תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ

בְּאַחַת הַנְסִיכֻיּוּת הָעֲשִׁירוֹת שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה הָעַתִּיקָה שָׁלַט נָסִיךְ עָשִׁיר וְעָצְמָתִי. מְפֻנָּק הָיָה הָאִישׁ, תַּאַוְתָן וּשְׁאַפְתָּן; לֹא הָיָה בַּנִּמְצָא דָּבָר שֶׁחָשַׁק בּוֹ וְלֹא הִשִּׂיג. מוּכָן הָיָה לְהַשְׁקִיעַ כָּל סְכוּם, כָּל מַאֲמָץ, וּבִלְבַד שֶׁכָּל רְצוֹנוֹתָיו יְמֻלְּאוּ.

בְּאַחַת הַהִזְדַּמְּנֻיּוֹת הִגִּיעָה לְאָזְנָיו שְׁמוּעָה, כִּי יֶשְׁנָהּ צִפּוֹר שִׁיר נְדִירָה וּמְיֻחֶדֶת בַּעֲלַת קוֹל עָרֵב וְנִפְלָא, הַמֵּיטִיבָה לָשִׁיר וּלְהַנְעִים לְאֹזֶן שׁוֹמְעֶיהָ.

הָיָה בָּרוּר לוֹ כִּי צִפּוֹר שֶׁכָּזוֹ מְקוֹמָהּ בִּכְלוּב מְיֻחָד שֶׁיִּבָּנֶה בַּחֲצַר הָאַרְמוֹן. צִיּוּצֵי שִׁירַת הַצִּפּוֹר חַיָּבִים לְלַוּוֹת אוֹתוֹ כְּרֶקַע לְטִיּוּלָיו בְּגַן הַפְּרָחִים, גִּנָּה מַרְהִיבָה שֶׁבָּהּ הוּא נוֹהֵג לְבַלּוֹת אֶת שְׁעוֹתָיו הַפְּנוּיוֹת מִדֵּי אַחַר צָהֳרַיִם. הַבְּעָיָה הַיְחִידָה הָיְתָה שֶׁהוּא לֹא יָדַע הֵיכָן יוּכַל לְהַשִּׂיג אוֹתָהּ הַצִּפּוֹר.

הִסְתּוֹבֵב הַנָּסִיךְ בְּאַרְמוֹנוֹ סַהֲרוּרִי. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו הוּא נִתְקַל בְּמַשֶּׁהוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ לְהַשִּׂיג. הָיוּ אֵלּוּ יָמִים קָשִׁים בַּעֲבוּר כָּל בָּאֵי הָאַרְמוֹן, כֻּלָּם יָדְעוּ שֶׁהַנָּסִיךְ עַצְבָּנִי, סַכָּנָה לְהִתְקָרֵב, כָּל מִי שֶׁרַק זָז לְיָדוֹ מְקַבֵּל מְנָת שְׁאָגוֹת הַמְלֻוָּה בְּמִלִּים קָשׁוֹת עַל אוֹדוֹת עַצְלוּתָם שֶׁל מְשָׁרְתָיו שֶׁלֹּא עוֹשִֹים כְּלוּם כְּדֵי לְהַשִּׂיג לוֹ אֶת הַצִּפּוֹר הַמְדֻבֶּרֶת.

הַמְשָׁרְתִים הַלְּחוּצִים עָשֹוּ מַאֲמַצִּים עִלָּאִיִּים לְהַשִּׂיג מֵידָע עַל אוֹדוֹת הַצִּפּוֹר הַמְדֻבֶּרֶת. מִבְרָקִים נִשְׁלְחוּ לִכְתוֹבוֹתֵיהֶם שֶׁל חוֹקְרֵי עוֹפוֹת וְלִמְנַהֲלֵי גַּנֵּי חַיּוֹת, אַךְ הַתְּשׁוּבוֹת שֶׁהִתְקַבְּלוּ דִּבְּרוּ רַק עַל מְקוֹם מוֹצָאָהּ שֶׁל הַצִּפּוֹר, אִישׁ מֵאוֹתָם הַמֻּמְחִים לֹא יָדַע לוֹמַר הֵיכָן אֶפְשָׁר לִרְכֹּשׁ אֶת הַצִּפּוֹר הַמְדֻבֶּרֶת. רַק לְאַחַר שָׁבוּעוֹת אֲרֻכִּים שֶׁל תִּסְכּוּל הִגִּיעַ מֵידָע מְהֵימָן, כִּי בַּחֲנוּת הָעוֹפוֹת הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּפָרִיז מְצוּיוֹת צִפֳּרִים בּוֹדְדוֹת מִמִּין זֶה, וְהֵן מוּצָעוֹת לִמְכִירָה בִּסְכוּם עָתֵק.

הַנָּסִיךְ נִרְגַּע קִמְעָה מֵהַטֵּרוּף שֶׁאָחַז בּוֹ בַּשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹנִים, בְּכָל זֹאת כָּעֵת הוּא כְּבָר יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא יָכוֹל לְהַשִּׂיג אֶת הַצִּפּוֹר. מַה שֶּׁנִּשְׁאַר זֶה לַעֲשֹוֹת זֹאת בְּפֹעַל, וּלְהָבִיא אֶת הַצִּפּוֹר אֶל הָאַרְמוֹן.

הַנָּסִיךְ לֹא הִפְקִיד אֶת מְלֶאכֶת הֲבָאַת הַצִּפּוֹר בִּידֵי אִישׁ, הוּא בְּעַצְמוֹ בָּחַר לַעֲשֹוֹת זֹאת. הוּא יִסַּע בְּמִרְכֶּבֶת הַנְּסִיכוּת הַמַּלְכוּתִית, רַק הוּא וְהָעֶגְלוֹן, בְּמוֹ יָדָיו יָבִיא אֶת הַצִּפּוֹר.

הָעֶגְלוֹן שֶׁהָיָה שֻׁתָּף לַסְּעָרָה שֶׁאָחֲזָה בָּאַרְמוֹן בֶּחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים, שָֹמַח לִהְיוֹת שֻׁתָּף בִּלְעָדִי לְסִיּוּם הָעִנְיָן, וּבְיָדַיִם בּוֹטְחוֹת הוֹבִיל אֶת הַמֶּרְכָּבָה לְפָרִיז.

בְּפָרִיז נִכְנַס הַנָּסִיךְ אֶל הַחֲנוּת כְּשֶׁבְּיָדוֹ אַרְנָק עָב כֶּרֶס, וְכַעֲבֹר דַּקּוֹת מִסְפָּר הוּא חוֹזֵר, בְּיָדוֹ כְּלוּב לֹא גָּדוֹל, וּבְתוֹכָהּ צִפּוֹר קְטַנְטַנָּה.

הָעֶגְלוֹן הֵרִים זוּג גַּבּוֹת תְּמֵהוֹת: מְהוּמָה כֹּה גְּדוֹלָה, סְעָרָה שֶׁל מַמָּשׁ בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים, מַסָּע אָרֹךְ וּמְיַגֵּעַ לְפָרִיז בִּשְׁבִיל צִפּוֹר קְטַנְטַנָּה, וַאֲפִלּוּ לֹא יָפָה.

אָזַר הָעֶגְלוֹן אֹמֶץ וְהִפְנָה אֶת שְׁאֵלָתוֹ אֶל הַנָּסִיךְ: 'מָה זֹאת? כְּלוֹמַר, הַצִּפּוֹר שֶׁבַּכְּלוּב'.

הִבִּיט עָלָיו הַנָּסִיךְ בְּעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת וְהֵשִׁיב: 'צִפּוֹר זוֹ, זָמִיר שְׁמָהּ', כְּאִלּוּ דַּי בְּכָךְ לְהַסְבִּיר אֶת כָּל הָעִנְיָן.

'וּמָה מְחִירָהּ?' הֵהִין הָעֶגְלוֹן לִשְׁאֹל.

- 'אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים'.

שָׁתַק הַנָּסִיךְ, שָׁתַק גַּם הָעֶגְלוֹן, וְגַם הַצִּפּוֹר שָׁתְקָה כָּל הַדֶּרֶךְ.

בְּתֹם הַמַּסָּע שָׁב הָעֶגְלוֹן לְבֵיתוֹ, וּבְהִתְרַגְּשׁוּת סִפֵּר לָהּ לְאִשְׁתּוֹ אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל הַמַּסָּע לְפָרִיז. הוּא סִפֵּר לָהּ עַל הַמַּאֲמַצִּים שֶׁנַּעֲשֹוּ בָּאַרְמוֹן בַּתְּקוּפָה הָאַחֲרוֹנָה כְּדֵי לְהַשִּׂיג צִפּוֹר זוֹ, עַל הַדֶּרֶךְ הָאֲרֻכָּה שֶׁאוֹתָהּ עָשֹוּ כְּדֵי לְהַגִּיעַ לְפָרִיז. וְאָז יִשֵּׁר אֶת כּוֹבָעוֹ כְּמִי שֶׁעוֹמֵד לִמְסֹר הוֹדָעָה דְּרָמַטִית: 'וְכָל זֹאת לֹא הָיָה אֶלָּא כְּדֵי לִרְכֹּשׁ צִפּוֹר אַחַת קְטַנָּה שֶׁמְּחִירָהּ לֹא פָּחוֹת מֵאֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים'.

הָאִשָּׁה שֶׁהֵיטִיבָה לְהַכִּיר אֶת בַּעְלָהּ, יָדְעָה לְפִי טוֹן דִּבּוּרוֹ כִּי מַשֶּׁהוּ מִתְבַּשֵּׁל בְּמֹחוֹ, הִיא תָּלְתָה בּוֹ זוּג עֵינַיִם וּבִקְּשָׁה לִשְׁמֹעַ אֶת מַחְשְׁבוֹתָיו.

'שִׁמְעִי נָא יַקִּירָתִי, הֲרֵי אֲנַחְנוּ בְּסַךְ הַכֹּל בְּנֵי אָדָם, וְכַיָּדוּעַ לֹא נִחְיֶה לָנֶצַח. כָּל יָמֵינוּ הִצְטַמְצַמְנוּ וְחָיִינוּ בַּמִּינִימוּם הָאֶפְשָׁרִי, כִּמְעַט שֶׁלֹּא נֶהֱנֵינוּ מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לָעוֹלָם לְהַצִּיעַ לָנוּ, חָסַכְנוּ בְּכָל מָקוֹם אֶפְשָׁרִי וְחָיִינוּ בְּדֹחַק. גַּם לָנוּ מַגִּיעָה הֲנָאָה אֲמִתִּית בְּחַיֵּינוּ הַפְּשׁוּטִים, מַשֶּׁהוּ כָּזֶה שֶׁיַּשְׁאִיר טַעַם עָרֵב בְּפִינוּ לִשְׁאֵרִית חַיֵּינוּ. סָבוּר אֲנִי כִּי אֵין כְּמוֹ הַצִּפּוֹר שֶׁאוֹתָהּ רָכַשׁ הַנָּסִיךְ כְּדֵי לִגְרֹם לָנוּ לַהֲנָאָה. אִם הַנָּסִיךְ שֶׁיּוֹדֵעַ לֵהָנוֹת מֵהַחַיִּים טָרַח לְהַשִּׂיג צִפּוֹר זוֹ וְשִׁלֵּם עָלֶיהָ סְכוּם כֹּה גָּדוֹל, כַּנִּרְאֶה, הִיא בֶּאֱמֶת מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד'.

הִנְהֲנָה הָאִשָּׁה בְּרֹאשָׁהּ בְּהַסְכָּמָה אִלֶּמֶת. וְהָעֶגְלוֹן הוֹצִיא מֵאֵי שָׁם אֶת קֻפַּת הַחֶסְכוֹנוֹת, רוֹקֵן אוֹתָהּ עַד תַּחְתִּיתָהּ, לָקַח אֶת הַשְׁלָמַת הַסְּכוּם בַּהַלְוָאָה מִקְּרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָצָא לְפָרִיז לְאוֹתָהּ הַכְּתֹבֶת שֶׁאֵלֶיהָ הִגִּיעַ בְּמַסָּעוֹ עִם הַנָּסִיךְ, רָכַשׁ אֶת הַצִּפּוֹר הָאַחֲרוֹנָה בַּמְּלַאי וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

בְּהִתְרַגְּשׁוּת טִפְּלוּ בְּנֵי הַזּוּג בַּצִּפּוֹר, הֵמִיתוּ, נִקּוּ, נִתְּחוּ, וְהֵכִינוּ לְבִשּׁוּל, הֶעֱמִידוּ סִיר עָמוּס בְּתַפּוּדִים, בְּשׁוּמִים וּבִבְצָלִים, הִכְנִיסוּ אֶת נִתְחֵי הַצִּפּוֹר בִּפְנִים וְהִמְתִּינוּ בְּהִתְרַגְּשׁוּת לִטְעֹם אֶת טַעַם גַּן הָעֵדֶן עֲלֵי אֲדָמוֹת.

זְמַן הַבִּשּׁוּל חָלַף וְעָבַר, הַתַּפּוּדִים הָיוּ רַכִּים, הַשּׁוּמִים וְהַבְּצָלִים אַף הֵם הִדִּיפוּ רֵיחַ, אַךְ הָעוֹף שִׁנָּה צִבְעוֹ, רֵיחַ מוּזָר עָלָה מִמֶּנּוּ, וּמַגָּעוֹ הָיָה צְמִיגִי וְדָבִיק.

הֵם נִסּוּ לִטְעֹם, וּמְרִירוּת אֲיֻמָּה דָּבְקָה בִּלְשׁוֹנָם...

דְּמָעוֹת זָלְגוּ מֵעֵינָיו שֶׁל הָעֶגְלוֹן, וְהוּא יִבֵּב בְּבֶכִי: 'טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ שֶׁכְּמוֹתִי, אֶת כָּל חֶסְכוֹנוֹתַי בִּזְבַּזְתִּי עַל עוֹף חֲסַר טַעַם, וְעוֹד נוֹתַרְתִּי בַּעַל חוֹב...'

מָרַט אֶת שַֹעֲרוֹת רֹאשׁוֹ בִּשְׁתֵּי יָדָיו, וְהֵחֵל מְטַפֵּס בְּמַעֲלֵה הָהָר לְאַרְמוֹנוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ, מְבַקֵּשׁ לִשְׁמֹעַ בַּמֶּה טָעָה, אוּלַי לֹא בִּשֵּׁל אֶת הָעוֹף כָּרָאוּי, אוּלַי שָׁכַח לָשִֹים תַּבְלִין מְסֻיָּם... וְהָעִקָּר אוּלַי אֶפְשָׁר עוֹד לְתַקֵּן...

הַנָּסִיךְ שָׁמַע אֶת סִפּוּרוֹ וְהִתְגַּלְגֵּל מִצְּחוֹק. לְבַשֵּׁל?! מִי מְבַשֵּׁל זָמִיר?! הַזָּמִיר נוֹעָד כְּדֵי לָתֵת קוֹלוֹ בְּשִׁיר, יֵשׁ לוֹ מַטָּרָה, וּתְמוּרַת קוֹלוֹ הֶעָרֵב מְשַׁלְּמִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת דִּינָרִים, לֹא עַל טַעְמוֹ וְלֹא עַל מַרְאֵהוּ...

***

רֹאשׁ הַשָּׁנָה בַּפֶּתַח וּבִסְעוּדַת הֶחָג נוֹהֲגִים אָנוּ לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים הַמְסַמְּנִים סְמָלִים טוֹבִים, תַּפּוּחַ בִּדְבַשׁ לִמְתִיקוּת, רִמּוֹן עָמוּס בְּגַרְגִּירֵי פְּרִי כְּסֵמֶל לַהֲמוֹן מִצְווֹת, תָּמָר שֶׁיִּתַּמּוּ שֹוֹנְאֵינוּ, וְעוֹד... אֵין סָפֵק, מְקוֹרָן שֶׁל מִנְהֲגֵי יִשְֹרָאֵל קָדוֹשׁ הוּא, וְלֹא לְחִנָּם נַעֲשִֹים הַסִּימָנִים הַלָּלוּ. אוּלָם בַּל נִשְׁכַּח כִּי אֵין הַסִּימָנִים הַלָּלוּ אֶלָּא 'סִימָנִים' לֹא הֵם עִקַּר הַדָּבָר, וְלֹא בְּכֹחָם לְהָבִיא יְשׁוּעָה, בִּהְיוֹתָם מְלֻוִּים בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה מֵעֹמֶק הַלֵּב, יֵשׁ בָּהֶם מַשְׁמָעוּת עֶרְכִּית יוֹתֵר, כַּמּוּבָן, אֲבָל הַמַּעֲשִׂים וְהָרְצוֹנוֹת הֵם הָעִקָּר. הַתַּפּוּחַ הַמָּתוֹק אֵינוֹ עוֹמֵד כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ, גַּם לֹא עִם הַדְּבַשׁ.

הַסִּימָנִים בְּלֵיל רֹאשׁ הַשָּׁנָה אֵינָם מְיֹעָדִים לְחוּשׁ הַטַּעַם, כִּי לְחוּשׁ הַטַּעַם יֵשׁ דְּבָרִים טְעִימִים עֲשֶֹרֶת מוֹנִים. לֹא הַתַּפּוּחַ הוּא הָעִקָּר, וְגַם לֹא הָרִמּוֹן. מַה שֶּׁחָשׁוּב זֶה מַה שֶּׁמִּסְתַּתֵּר מֵאָחוֹר, הַכַּוָּנָה וְהָרָצוֹן, הַתְּפִלָּה וְהַבַּקָּשָׁה, הַבְּרָכָה וְהַסִּימָן. בַּל נִשְׁכַּח כִּי זֶה רַק 'סִימָן'.

שֶׁתִּהְיֶה לָנוּ שָׁנָה טוֹבָה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר