בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד

בְּשֶׁקֶט, בִּדְמָמָה מֻחְלֶטֶת, כָּךְ בָּא לוֹ לָעוֹלָם, וְכָךְ גַּם יָצָא. הָיָה הוּא בְּתוֹךְ הַשֶּׁקֶט, וְהַשֶּׁקֶט הָיָה בְּתוֹכוֹ, וְכָל כֻּלּוֹ הָיָה אָפוּף בִּשְׁתִיקָה מֻחְלֶטֶת שֶׁאֵינָהּ רוֹעֶמֶת. אַךְ יָצוֹא יָצָא מֵרֶחֶם אִמּוֹ, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ שֶׁל אִמּוֹ הַיּוֹלֶדֶת וְעָלְתָה לְמָקוֹם שֶׁכָּל הַנְּשָׁמוֹת הוֹלְכוֹת לְשָׁם, וְאוֹתוֹ הוֹתִירָה בּוֹדֵד. עֵינָיו הָיוּ עֲצוּמוֹת, אָזְנָיו אֲטוּמוֹת, אַךְ הַלֵּב הַקָּטָן שֶׁפָּעַם תַּחַת לֵב הָאֵם חָשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנּוּ עָלָיו סִדְרֵי בְּרֵאשִׁית, הַרְבֵּה לֹא הֵבִין, אַךְ הִרְגִּישׁ כִּי שָׁעָה זוֹ הַשְּׁתִיקָה יָפָה לָהּ. וְכָךְ יָצָא מֵרֶחֶם אִמּוֹ אֶל הַדְּמָמָה, בְּשֶׁקֶט, בְּלֹא קוֹל.

מֵאָז לֻוּוּ חַיָּיו בִּשְׁתִיקָה מַתְמֶדֶת. שֶׁלֹּא כְּכָל אוֹתָם יְלָדִים שֶׁמֶּרֶץ הַנְּעוּרִים מֵבִיא אוֹתָם לִצְעֹק, לִצְהֹל וּלְהִתְהוֹלֵל בְּקוֹל גָּדוֹל, הָיָה הוּא אָפוּף בִּשְׁתִיקָתוֹ, אוֹחֵז בַּדְּמָמָה כְּאִלּוּ הָיְתָה חֵפֶץ יָקָר, אֵינוֹ בּוֹכֶה, אֵינוֹ צוֹעֵק, דּוֹמֶה אַף שֶׁאֵינוֹ כּוֹאֵב, שֶׁכֵּן שׁוֹתֵק הוּא. אִם הִכּוּהוּ חֲבֵרָיו כְּדַרְכָּם שֶׁל יְלָדִים, לֹא הָיָה מִתְרַעֵם, אַף לֹא מִתְכַּעֵס, שׁוֹתֵק הָיָה, וְהָיְתָה שְׁתִיקָתוֹ יָפָה מִדִּבּוּרָם שֶׁל אֲחֵרִים. לֹא יָדְעוּ מְטַפְּחָיו אִם חָכָם גָּדוֹל הוּא, אוֹ אוּלַי טִפֵּשׁ קָטָן, תָּמִיד בִּקֵּשׁ לִשְׁמֹר עַל זְכוּת הַשְּׁתִיקָה. וְלֹא שֶׁלֹּא יָדַע לֶהְגּוֹת מִלִּים כְּצוּרָתָן, יָדַע גַּם יָדַע, אֶלָּא שֶׁרַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת הָיָה מֵנִיעַ אֶת שְֹפָתָיו וּמוֹצִיא מִלִּים סְפוּרוֹת הֶכְרֵחִיּוֹת.

הָיוּ הַבְּרִיּוֹת מְנִידִים בְּרֹאשָׁם וְחָסִים עַל בֶּן אוֹתָהּ אַלְמָנָה שֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ בְּלִדְתָּהּ אוֹתוֹ, הֶעֱלוּ בְּזִכְרוֹנָם אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְאֶת דִּבּוּרָם הַנָּאֶה, שֶׁשִּׂיג וְשִֹיחַ מַתְמִיד לָהֶם עִם הַבְּרִיּוֹת, שֶׁהָיוּ נֶהֱנִים לְהַעֲבִיר שָׁעָה קַלָּה שֶׁל שִֹיחַת בַּטָּלָה בְּחֶבְרָתָם. וּבָא בַּרְנָשׁ שׁוֹתֵק זֶה וּכְמוֹ הִתְרִיס בִּפְנֵי הַבְּרִיּוֹת, כִּי אֵין שִֹיחָתָם שֶׁל בָּנִים נָאָה כְּשִֹיחָתָם שֶׁל אָבוֹת. הָיוּ אוֹמְרִים 'לִכְשֶׁיִּגְדַּל יְדַבֵּר', מַבְלִיעִים חִיּוּךְ שֶׁל תִּקְוָה וּמוֹסִיפִים 'וּבְרִבִּית דְּרִבִּית'. אוּלָם הוּא אֶת פִּיו לֹא פָּתַח אֶלָּא לְצֹרֶךְ גָּדוֹל, שֶׁכֵּן הָיְתָה דַּעְתּוֹ שֶׁהַשְּׁתִיקָה כָּל שָׁעָה יָפָה לָהּ, וְאִלּוּ הַדִּבּוּר לֹא כָּל שָׁעָה כְּשֵׁרָה לוֹ, וּמִכֵּיוָן שֶׁכָּךְ אָמַר 'אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה', וּשְׁעָתִי הִיא הַשָּׁעָה שֶׁיָּפָה לָהּ שְׁתִיקָה.

וְכָךְ גָּדַל וְהָלַךְ, וּכְשֵׁם שֶׁגָּדַל הַקָּטָן כָּךְ גָּדְלָה שְׁתִיקָתוֹ וְקָטֵן עוֹד יוֹתֵר דִּבּוּרוֹ שֶׁהָיָה קָטָן מִמֵּילָא. הָיָה מְהַלֵּךְ בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר וְחוֹתָם שֶׁל שְׁתִיקָה עַל שְֹפָתָיו. וּכְשֶׁהָיָה נִשְׁאַל עַל יְדֵי עוֹבֵר אֹרַח מִזְדַּמֵּן שֶׁלֹּא הִכִּיר בְּחוֹתָמוֹ לְצִיּוּן הַדֶּרֶךְ, הָיָה מוֹרֶה עַל הַדֶּרֶךְ וּמוֹסִיף מִלָּה קְטַנָּה, וְנִגְמָל מִמֶּנּוּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל שְׁתִיקָה. אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁאַל לְמִקּוּמָהּ שֶׁל שָׁעָה, הָיָה מוֹרֶה בִּשְׁעוֹנוֹ וּמְחַיֵּךְ אֶת חִיּוּכוֹ הַשַּׁתְקָנִי כְּאִלּוּ אוֹמֵר: 'שָׁעָה שֶׁל שְׁתִיקָה הִיא זוֹ'.

סָחוּ הַבְּרִיּוֹת בְּמַעֲשֶֹה שֶׁהָיָה עִמּוֹ, שֶׁיּוֹם הָיָה וּתְקָפַתּוּ דַּלֶּקֶת הַתּוֹסֶפְתָּן, וְהַכְּאֵב אָיֹם, וְהַסֵּבֶל לְלֹא נְשֹוֹא, אַךְ הוּא שׁוֹתֵק מִכְּאֵב. וּכְכָל שֶׁגּוֹבֵר הַכְּאֵב, כֵּן גּוֹבֶרֶת שְׁתִיקָתוֹ וְעוֹלָה עַד לֵב הַשָּׁמַיִם. וְכַאֲשֶׁר שׁוֹמֵעַ יוֹשֵׁב מְרוֹמִים שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל יָתוֹם, מִיָּד הוּא עוֹנֶה. אֶל הַבַּיִת נִכְנַס בְּדֶרֶךְ מִקְרֶה שָׁכֵן קָרוֹב, וְעֵינָיו נִבְהָלוֹת מִסֵּבֶר פָּנָיו הַמְיֻסָּרוֹת שֶׁל הַשּׁוֹתֵק. מִהֵר לִקְרֹא אֶת הָרוֹפֵא, הַלָּה הִגִּיעַ הֵצִיץ בִּשְׁתִיקָתוֹ וְשָׁתַק. שָׁתַק הַשּׁוֹתֵק, שָׁתַק הַשָּׁכֵן, וְשָׁתַק הָרוֹפֵא, שָׁתְקוּ שְׁלָשְׁתָּם. מַבִּיט הַשּׁוֹתֵק בַּשָּׁכֵן, וְהַשָּׁכֵן בָּרוֹפֵא, וְהָרוֹפֵא בַּשּׁוֹתֵק. פּוֹתֵחַ הָרוֹפֵא אֶת פִּיו וְאוֹמֵר: 'אִלּוּלֵא שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל זֶה, לֹא הָיִיתִי מַאֲמִין כִּי יֶשְׁנוֹ אֵי מִי בָּעוֹלָם הַמְסֻגָּל לְקַבֵּל יִסּוּרִים כָּאֵלֶּה בִּשְׁתִיקָה שֶׁכָּזוֹ. וְעַכְשָׁו שֶׁשָּׁמַעְתִּי בִּשְׁתִיקָתוֹ, אֶשְׁתֹּק גַּם אֲנִי מִלְּקַבֵּל תַּשְׁלוּם עַל הַטִּפּוּל בּוֹ'. אָמְרוּ הַשּׁוֹמְעִים: 'אָכֵן יָפָה שְׁתִיקָתוֹ שֶׁל זֶה מִדִּבּוּרוֹ, שֶׁשּׁוֹמֵעַ ה' שְׁתִיקָתָם שֶׁל שׁוֹתְקִים'.

כֵּיוָן שֶׁשָּׁתַק וְהִתְמִיד בִּשְׁתִיקָתוֹ, הָיוּ גַּם הַבְּרִיּוֹת שׁוֹתְקִים בְּחֶבְרָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר נִמְשְׁכָה הַשְּׁתִיקָה לִכְדֵי זְמַן אָרֹךְ הָיָה כָּל אֶחָד שׁוֹתֵק וְהוֹלֵךְ לִשְׁתִיקָתוֹ. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְפֶרֶק שֶׁמְּדַבְּרִים נִכְבָּדוֹת שָׁתְקוּ הַשַּׁדְּכָנִים, וְשָׁתַק אַף הוּא כְּנֶגְדָּם. וּכְשֶׁהָיוּ הַכֹּל שׁוֹתְקִים שָׁלַח הַקָּבָּ'ה עֶזְרָתוֹ כְּנֶגְדּוֹ, וְנִמְצְאָה עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ. יָפִים הָיוּ חַיֵּיהֶם, שֶׁכֵּן הוּא שׁוֹתֵק, וְהִיא אֵינָהּ שׁוֹמַעַת... וְאִם עַד כֹּה הָיָה פּוֹתֵחַ פִּיו כָּאן וְשָׁם, הֲרֵי שֶׁמִּכָּאן וָאֵילַךְ הָיָה גַּם זֶה מְיֻתָּר, יָפֶה הֵבִינוּ זֶה אֶת זוֹ גַּם בְּלֹא אֹמֶר וּבְלֹא דְּבָרִים.

כְּשֶׁפָּתַח סַנְדְּלָרִיָּה לְפַרְנָסַת בֵּיתוֹ, הִרְגִּילוּ בְּנֵי הַמָּקוֹם אֶת רַגְלֵיהֶם לְבֵית מְלַאכְתּוֹ, שְֹמֵחִים בִּשְׁתִיקָתוֹ שֶׁיָּפָה לִמְלַאכְתּוֹ, שֶׁכֵּן חֲזָקָה עָלָיו שֶׁיַּעֲשֶֹה מְלַאכְתָּם נֶאֱמָנָה, וְלֹא יַעֲסֹק בְּפִטְפּוּטֵי בַּעֲלֵי מְלָאכָה. מֵעוֹלָם לֹא הִתְמַקַּח עַל הַמְּחִיר, שֶׁהֲרֵי חֲבָל עַל דִּבּוּרוֹ. אַף פַּעַם לֹא הִתְרַעֵם אוֹ נִתְכַּעֵס עַל שֶׁהִתְאַחֲרוּ לְשַׁלֵּם, שֶׁכֵּן יָפָה הַשְּׁתִיקָה.

וְכָךְ חָלְפוּ שְׁנוֹתָיו בִּשְׁתִיקָה, שְׁתִיקָה בִּבְחִירָה, שְׁתִיקָה מֵרָצוֹן, שְׁתִיקָה שֶׁל פְּנִימִיּוּת, שְׁתִיקָה שֶׁיָּפָה מִן הַדִּבּוּר, שְׁתִיקָה שֶׁחַיָּיו הָיוּ יָפִים עִמָּהּ.

וּבְיוֹם מִן הַיָּמִים כְּשֶׁפָּרְחָה נִשְׁמָתוֹ וְיָצְאָה מִגּוּפוֹ, לֹא סָעֲרוּ הָרוּחוֹת וְלֹא נִזְדַּעְזְעָה אֶרֶץ. בִּשְׁתִיקָה בָּא וּבִשְׁתִיקָה יָצָא. לֹא נִשְּׂאוּ הֶסְפֵּדִים אַחַר מִטָּתוֹ, שֶׁכֵּן כִּבְּדוּ אֶת שְׁתִיקָתוֹ. שׁוֹתְקִים צָעֲדוּ אַחַר מִטָּתוֹ, מְהַרְהֲרִים בְּחַיָּיו שֶׁל אוֹתוֹ שַׁתְקָן שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נִכְשַׁל בְּכָל אוֹתָם עֲווֹנוֹת שֶׁבַּדִּבּוּר, וְלֹא נִשְׁמָע מֵעוֹלָם קוֹל אֲנָחָה, צְעָקָה אוֹ זְעָקָה מִפִּיו הֶחָתוּם בִּשְׁתִיקָה, שֶׁכָּל שָׁעָה הָיְתָה יָפָה לָהּ.

וּכְשֶׁעָמַד בִּפְנֵי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה, וְהָיוּ מַעֲלִים אֶת חֲבִילוֹתָיו עַל כַּף הַמֹּאזְנַיִם, הָעָמְסוּ בִּשְׁתִיקָה חֲבִילוֹת עַל גַּבֵּי חֲבִילוֹת שֶׁל שְׁתִיקוֹת יָפוֹת, וְהָיוּ הַחֲבִילוֹת נֶעֱרָמוֹת עַד הַשְּׁתִיקָה הָאַחֲרוֹנָה. וּכְשֶׁתַּמּוּ הַחֲבִילוֹת וְהַכַּף שֶׁכְּנֶגֶד רֵיקָה אַף לְלֹא חֲבִילָה אַחַת קְטַנָּה, הִבִּיטוּ הַכֹּל בְּמַבָּט שׁוֹאֵל אֶל הַמַּלְאָךְ הַמְקַטְרֵג, שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא יָצְאָה תַּקָּלָה שֶׁכָּזוֹ מִתַּחַת יָדוֹ, וְהַלָּה 'שׁוֹתֵק'. פָּתְחוּ אֶת פִּיהֶם לִשְׁאֹל, מִפְּנֵי מָה רָאָה לִשְׁתֹּק? וְהַלָּה חוֹתֵם שְֹפָתָיו בִּשְׁתִיקָה. כִּי 'בְּמִדָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד - מוֹדְדִים לוֹ'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר