תנועת המוסר (ב')

יוסף רזניק תגובות: 0

יש  לי מושג

תנועת המוסר (ב') – יוסף רזניק

אחד הדברים שלימד רבי ישראל, הוא שתורת המוסר והמידות אינה דבר פשוט ושטחי, אלא יש בה חכמה רבה ועומקים גדולים. הוא הראה למשל כיצד סיפורי התורה ואגדות חז'ל, שנראים לפעמים כעוסקים בדברים של מה בכך, גונזים בתוכם לקחים מוסריים עדינים מתוך הבנה מעמיקה של נפש האדם. את התורה הזו לימד רבי ישראל לתלמידים שהיו גדולים בתורה ובחכמה, ובהדרכתו הפכו גם הם לאנשי מופת ובעלי מידות נאצלות. כל אחד מהם היה בבחינת 'ספר מוסר חי'.

חסד ביום האחרון

רבי ישראל מסלנט נפטר בשנת תרמ'ג (1883). עד יום מותו הוא לא חדל מלחשוב על הזולת ולנסות להיטיב לו. כאשר גברה מחלתו והוא הרגיש שקיצו מתקרב, הוא נכנס בשיחה עם היהודי הפשוט שהתמנה לטפל בו, בדבר הפחד שיש לאנשים מסוימים להישאר לבד ליד נפטר. הוא הסביר לו שזהו פחד שווא, שכן המת אינו יכול להזיק מאומה. לאחר כמה שעות הלך ר' ישראל לעולמו, ולידו לא היה איש מלבד אותו יהודי. אין ספק שבאותן שעות אחרונות היו לרבי ישראל מחשבות עמוקות ונשגבות של חשבון נפש ותשובה, אך הוא העדיף לנצל אותן כדי לסייע לאיש הפשוט, כדי שלא ייבהל ויצטער בשעת פטירתו.

יש מנהל עבודה

עם הזמן, החלה להתקיים בחלק מישיבות ליטא עבודה מוסרית בדרכו של רבי ישראל. בישיבות אלו התקיים 'סדר' ללימוד מוסר, והתמנה 'מנהל רוחני' או 'משגיח' שחינך את התלמידים והדריך אותם בעבודתם הרוחנית. ועל אף שבתחילה היו מתנגדים לשיטת המוסר, שטענו כי אין צורך להוסיף מאומה על לימוד התורה הרגיל, דרך זו התפשטה עם הזמן כמעט לכל הישיבות בנוסח ליטא ואף מעבר להן.

צריך סדר בחיים

שלושה מתלמידיו של רבי ישראל הקימו ישיבות שהפכו לזרמים שונים בעולם המוסר. גדול תלמידיו היה רבי שמחה זיסל זיו, המכונה 'הסבא מקֶלֶם'. בישיבת קלם, מלבד לימוד המוסר, שמו דגש רב על סדר, ריכוז ודייקנות, ונקטו בדרכים שונות כדי להקנות לתלמידים את המידות הללו. ר' שמחה זיסל סבר שיכולת השליטה העצמית היא המפתח לכל המידות הטובות.

בשבילי נברא העולם

רבי נתן צבי פינקל מכונה 'הסבא מסלובודקה', ובישיבתו פיתחו את רעיון 'גדלות האדם'. לשיטתו של ר' נתן צבי, כאשר האדם יהיה מודע למעמדו הרם בבריאה, הוא יימנע מלהיגרר אחר דחפים נמוכים ופחותים. מישיבה זו ובנותיה יצאו גדולי ישראל רבים. בשנת תרפ'ג עלה רנ'צ פינקל לארץ ישראל בראש קבוצת תלמידים והקים ישיבה בחברון. לאחר הטבח בחברון בפרעות תרפ'ט עברה 'ישיבת חברון' לירושלים, וכיום היא מהישיבות הגדולות בארץ.

אנכי עפר ואפר

רבי יוסף יוזל הורביץ, המכונה 'הסבא מנובהרדוק', הלך בדרך הפוכה: לדעתו, יש לשים את הדגש דוקא על קטנותו ואפסותו של האדם, לחשוף את המידות הרעות שבו ולהילחם בהן מלחמה חזיתית. תלמידי נובהרדוק נקטו בדרכים קיצוניות כדי לשבור את המידות הרעות: חלקם נהגו לעשות מעשי שטות בפומבי כדי לעקור מעצמם את הגאווה ואת הנטייה להימשך אחר החֶברה. אחרים היו הולכים ליערות בלי מזון ומים, כדי לקנות ביטחון מוחלט בה'. תלמידים אלו הקימו רשת של ישיבות ברחבי רוסיה ופולין, שהתקיימו עד ימי השואה.

לזרוק את הכפפה

גם בדור שלאחר מכן פעלו 'משגיחים' שהיו חכמי מוסר גדולים, כדוגמת ר' ירוחם ליבוביץ ממיר, ר' יחזקאל לוינשטיין ור' אליהו אליעזר דסלר (מחבר הספר 'מכתב מאליהו'). על רבי ירוחם מסופר: פעם עלה עם תלמידיו לרכבת, וברגע שהרכבת החלה לנסוע, נשמטה לפתע כפפה מידו האחת ונפלה על הרציף. בהחלטה של רגע, פשט רבי ירוחם וזרק החוצה גם את הכפפה השניה; 'הלא בכפפה אחת אין תועלת', הסביר לתלמידיו, 'אז כדאי שלפחות למוצא יהיה זוג שלם...'

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר