מִמּוֹסְקְבָה: עָלֵינוּ לְהַכְפִּיל אֶת הַתְּפוּקָה בְּאֹפֶן מִיָּדִי. כֻּלָּם חוֹזְרִים מִיָּד לָעֲבוֹדָה'.

אוֹלֶג מְהַנְדֵּס הַיְעָרוֹת לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהִתְאַפֵּק. הוּא הֵחֵל לִצְעֹק: 'אֲבָל לָמָּה? זוֹ מַמָּשׁ הִתְעַלְּלוּת!'

הַמְנַהֵל נָתַן אוֹת לִשְׁנֵי סוֹהֲרִים, וְהַלָּלוּ זִנְּקוּ לְעֶבְרוֹ שֶׁל אוֹלֶג, הִכּוּ אוֹתוֹ בְּכָל גּוּפוֹ וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתוֹ לְצִנּוֹק לְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים.

בְּמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם הָיָה אוֹלֶג מְחֻסָּר הַכָּרָה. בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי הוּא הִתְעוֹרֵר, וּלְמַרְבֵּה הַפְתָּעָתוֹ פָּגַשׁ בַּצִּנּוֹק שֶׁלְּיָדוֹ יָדִיד וָתִיק: לֵיאוֹנִיד בַּרְצ'וֹק, סְגַן רֹאשׁ עִירִיַּת קִיֶּב לְשֶׁעָבַר. 'לֵיאוֹנִיד, מָה אַתָּה עוֹשֶֹה כָּאן?' שָׁאַל אוֹלֶג, וִידִידוֹ הֵשִׁיב לוֹ שֶׁגַּם הוּא הָיָה קָרְבָּן לַעֲלִילָה, וְנִשְׁפַּט לְמַאֲסָר עִם עֲבוֹדַת פָּרֶךְ, אֲבָל הוּא מְסָרֵב לַעֲבֹד, וְלָכֵן הֻשְׁלַךְ לַצִּנּוֹק.

'וּמָה אַתָּה עוֹשֶֹה פֹּה?' שָׁאַל לֵיאוֹנִיד. אוֹלֶג סִפֵּר לוֹ עַל הַהַמְצָאָה שֶׁלּוֹ וְעַל תְּגוּבַת שִׁלְטוֹנוֹת הַמַּחֲנֶה.

'אוֹי, אוֹלֶג, אַתָּה כָּל כָּךְ תָּמִים', אָמַר לֵיאוֹנִיד בְּרַחֲמִים. 'אַתָּה לֹא יוֹדֵע אֵיזֶה נֶזֶק עוֹלַלְתָּ לַחֲבֵרִים שֶׁלְּךָ. אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁהַסּוֹבְיֶיטִים צְרִיכִים אֶת הָעֵץ שֶׁלָּכֶם? הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים גַּם בָּעֵץ, אֲבָל מַה שֶּׁהֲכִי מַפְחִיד אוֹתָם זֶה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם זְמַן פָּנוּי. כַּאֲשֶׁר יֵשׁ זְמַן, אֶפְשָׁר לְהִתְאַרְגֵּן נֶגֶד הַנְהָלַת הַמַּחֲנֶה, לְתַכְנֵן בְּרִיחָה אוֹ אֲפִלּוּ לְשַׁכְנֵעַ אֲסִירִים שֶׁהֵם חַפִּים מִפֶּשַׁע. הַדָּבָר שֶׁהֲכִי מַפְחִיד אוֹתָם זֶה שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם זְמַן לַחֲשֹׁב...'

*

מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מַגִּיעַ לִגְאֹל אֶת בְּנֵי יִשְֹרָאֵל, וְהַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת לָנוּ שֶׁהֵם 'לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה'. כִּי כַּאֲשֶׁר פַּרְעֹה שָׁמַע שֶׁבְּנֵי יִשְֹרָאֵל מַתְחִילִים לַחֲשֹׁב עַל גְּאֻלָּה, הוּא הִטִּיל עֲלֵיהֶם מִיָּד עֲבוֹדוֹת נוֹסָפוֹת קָשׁוֹת וּמַשְׁפִּילוֹת, כְּדֵי שֶׁהֵם יִהְיוּ עֲסוּקִים מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, וְלֹא יִהְיֶה לָהֶם רֶגַע אֶחָד שֶׁל יִשּׁוּב הַדַּעַת לַחֲשֹׁב, לְהַרְהֵר, לִשְׁמֹעַ אֶת שְׁלִיחַ הָאֱלֹקִים שֶׁהִגִּיעַ לִגְאֹל אוֹתָם. פַּרְעֹה בִּקֵּשׁ לִשְׁלֹט לֹא רַק עַל הַגּוּף, אֶלָּא גַּם עַל הָרוּחַ.

גַּם כַּיּוֹם אָנוּ נִמְצָאִים בְּסוּג שֶׁל שִׁעְבּוּד, שִׁטָּפוֹן שֶׁל תִּקְשֹׁרֶת וּמֶדְיָה מִכָּל עֵבֶר. אֲנָשִׁים 'מְנַצְּלִים' כָּל רֶגַע לִגְלִישָׁה וְלִצְפִיָּה. גַּם כְּשֶׁאָנוּ נִמְצָאִים עִם הַמִּשְׁפָּחָה, כָּל אֶחָד קָשׁוּר וּמְחֻבָּר לְאֶמְצָעִי תִּקְשֹׁרֶת, וְכִמְעַט לֹא חוֹוֶה אֶת הַמִּפְגָּשׁ הָאֱנוֹשִׁי.

הַצַּעַד הָרִאשׁוֹן לִיצִיאָה לְחֵרוּת, הוּא הַנִּתּוּק מֵהַשִּׁעְבּוּד הַמַּתְמִיד לִכְלֵי הַתִּקְשֹׁרֶת, וְאָז אָדָם יָכוֹל לַחֲשֹׁב, לְהַרְהֵר, וְלִשְׁמֹעַ אֶת פַּעֲמֵי הַגְּאֻלָּה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר