הר הבית והכותל

יוסף רזניק תגובות: 0

הר הבית והכותל המערבי – יוסף רזניק

בימים שבהם אנו מתאבלים על חורבן המקדש והיציאה לגלות, ראוי שנפנה את מבטנו אל הר הבית שבירושלים, שבו עמד בית המקדש.

כאן הכול התחיל

הר הבית נקרא גם 'הר המוריה', והוא לב העולם כולו. מ'אבן השתייה' שבהר התחילה בריאת העולם. מעפרו של ההר נברא אדם הראשון, ובו הקריב קרבן לאחר שנברא. בהר הבית עקד אברהם את יצחק בנו. לאחר שנים רבות קנה דוד המלך את המקום מידי המלך היבוסי, ומאוחר יותר נבנו בו בית המקדש הראשון והשני. בע'ה בקרוב עתיד להיבנות בו גם הבית השלישי.

על פי המשנה, השטח המקודש בראש ההר הוא ריבוע שצלעו 500 אמה (כ-250 מטר). אך לקראת סוף ימי בית שני, הרחיב המלך הורדוס את פסגת ההר ולשם כך בנה ארבע חומות עצומות הקיימות עד ימינו. שטחו של הר הבית כיום הוא בקירוב 465 על 290 מטר (בערך פי 20 מרחבת הכותל המערבי).

כמו בחצר הארמון

קדושתו של הר הבית שנייה רק לקדושתו של המקדש עצמו, ויש להתנהג בו בכבוד וביראה, שנאמר 'וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ' (ויקרא י'ט, ל'). משום כך אין לעלות אליו אלא לדבר מצוה, אין ללכת בו בנעליים רגילות, אין להיכנס עם ארנק גלוי כאדם שהולך לעסקיו, ובוודאי שאסור לירוק בו או לעשות כל דבר שאינו מכובד.

האם מותר בימינו להיכנס להר הבית?

למקום שעמד בו בית המקדש, שמקובל לזהותו באזור 'כיפת הסלע', אסור מן התורה להיכנס באיסור חמור (מלבד לשוטרים וחיילים הנכנסים בו לצורך הצלת נפשות). זאת משום של'טמא מת' אסור להיכנס למקדש, וכיום כולנו נחשבים טמאי מת, ואין לנו יכולת להיטהר מטומאה זו. ולמרות שהמקדש חרב, קדושת המקום עדיין קיימת.

לשאר שטחו של הר הבית, מעיקר הדין מותר להיכנס לאחר טבילה במקווה, ויש בכך דינים שונים. אולם רוב הפוסקים בימינו הורו שלא להיכנס כלל לכל שטחו של הר הבית. הטעם לכך הוא שלדעתם יש אי בהירות בנוגע למקום המקדש, וכן מחשש שמא אנשים שאינם מקפידים ייכנסו ללא טבילה או למקומות האסורים, ועוד חששות שונים.

'שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ'

לאחר חורבן המקדש, כל האומות ששלטו בארץ ניסו להשיג אחיזה בהר הבית, כנראה משום שחשו שמשם יוצא השפע הרוחני לכל העולם. הרומאים בנו על חורבות המקדש מקדש אלילי, הביזנטים הנוצרים בנו במקום כנסייה, והמוסלמים בנו במקום המקדש את 'כיפת הסלע' ובדרום ההר את 'מסגד אל אקצה'. 'עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ, עַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ. עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם, שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ' (איכה ה, י'ז-י'ח).

לדבר מאחורי הקיר

'הכותל המערבי' המוכר לנו, הוא חלק קטן מהחומה המערבית של הר הבית. כיון שבית המקדש היה בנוי בצדו המערבי של ההר, הכותל המערבי היה במשך שנים רבות המקום הקרוב ביותר למקדש שניתן היה להגיע אליו. משום כך הפך הכותל למקום התפילה המקודש ביותר לעם ישראל בימי הגלות. יהודים רבים באו אליו לקונן על החורבן ולהתפלל לבניין המקדש, והוא זכה לכינוי 'כותל הדמעות'.

לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, נהרסו בתים רבים באזור הכותל ונבנתה הרחבה המוכרת לנו היום. כעשרה מיליון איש מבקרים בכותל מדי שנה; רבים נוהגים לערוך בו את העלייה לתורה של נערים שהגיעו למצוות, וברחבה העליונה נערכים טקסי השבעה של צה'ל. בין סדקי הכותל נוהגים להניח פתקאות ובהם בקשות שונות לריבון העולמים.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר