מעשה במכונת תפירה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

מעשה במכונת תפירה

גברת מרים החליטה שהגיע הזמן לתקן את מכונת התפירה אותה קיבלה בירושה מאימא שלה עליה השלום. היא הלכה לחנות שמתעסקת בתיקון מכונות תפירה הציגה בפני בעל החנות את המכונה וביררה: 'כמה יעלה התיקון?'

'אין לי מושג גברת, אני לא יודע – צריך לפתוח ולבדוק מה הבעיה' ענה בעל החנות. היא השאירה שם את המכונה ואחרי יומיים קיבלה טלפון מהחנות שמכונת התפירה תוקנה. כשהגיעה לחנות היא נדרשה לשלם על התיקון 600 ₪. 'למה כזה הרבה כסף?' כעסה גברת מרים. 'אם הייתי יודעת שזה יעלה כל כך הרבה, לא הייתי מתקנת אותה. זו מכונה ישנה!'

'מצטער גברתי' הגיב בעל החנות ואילו מרים אמרה: 'תשאיר את המכונה אצלך, לא משתלם לי לשלם עליה כזה סכום. כשתמכור את המכונה, תגבה מהכסף 600 ₪ ותחזיר לי את היתרה של הכסף...' בעל החנות סירב כמובן והם החליטו לגשת לרב שיכריע בנושא. מי לדעתכם צודק? ומה פסק הרב?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רכ'א סעיף א' בוויכוח בין קונה למוכר על המחיר, ואחר כך מכר בסתם והאם זה דומה למקרה שלנו. סימן של'ו סעיף ב' בדין: 'האם יכול לשלם בחפץ עצמו'.

תשובה לשאלה 'הלהטוטן שברח' (שאלה מס' 478)

תקציר השאלה השבועית: יוסף הזמין את שימי הלהטוטן לחגיגת בר המצווה של בנו תמורת אלף וחמש מאות ₪ לחצי שעה. שימי הגיע לאולם בזמן כפי שסוכם, אלא שחתן הבר מצווה אחז עדיין באמצע הדרשה, ולאחריו עלה גם לנאום רב העיר. אחרי חצי שעה יצא שימי מהמקום, וכשיוסף ניגש אליו וניסה להסביר לו שבאירועים כאלו קשה להעריך את השעה המדויקת, התעקש שימי שזמן זה זמן והוא דורש תשלום מלא על החצי שעה שהיה במקום. מי לדעתכם צודק?

 

תשובה בקצרה: יוסף חייב לשלם לשימי הלהטוטן רק אם הופעתו התאחרה מעבר למקובל.

תשובה בהרחבה: אדם שהזמין פועל וחזר בו, אם הפועל כבר התחיל במלאכתו או אפילו רק הגיע למקום, בעל הבית חייב לשלם לו, אבל אם קרה אונס בלתי צפוי מראש שהעבודה הפכה ללא רלוונטית בעל הבית פטור, כיון שהוא יכול לומר לפועל שמזלו גרם לו שהמלאכה תתבטל. אבל אם בעל הבית ידע מראש על היתכנות כזאת שלא יהיה ניתן לעשות את המלאכה, הוא חייב לשלם לפועל גם אם לא ניתן כעת לעשות את המלכה מחמת אונס.

אדם שדחה את העבודה

אם הפועל הגיע למקום העבודה בזמן שסוכם, ובעל הבית דוחה את הפועל שיעבוד מאוחר יותר, אם ידוע מראש שהעבודה הזאת יכולה להיסחב עד שמתחילים אותה, בעל הבית פטור מלשלם לפועל אם הוא דחה אותו בזמן סביר, אבל אם הוא דחה אותו מעבר לכך, הוא צריך לשלם לו, כי זה נחשב כאילו הוא ביטל את ההזמנה.

תשלום לפועל שלא עבד

אף באופן שבעל הבית חייב לשלם לפועל, הוא לא צריך לתת לו תשלום מלא, שהרי גם הפועל הרוויח בכך שלא היה צריך לעבוד, אלא הוא משלם לו כ'פועל בטל' דהיינו שמשערים כמה הפועל היה מוכן להרוויח פחות ולא לעבוד, ואת הסכום הזה הוא צריך להביא לו, ואכן במקרה שהפועל נהנה לעשות את העבודה וכלל לא מחפש להיפטר ממנה, על בעל הבית לשלם לו תשלום מלא על ביטול ההזמנה.

בסיפור שלנו

אם הופעתו של שימי התעכבה בזמן סביר, יוסף פטור מלשלם לו, שהרי שימי ידע מראש שבאירועים כאלו קשה לדייק, והיה עליו להתנות תחילה שהוא עומד על הזמן המדויק. ואם הדרשות התארכו מעבר לרגיל, אם יוסף לא היה יכול לצפות את זה מראש, הוא פטור מלשלם, אבל אם הוא הזמין את הרבנים וידע שיצטרך לכבד אותם בנאומים, הוא צריך לשלם לשימי כפועל בטל, אלא אם כן שימי נהנה להופיע בפני קהל ואינו מחפש להיפטר מזה, שאז הוא יצטרך לשלם לו תשלום מלא. 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר