המצלמה היקרה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

המצלמה היקרה

הקיוסק החדש של שמוליק הצליח מעבר למשוער: המקום הנטוש בצומת גהה הפך במהירות לתחנת מפגש מעניינת עבור נהגים רבים והפרנסה זרמה בשפע, בעל המקום אמנם גבה שכירות גבוהה משמוליק אבל למרות הכול העסק היה משתלם. שלושה חודשים לאחר מכן החליטה העיריה לצבוע את שטח העצירה באדום לבן ולהתקין מצלמות – כך שכל נהג שעצר במקום, קיבל דו'ח שנשלח אליו ישירות לבית. התקנה המצלמות פגעה בצורה אנושה ברווחי הקיוסק של שמוליק והוא פנה לבעל המקום שישחרר אותו מחוזה השכירות מכיוון שברצונו לסגור את העסק. אבל בעל המקום טען ואמר: 'חוזה זה חוזה, אני לא צריך הפסדים בגלל שהעירייה התקינה מצלמות!' האם שמוליק צודק בטענה שלו, או שבעל המקום צודק? מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:  שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שכ'א סעיף א' בדין: 'שכר שדה והתייבש המעיין' והאם זה דומה למקרה שלנו? וב'פתחי תשובה' על המקום. בשם ה'ראנ'ח' בחנות שקיבלה מיסים גבוהים. והאם זה דומה למקרה שלנו?   

תשובה לשאלה 'אין ביטולים!' (שאלה מס' 460)

תקציר השאלה השבועית:  לאחר שגיבש קבוצה של עשרה תלמידים, החל צביקה את הקורס שלו ללימודי אומנויות, בין התלמידים היה אוריאל שנרשם לקבוצה והשתתף בשיעור הראשון. אלא שלאחר מכן הוא הפסיק להגיע בטענה שכיוון שזה לא הסגנון שלו ובפועל הוא לא שילם מראש לכן הוא לא רוצה להמשיך, אולם צביקה טוען: 'נרשמת – שילמת! וגם אם לא העברת לי את הכסף בפועל, אתה חייב לשלם גם אם אתה לא מעוניין להמשיך!' מי לדעתכם צודק?

תשובה בקצרה: אוריאל חייב לשלם על כל הקורס, כיוון שהגעתו לשיעור הראשון מהווה קנין על כל הקורס, אלא אם כן מסיבה בלתי צפויה הוא נאלץ לבטל, שאז הוא יכול לבטל את השתתפותו אפילו באמצע הקורס.

תשובה בהרחבה: אדם שסיכם עם פועל שיבוא לעשות לו מלאכה בביתו, ולאחר מכן הוא החליט להתחרט, מבואר בגמרא (מסכת בבא מציעא דף ע'ו עמוד ב') שאם הפועל לא הגיע עדיין לעשות את המלאכה, הוא לא יכול לדרוש מבעל הבית לשלם לו ויש לו עליו רק תרעומת, אולם אם הפועל כבר הגיע לעבוד ובפרט אם הוא כבר התחיל במלאכה, בעל הבית לא יכול לחזור בו מההזמנה והוא חייב לשלם לו על יום עבודה או על שעות העבודה שסיכמו מתחילה, רק שהוא לא משלם לו תשלום מלא, שהרי בפועל הוא לא עבד, אלא הוא משלם לו 'כפועל בטל', דהיינו שמשערים כמה פועל מוכן לקבל כדי להישאר בבית ולא להרוויח אך גם לא לעבוד, ואת הסכום הזה הוא נותן לפועל, אולם אם בעל הבית חוזר בו בגלל אירוע חריג ובלתי צפוי המוגדר כ'אונס' היות והוא לא היה יכול לצפות אותו מראש, הוא פטור מלשלם לפועל על הזמן שהוא לא עבד, אף אם הוא כבר התחיל לעבוד, וכך נפסק להלכה (שלחן ערוך חושן משפט סימן של'ג סעיף א).

 

 

 

כשהפועל הפסיד עבודה אחרת בגלל ההזמנה שבוטלה בסוף

אף אם הפועל עדיין לא התחיל במלאכתו, שאז בעל הבית פטור מלשלם לו על ביטול ההזמנה, אך אם בגלל ההזמנה הזאת הוא ביטל הזמנה אחרת, וכעת יש לו הפסד שהוא נשאר ללא עבודה לאותו יום, על בעל הבית לשלם לו על ההפסד שגרם לו, וגם כאן הוא משלם לו כ'פועל בטל' כמו במקרה הקודם (שלחן ערוך שם סעיף ב').

אחרי שנעשה קנין על העבודה אי אפשר להתחרט

הסיבה לכך שבמקרה שהפועל כבר התחיל לעבוד בעל הבית אינו יכול לחזור בו, היא מפני שעשיית המלאכה מצדו של הפועל נחשבת כקניין, וברגע שנעשה קניין על המלאכה, אף אחד מהצדדים אינו יכול לחזור בו, ומכיוון שכך, גם אם הם עשו קניין אחר כמו שטר או חוזה, בעל הבית אינו יכול לחזור בו אף אם הפועל עדיין לא התחיל לעבוד, כי אחרי שנעשה קניין אין שום אפשרות להתחרט.

 

עבודה לשנתיים שבעל הבית חזר בו באמצע השנה הראשונה

אדם ששכר פועל לשנתיים, ובאמצע השנה הראשונה בעל הבית רוצה לחזור בו, הוא צריך לשלם לפועל על כל השנתיים שסיכמו, כי זה נחשב כעבודה אחת ארוכה ולא כשתי שנים נפרדות (שם ברמ'א סוף סעיף ב'), ואף אם התשלום שבעל הבית נותן לפועל הוא על כל שנה בנפרד, בכל זאת, כיון שהם סיכמו מתחילה שהעבודה תימשך שנתיים, זה נחשב לעבודה אחת, וכיוון שהפועל התחיל לעבוד בשנה הראשונה זה מהווה קניין על כל השנתיים, ואם בעל הבית מתחרט באמצע הוא צריך לשלם על כל השנתיים (חזון איש סימן כ'ג ועוד פוסקים).

מעביד חזר בו אבל הפועל לא עבד פחות

אף שלמדנו שבמקרה שבעל הבית מחליט להתחרט לאחר שהפועל כבר הגיע, הוא צריך לשלם לו רק כ'פועל בטל' זה רק בגלל שהוא חסך לפועל לעבוד באותו יום, ולכן הוא לא צריך לשלם לו תשלום מלא, אבל אם הביטול לא חוסך שום דבר מהאדם ששכרו אותו ולדוגמא, אם קבוצת הורים שכרו מלמד למשך שנה כדי שילמד עם הילדים שלהם, ובאמצע השנה החליט אחד ההורים להוציא את בנו מכיתת הלימוד, הוא לא יכול להסתפק בתשלום 'פועל בטל' למלמד, שהרי הוא לא חסך למלמד כלום, כי 'דיבור לאחד דיבור למאה' דהיינו, שברגע שהמלמד מוסר את השיעור שלו, אין אצלו הבדל אם יש בכיתה ילד אחד פחות או יותר, וכיון שכך, אותו הורה צריך לשלם למלמד תשלום מלא עבור כל השנה (על פי הרמ'א בסימן של'ה סעיף א'), אלא אם כן מלאכתו של המלמד נעשתה קלה יותר לאחר הוצאת הילד מהכיתה.

ולפי זה, בסיפור שלנו, כיוון שאוריאל הגיע להשתתף בשיעור הראשון, זה נחשב כקניין על הקורס, כי צביקה נחשב לפועל ששכרו אותו כדי להעביר את הקורס, והוא כבר התחיל את מלאכתו בשיעור הראשון, ולכן אוריאל חייב לשלם לצביקה תשלום מלא על כל הקורס, והוא לא יכול לשלם לו רק כ'פועל בטל' שהרי צביקה צריך בכל מקרה למסור את השיעור לשאר חברי הקורס והוא לא חסך לו כלום, אלא אם כן כל אחד בקורס הוא משמעותי וזה מקל על צביקה, או שיש בגלל זה פחות הוצאות, שאז צריך להתחשב בזה, ואף אם אוריאל לא היה מגיע לשיעור הראשון, אם הוא חתם אתו על חוזה הוא גם צריך לשלם כי הרי חוזה גם נחשב לקניין, ואפילו אם לא היה שום קניין ביניהם, אך אם בגלל ההזמנה של אוריאל וויתר צביקה על משתתף אחר, אוריאל צריך לשלם לו שהרי על ידו נגרם לצביקה נזק.

לגבי הטענה של אוריאל שהוא עזב את הקורס בגלל שהוא לא אוהב אותו ולא מתחבר אליו, זאת כלל לא טענה, כי הוא היה יכול לברר מראש טוב יותר על מהות הקורס, ורק כשקורה מקרה בלתי צפוי שלא היה ניתן לדעת אותו קודם יש אפשרות להתחרט, ואם צביקה הבהיר מראש שהשיעור הראשון הוא לניסיון בלבד, ברור שאוריאל יכול להתחרט אחרי השיעור אם הקורס לא מוצא חן בעיניו. 

לסיכום

כיוון שאוריאל נרשם לקורס וצביקה כבר התחיל את מלאכתו בהעברת השיעור הראשון, זה נחשב כקניין על הקורס, ואוריאל חייב לשלם לו על כל הקורס, ואם העבודה נעשתה קלה יותר לצביקה אחרי שאוריאל עזב, אוריאל מוריד מהתשלום את הרווח הזה שצביקה הרוויח כעת.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר