קידוש השם (א')

יוסף רזניק תגובות: 0

יש לי מושג

קידוש השם (א') – יוסף רזניק

הדאגה לתדמית והרדיפה אחר הכבוד, נחשבות בדרך כלל כמידות שליליות. מי שעסוק יותר מדי בשאלה 'כיצד אני נראה' ו'מה חושבים עלי', מפתח תלות באחרים ואינו אדם עצמאי. התלות הזו עלולה לגרום לו להתאים את עצמו לנורמות חברתיות שליליות, לעשות מעשים יוצאי דופן רק כדי להשיג הערכה חברתית, להימנע מלהודות בטעויות ובחולשות, וכדומה.

לא לשכוח חליפה

אולם ישנם מצבים שבהם הדאגה להתייחסות מכובדת היא חשובה והכרחית. ראש מדינה למשל, חייב להקפיד על הופעתו החיצונית, ואסור לו לבזות את עצמו או להרשות שיזלזלו בו, שכן זהו ביזוי של המדינה כולה. גם הורים, מורים, מפקדים בצבא וכדומה, צריכים להקפיד על כבודם, שכן אחרת לא ילמדו מהם ולא יצייתו להם. גם אדם רגיל צריך לשמור על כבודו ברמה בסיסית, שכן לכל אדם יש ערך מיוחד שאסור לזלזל בו.

אין קדוש כה'

הכבוד העליון ביותר הוא כמובן כבודו של הקב'ה. כבוד ה' הוא ערך בפני עצמו, והוא גם גורם לכך שיקיימו את מצוותיו וילכו בדרכיו, וכך העולם יבוא לתיקונו. משום כך, אחת המצוות הכלליות בתורה היא 'קידוש השם': ה'שם' הוא האופן שבו הקב'ה נתפס בעולם, והמצוה היא להתייחס לקב'ה כקדוש, כלומר כנעלה ומרומם. ועל כך נאמר בתורה (ויקרא כב, לב): 'וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'.

הצד השני של המטבע הוא האיסור על 'חילול השם', כפי שנאמר (שם): 'וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי'. פירושו של חילול השם הוא להתייחס לקב'ה ולתורתו כעניין של חולין, שאין בו ערך וחשיבות, או אפילו כדבר בעל משמעות שלילית ח'ו.

רק ביום האחרון

מבחינות מסוימות, קידוש השם היא המצוה הגדולה ביותר בתורה, וחילול השם היא העבירה החמורה ביותר. אף על פי שהתשובה מכפרת על כל העבירות, והעושה תשובה הוא צדיק בעיני ה', יש עבירות שהניקיון הסופי מהן הוא רק לאחר יום הכיפורים או רק לאחר שבאים על האדם ייסורים. ואמרו חכמים שחילול השם היא העבירה היחידה שהניקיון הסופי ממנה הוא רק ביום מותו של האדם.

לעשות בלי אינטרסים

קידוש השם וחילול השם יכולים להתקיים בין האדם לבין עצמו, גם כאשר איש אינו רואה אותו. אם יהודי עובר עבירה ח'ו, ועושה זאת לא מתוך תאווה וכניעה ליצר אלא מתוך זלזול והפקרות, יש בכך חילול השם, כי במעשה כזה הוא מתייחס לרצון ה' כדבר שאין לו כל משמעות עבורו. העונש על זלזול כזה גדול בהרבה מהעונש על העבירה כשלעצמה. דוגמה נוספת של חילול השם היא בשבועת שקר. פירושה של שבועה הוא: 'כמו שה' אמת, כך אמת שהיה כך וכך / שאעשה כך וכך'. ואם השבועה היא שקרית, יוצא כביכול שכך גם הקב'ה ח'ו. חילול השם קיים גם בכל זלזול בענייני קדושה. הנביא מלאכי, למשל, הוכיח את הכהנים על כך שחיללו את שם ה' בכך שהתייחסו בזלזול למזבח והקריבו בהמות גרועות וחולות.

מאידך, אמרו חכמים שכאשר יהודי מקיים מצוה או נמנע מעבירה לכבוד ה' בלבד, מבלי שיש לו מכך כל רווח אישי, הוא מקדש בכך את השם, כי בכך הוא מתייחס לרצון ה' כדבר חשוב ומשמעותי דיו כדי לגרום לו לפעול, ושאין צורך בשום גורם אחר מלבדו. דוגמה למעשה כזה היא עמידתו בניסיון של יוסף, שנקרא משום כך 'יוסף הצדיק'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר