הַחַיִּים שֶׁלְּאַחַר הַחַיִּים

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַחַיִּים שֶׁלְּאַחַר הַחַיִּים

הִיא אָמְנָם יָשְׁבָה בָּאוֹטוֹבּוּס בְּדַרְכָּהּ לְבֵית הַחוֹלִים כְּשֶׁמִּסְּבִיבָה רַעַשׁ וַאֲנָשִׁים, אֲבָל בְּפֹעַל הִיא הָיְתָה מְנֻתֶּקֶת לְגַמְרֵי, וּכְאִלּוּ הָיְתָה בְּעוֹלָם אַחֵר. עֵינֶיהָ עֲצוּמוֹת וְרַק אָזְנֶיהָ קְשׁוּבוֹת לְוִכּוּחַ נוֹקֵב הַמִּתְחוֹלֵל בְּקִרְבָּהּ. תְּאוֹמִים בְּבִטְנָהּ, זֹאת כְּבָר יָדְעָה, אֲבָל כָּעֵת הִיא עֵרָה לַדִּיאָלוֹג נוֹקֵב בֵּין הַשְּׁנַיִם:

- שְׁמַע אָחִי הַיָּקָר, תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים כְּבָר חָלְפוּ עָלֵינוּ כָּאן. הִתְפַּתַּחְנוּ מֵאָז בְּצוּרָה מַשְׁמָעוּתִית, הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ אָנוּ נִמְצָאִים עָזַר לָנוּ מְאֹד בַּהִתְפַּתְּחוּת הַנִּפְלָאָה, אַךְ בְּעוֹד זְמַן לֹא רַב נֵצֵא מִכָּאן, 'מֵהַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא', אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל. כָּאן אָמְנָם צָפוּף וְחָשׁוּךְ, בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר לָזוּז, אֲבָל בַּחוּץ בָּעוֹלָם הַגָּדוֹל יֶשְׁנָם מֶרְחָבִים אַדִּירִים, אוֹר נִפְלָא זוֹרֵחַ שָׁם, כַּדּוּר אַדִּיר שֶׁל אוֹר מֵאִיר אֶת הָעוֹלָם וּמְחַמֵּם אֶת הַבְּרִיּוֹת, צִפֳּרִים מְצַיְּצוֹת וְתִינוֹקוֹת מְחַיְּכִים, אֶפְשָׁרֻיּוֹת בִּלְתִּי מֻגְבָּלוֹת עוֹמְדוֹת בְּפָנָיו שֶׁל כָּל אֶחָד, בִּקְצָת מַאֲמָץ אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ רָחוֹק. הוֹי, כַּמָּה מְחַכֶּה אֲנִי כְּבָר לָרֶגַע שֶׁבּוֹ אַתְחִיל לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים בָּעוֹלָם הָאֲמִתִּי.

- טִפֵּשׁ מְטֻפָּשׁ - שׁוֹמַעַת הִיא אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַשֵּׁנִי גּוֹעֵר בָּרִאשׁוֹן - אֵין שֵֹכֶל בְּקָדְקָדְךָ. אַתָּה חַי בְּדִמְיוֹנוֹת, אָחִי. מֵאֵיפֹה לְךָ הָרַעְיוֹנוֹת הַמְעֻוָּתִים הָאֵלֶּה עַל חַיִּים יָפִים יוֹתֵר, עוֹלָם יָפֶה. אַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁתֵּצֵא מִכּוּךְ זֶה אָבְדוּ חַיֶּיךָ. מָה רַע לְךָ פֹּה, בְּתוֹךְ בְּרֵכַת מֵי הַשָּׁפִיר, אֵינְךָ צָרִיךְ אֲפִלּוּ לְהִתְאַמֵּץ וְלִנְשֹׁם, הָאֹכֶל מַגִּיעַ אֵלֶיךָ יָשָׁר לַקֵּיבָה, סְבִיבָתְךָ מְרֻפֶּדֶת בְּנוֹחוּת וְנוֹתֶנֶת לְךָ תְּחוּשָׁה נְעִימָה. תַּפְסִיק לִחְיוֹת בְּאַשְׁלָיוֹת, אִם רַק נֵצֵא, הָלַךְ עָלֵינוּ, אֲנַחְנוּ מֵתִים.

חוּשׁוּ, הָבוּ עֶזְרָה... לֵידָה! מְיַלֶּדֶת ... וְהִנֵּה כּוֹרַעַת הָאִשָּׁה לָלֶדֶת!

וּבְבֵית הַחוֹלִים: הָרִאשׁוֹן מְמַהֵר לָצֵאת לַאֲוִיר הָעוֹלָם, תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים חִכָּה לָרֶגַע הַזֶּה, הִמְתִּין בִּדְבֵקוּת לָחוּשׁ אֶת דֹּפֶק הַחַיִּים, הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים, זְמַנּוֹ הַטּוֹב הִגִּיעַ. הַשֵּׁנִי מַבִּיט עַל הָאָח הַיּוֹצֵא וְנָד בְּרֹאשׁוֹ עַל שֶׁהָלַךְ בְּעִקְּבוֹת רַעְיוֹנוֹתָיו הַמְטֻפָּשִׁים וְאִבֵּד אֶת חַיָּיו וּמְקוֹמוֹ. - אֲנִי לֹא אֶתֵּן לָאָסוֹן שֶׁיָּבוֹא, אָמַר, וְנֶאֱחַז בְּכָל כֹּחוֹ וּמֵאֵן לָצֵאת...

וּבַחוּץ, מַזָּל טוֹב גְּבִרְתִּי! בֵּן נוֹלַד לָךְ.

וְהַשֵּׁנִי ...

כַּמּוּבָן, לְבַסּוֹף לֹא הָיְתָה לוֹ בְּרֵרָה וּבְכֹחַ הוֹצִיאוּ אוֹתוֹ, וּכְאִלּוּ נִתְּקוּ לוֹ אֶת פְּתִיל חַיָּיו

***

הַשָּׁנִים חָלְפוּ, הָאִמָּא כְּבָר אֵינֶנָּה. וְתַחַת עֵץ אַלּוֹן עַתִּיק יוֹשְׁבִים זוּג יְשִׁישִׁים חֲבֵרִים לְבֶטֶן אִמָּם הַמְנַהֲלִים דִּיּאָלוֹג שֶׁנִּשְׁמַע מִשּׁוּם מָה מֻכָּר:

- יְדִידִי הַיָּקָר, חָלְפוּ עָבְרוּ לָהֶם שִׁבְעִים שָׁנִים, חֶלְקָן יָפוֹת יוֹתֵר וְחֶלְקָן פָּחוֹת, וְאֶפְשָׁר לוֹמַר אֲפִלּוּ שֶׁחֶלְקָן הָיוּ קָשׁוֹת, עָבַדְנוּ קָשֶׁה, אֲבָל כָּכָה זֶה כָּאן בָּעוֹלָם, צָרִיךְ לַעֲבֹד וּלְהִתְמוֹדֵד בִּשְׁבִיל לְהִתְקַדֵּם, אַךְ סוֹף סוֹף מִתְקָרֵב זְמַנֵּנוּ לַעֲבֹר לָעוֹלָם הָאֲמִתִּי, עוֹלָם שֶׁבּוֹ מִתְנַהֲלִים הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים. מְנוּחָה וְשַׁלְוָה וְעֹנֶג שָׁלֵם וְנִצְחִי, כָּל חַיֵּינוּ כָּאן - בָּעוֹלָם הַזֶּה - לֹא הָיוּ אֶלָּא הֲכָנָה לִקְרַאת הָעוֹלָם הַבָּא...

- הוֹי יְדִידִי, הִזְדַּקַּנְתָּ וְהִסְתַּיְּדוּ כַּמָּה תָּאִים בְּמֹחֲךָ. אַתָּה חַי בְּדִמְיוֹנוֹת, אָחִי. מֵאֵיפֹה לְךָ הָרַעְיוֹנוֹת הַמְעֻוָּתִים הָאֵלֶּה עַל חַיִּים יָפִים, עוֹלָם יָפֶה, אַתָּה לֹא מֵבִין שֶׁמַּה שֶּׁיֵּשׁ כָּאן זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ. בְּאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁתֵּצֵא נִשְׁמָתְךָ מֵאַפְּךָ, נִגְמָר הַסִּפּוּר, אֵין כְּלוּם אַחַר כָּךְ. זֶה הָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ, יְדִידִי, כָּאן אֲנַחְנוּ חַיִּים, נוֹשְׁמִים אֲוִיר צַח, אוֹכְלִים אֹכֶל מֵזִין, נֶהֱנִים מִמַּרְאוֹת מְשׁוֹבְבֵי עַיִן וְחַיִּים. בָּרֶגַע שֶׁזֶּה נִגְמָר, הָלַךְ עָלֶיךָ. אַתָּה לֹא מַתְחִיל לִחְיוֹת, אַתָּה גּוֹמֵר. אַתָּה פָּשׁוּט מֵת. הַחֲבֵרִים הַיְחִידִים שֶׁלְּךָ הֵם הַתּוֹלָעִים, וְאַתָּה חָשֹוּף לְקֹר, רוּחַ וְגֶשֶׁם בְּתוֹךְ צִנּוֹק שֶׁבְּמַעֲבֵה הָאֲדָמָה.

לְמָחֳרָתוֹ שֶׁל יוֹם שְׁתֵּי מִטּוֹת הוּרְדוּ אֱלֵי קֶבֶר.

יָרַד הָרִאשׁוֹן וְחִיּוּךְ עַל פָּנָיו, הִגְשִׁים אֶת שְׁאִיפָתוֹ וְאֶת מַטְּרַת חַיָּיו, מַגִּיעַ הוּא אֶל הַחַיִּים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁכֹּה צִפָּה אֲלֵיהֶם... הוּא כְּלָל לֹא הֻפְתַּע וְלֹא פָּחַד מֵהַמָּוֶת וְגַם לֹא נִסָּה לְהִתְכַּחֵשׁ לְכָךְ. כָּל יָמָיו עֲלֵי אֲדָמוֹת חַי הָיָה בִּידִיעָה שֶׁיָּבוֹא יוֹמוֹ לַעֲלוֹת מַעְלָה וְהֵכִין אֶת עַצְמוֹ לְכָךְ.

אֲבָל לְעֻמָּתוֹ, אָחִיו, נֶאֱחַז בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ. יוֹדֵעַ הָיָה כִּי קָרוֹב הַיּוֹם וְעִתּוֹ תַּגִּיעַ, וּבְאוֹתָהּ עֵת יְאַבֵּד אֶת עוֹלָמוֹ וְאֶת חַיָּיו. כָּל הַחַיִּים הוּא בָּרַח מִזֶּה וּפָחַד לַחֲשֹׁב עַל כָּךְ, תָּמִיד הַחַיִּים הָיוּ נִרְאִים לוֹ כָּל כָּךְ אַכְזָרִיִּים, כְּשֶׁסּוֹפָם כָּל כָּךְ מַר, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַקֶּבֶר שִֹפְתוֹתָיו הָיוּ קְפוּצוֹת, עֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה כְּמוֹ מִבֶּהָלָה.

וּכְשֶׁכִּסּוּ הַקַּבְרָנִים אֶת עֵינָיו, נִשְׁמָע הֵיטֵב הַקּוֹל עַל פְּנֵי דִּמְמַת הַמֵּתִים: 'דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ...'.

***

בִּשְׁבִיל לְהַאֲמִין בָּעוֹלָם הַבָּא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב צַעַד אֶחָד קָדִימָה. צָרִיךְ לְהַחֲשִׁיב אֶת הַחַיִּים כָּאן, לְהָבִין אֶת מְצִיאוּתָם וְאֶת הָעֹמֶק שֶׁטָּמוּן בְּהִתְנַהֲלוּתָם וְתַכְלִיתָם. לֹא יִתָּכֵן לַחֲשֹׁב שֶׁמְּצִיאוּת כָּל כָּךְ עֲנָקִית וּמֻרְכֶּבֶת שְׁבֶּפִּסְגָתָהּ עוֹמֵד הָאָדָם 'בְּחִיר הָאֱנוֹשׁוּת' הִיא לְלֹא תַּכְלִית וְתִקְוָה. וּכְבָר אָמַר שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ בְּחָכְמָתוֹ 'מִי יוֹדֵעַ רוּחַ בְּנֵי הָאָדָם הָעֹלָה הִיא לְמַעְלָה וְרוּחַ הַבְּהֵמָה הַיֹּרֶדֶת הִיא לְמַטָּה לָאָרֶץ' (קֹהֶלֶת ג, כא).

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר