נדר מתחת למפולת

רבני שלום לעם תגובות: 0

מסע אל העבר – יוסף רזניק

יום שלישי, י'ד שבט - נדר מתחת למפולת

בשנת ה' אלפים תס'ג (1703) אירע אסון בעיר לבוב שבפולין: פיצוץ של חביות אבק שריפה, גרם להתמוטטות של כמה בתים גדולים וכ-36 יהודים נספו. אחד הבתים שנפגעו היה ביתו של ראש אחת הישיבות בעיר, הגאון רבי יעקב יהושע פולק. כמה מבני משפחתו של הרב נהרגו, ורבי יעקב יהושע עצמו נקבר מתחת להריסות והיה שרוי בסכנת נפשות ממשית. במצב קשה זה הוא נדר נדר, שאם יציל אותו ה' מן הסכנה, ישקיע את כל כוחותיו בלימוד התורה בעיון, ולא יימנע גם מלעיין לילות רבים בסוגיה אחת.

תוך כדי דיבור - סיפר הרב - נעשה לו כעין שביל בתוך המפולת והוא יצא בלא פגע כלל. הרב קיים את נדרו ומאז השקיע את כל זמנו בעיון בסוגיות הקשות שבש'ס. בכוח לימודו זה הוא חיבר את הספר המפורסם 'פני יהושע', מהספרים החשובים ביותר בפרשנות הגמרא, ואת המעשה הזה הוא כתב בהקדמה לספרו. בעל ה'פני יהושע' הלך לעולמו בי'ד שבט ה'תקט'ז (1756).

 

יום רביעי, ט'ו בשבט - ראש השנה לאילנות

ט'ו בשבט ידוע כ'ראש השנה לאילנות'. המשמעות ההלכתית של המושג הזה, היא לעניין דיני 'תרומות ומעשרות': התורה קובעת שמן הפירות של כל שנה, יש להפריש חלק מסוים עבור הכהנים, הלויים והעניים. לפי הדין, יש להפריש מפירות של כל שנה בנפרד, ולא לערבב בין פירות שגדלו בשנים שונות. ט'ו בשבט הוא 'קו הגבול' בין שנה לשנה: כל הפירות ש'חנטו' (התחילו לצמוח) לפני ט'ו בשבט נחשבים כשייכים לשנה שעברה, ואילו הפירות שחנטו לאחר ט'ו בשבט שייכים לשנה הבאה.

כיון שמצות תרומות ומעשרות נוהגת רק בארץ ישראל, בזמן הגלות הפך ט'ו בשבט ליום שמסמל את הקשר ואת הגעגועים לארץ ישראל. ביום זה נהגו לערוך 'סעודת ט'ו בשבט', לאכול מהפירות שהשתבחה בהן ארץ ישראל, לומר דברי תורה ולשיר שירים של כיסופים לגאולה. עם החזרה לארץ בימינו, התפתח גם מנהג לצאת בט'ו בשבט לנטיעות ברחבי הארץ.

 

יום שישי, י'ז שבט - 'פורים סרגוסה'

המעשה הבא אירע בעיר סרגוסה בשנת ה' ק'פ (1420). בעיר זו היה נהוג, שכאשר מבקר המלך בשכונת היהודים, כל העם יוצאים לכבודו ובידיהם ספרי התורה של הקהילה. בשלב כלשהו חשבו החכמים שמנהג זה אינו לכבודם של ספרי התורה, והחליטו שמכאן ואילך יוציאו לכבוד המלך רק את נרתיקי הספרים, ואילו הספרים עצמם הכתובים על קלף יישארו בארון הקודש.

אולם בסרגוסה היה יהודי מומר בשם מרקוס. רשע זה הלך והלשין באוזני המלך, שהיהודים מבזים אותו ומוציאים לכבודו נרתיקים ריקים בלבד. המלך שמע את הדברים וחמתו בערה בו. הוא אמר למרקוס: 'אבחן את העניין בעצמי, ואם יצדקו דבריך - אהרוג את כל היהודים'.

באותו הלילה התגלה אליהו הנביא לכל שמשי בתי הכנסת בסרגוסה, ואמר להם: 'קומו מהרה, לכו לבית הכנסת והחזירו את ספרי התורה לתוך נרתיקיהם, ואל תספרו על כך לאיש'.

בבוקרו של י'ז שבט ערך המלך ביקור מפתיע בשכונת היהודים, וחכמי העיר יצאו כמנהגם וספרי התורה בידם. אולם אז אמר להם המלך: 'מברכים אתם אותי בשמה של תורת משה - רצוני לראותה!' חכמי העיר נבהלו מאוד, אך הם נאלצו לפתוח את הנרתיקים. להפתעתם, ולהפתעתו של המלך, כל מגילות הקלף נמצאו במקומן. כאשר ראה זאת המלך, הוא ציווה לתלות את מרקוס על העץ, ועשה טובות גדולות ליהודים. לזכר הנס, בקהילת סרגוסה נהגו לחגוג בכל שנה את יום י'ז בשבט, והוא נקרא 'פורים סרגוסה'.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר