עפיפון האש

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 501

עפיפון האש

ציון היה חקלאי וותיק בקיבוץ שער הנגב, הוא סבל רבות מהשריפות שגרמו עפיפוני התבערה ששוגרו מעזה. בשלב מסוים הבין ציון שכיוון שהשדה שלו קרובה מאד לגדר, עליו למצוא לעצמו פתרון עצמאי. הוא קנה שני מפוחי ענק והרכיב אותם על גדר השדה שלו, כך שכל עפיפון שהתקרב הועף לצדדים מעוצמת המפוחים. לאחר כמה עפיפונים שהוסטו שמאלה לשדה השכן, הגיע אליו שמשון בעל השדה ודרש ממנו לשלם לו על נזקי השריפות. אבל ציון התקומם: 'מה אני אשם? מה אני שרפתי לך את השדה? אני רק מונע מהשדה שלי להישרף!' ואילו שמשון טוען: 'תעשה מה שאתה רוצה, אתה רוצה להסיט את העפיפונים מהשדה שלך, תסיט. אבל לא על חשבוני!' מה דעתכם? האם מותר לצין לעשות פעולת מנע כזאת שבאה על חשבון שמשון? והאם ציון צריך לשלם לשמשון על הנזקים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן שפ'ח סעיף ב' ברמ'א, במילים: 'היה רואה נזק' ושם בסמ'ע סעיף קטן י' וב'טורי זהב' על המקום. סימן קס'ג סעיף ו' בדין: 'האם מותר לבקש פטור ממס כשזה מחייב אחרים'.

תשובה לשאלה 'המחשב שהוחלף' (שאלה מס' 499)

תקציר השאלה השבועית: אלי מסר את מחשב הנייד שלו לתיקון במעבדה, וכשהגיע לקחת אותו אמר לו הטכנאי: 'קח את המחשב שנמצא שם למעלה על המדף בתוך שקית שחורה!'. בבית גילה אלי שקיבל מחשב אחר, טוב יותר מקודמו. האם מותר לאלי להשתמש במחשב, למרות שזה לא המחשב שלו?

תשובה בקצרה: אם המעבדה הוא גם חנות למכירת מחשבים יד שניה, יכול אלי להשתמש במחשב, מתוך הנחה שמדובר במחשב שנמסר למעבדה על מנת שימכרו אותו. ואם לא אסור לאלי להשתמש במחשב

תשובה בהרחבה: בגמרא (ב'ב מ'ו ע'א) מובאת ברייתא המבארת את דינו של 'מי שנתחלפו לו כליו בבית האומן', לדוגמא, אדם שמסר בגדים לחייט לשם תיקון, והחייט נתן לו בגדים אחרים. הדין הוא שמותר לו להשתמש בבגדים אלו, עד שיבואו הבעלים של אותם הבגדים וידרשו אותם חזרה. סיבת ההיתר הוא, מפני ש'אדם עשוי לומר לאומן מכור לי טליתי'. כלומר, מצוי שאדם ישאיר את הבגד שלו אצל החייט, כדי שהחייט ימכור אותו עבורו. ולכן, אם לדוגמא ראובן בא לקחת את בגדו המתוקן מהחייט, והוא מגלה שקיבל בגד אחר השייך לשמעון, יתכן בהחלט ששמעון נתן את בגדו לחייט על מנת שימכור אותו עבורו, אלא שהחייט התבלבל ומכר את בגדו של ראובן, ולכן הוא נתן לראובן בכוונה את הבגד שנתן לו שמעון למכירה, וכך הדין גם כשהבגד שקיבל ראובן יקר יותר מהבגד שמסר לחייט.

כשיתכן שחלה כאן טעות

הגמרא מוסיפה שני סייגים להיתר להשתמש בדבר שהתחלף אצל אומן: א). ההיתר הוא רק כאשר האומן אמר לראובן כשנתן לו את הבגד: 'קח בגד'. אבל אם הוא אמר לו: 'קח את הבגד שלך', אסור לו להשתמש בו. ההבדל בין המקרים הוא, שכאשר האומן אמר 'קח בגד', זה מחזק את ההשערה שהאומן בכוונה נותן לו בגד של מישהו אחר, ולכן הוא אומר סתם 'בגד'. אבל כאשר הוא אומר 'בגד שלך', נראה יותר שיש כאן טעות של האומן, שכן אין זה הבגד שלו.

ב). ההיתר הוא רק כאשר האומן בעצמו נתן לו את הבגד, אבל כאשר אשתו או ילדיו של האומן נתנו לו את הבגד, סביר יותר שחלה כאן טעות.

ג). אם יבוא שמעון לראובן ויטען שזה בגד שלו, והוא כלל לא אמר לאומן למכור אותו עבורו, צריך ראובן להחזיר לו את הבגד שלו. במקרה זה על ראובן לחזור לאומן, ולדרוש ממנו את בגדו או את תמורתו. כל הדינים שהובאו לעיל, נפסקו להלכה (שו'ע חו'מ קל'ו א')

לסיכום: ברגע שבעל החנות הורה בעצמו לאלי לקחת את המחשב הזה וזו חנות שגם קונה ומוכרת את המחשבים ולא רק מעבדת תיקונים, אלי יכול להשתמש במחשב אבל אם עובד אחד הורה לו לקחת את המחשב, או שהחנות היא רק מעבדת תיקונים אסור לאלי להשתמש בו ועליו להחזיר אותו לחנות.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר