מלחמת השלום

רבני שלום לעם תגובות: 0

מלחמת השלום – אוריאל לוף

כולם יודעים שהג׳ונגלים באפריקה שורצים חיות טרף וסכנות גדולות כמו מחלות ביצות, התייבשות, וילידים שיכולים לפגוע במי שאינו נראה להם, אבל הנסיך שאנבי הרגיש שכל הדברים האלו מתגמדים לעומת הבעיות האמיתיות, לדעתו יש הרבה דברים יותר גרועים באפריקה.

למשל המלחמה האחרונה בין השבט שלו לשבט המוהדיב השכן, הייתה מלחמה על כבוד מדומה ומיותרת לגמרי. כל כך הרבה אימהות נהיו שכולות בגלל טירוף השליטה של המלכים משני השבטים, אך זה כלל לא הזיז להם. וזאת הייתה רק דוגמה בודדת מתוך שלל מלחמות אפריקה, כמיטב המסורת השבטית.

יום האתמול היה יום מיוחד עבור השבט. שאנבי יורש העצר, נהיה בן עשרים וכתמיד, חגג השבט את יום ההולדת במסיבה מפוארת. נציגים של השבטים הסמוכים הגיעו לטקס ובידיהם מתנות יקרות ואיגרות ברכה חנפניות לנסיך, ואפילו הנציג של שבט המוהדיב השתתף, לאחר שכנועים רבים מצדו של שאנבי.

בין המתנות היו כתר נוצות מרהיב, מחרוזת יפה עשויה משנהבי פילים, שריון נוצץ ו... כד מים  פשוט. באיגרת המצורפת לכד היו כתובות מילים בודדות: 'לשאנבי הנסיך הגדול, הצלח בכול! בני שבט המוהדיב'.

עד אמצע הלילה הצליח שאנבי להסתיר את המתנה והאיגרת מעיני אביו אבל אז ביקש המלך לראות את המתנות וכשראה את הכד והאיגרת פניו האדימו מכעס. 'זה כל מה ששבט המוהדיב שלחו לך ליום ההולדת?! הם חושבים שאנחנו גמלים שהם שולחים כד מים פשוט??' בעיניים נוצצות מזעם הציב את שריון הנחושת המלכותי במרכז האוהל. 'המוהדיב שכחו את עוצמתנו. מיד נדאג להזכיר להם אותה!'

המשרתים שעמדו עד עכשיו בשקט בפינות, מיהרו לצאת ולהפיץ את הפקודות למפקדים הממונים. שאנבי שכח עד כמה היה עייף ותלה עיניים דואגות באביו. רק לא עוד מלחמה! מאגר הנשק עוד לא השתקם ואוכלוסיית השבט עוד עייפה וכואבת מהקרב האחרון.

'אבי, המלך האדיר! אין בי שום ספק לגבי הערכתם של המוהדיב כלפינו, הם יודעים שננצח אותם ושמלבד מעט נזקים הם לא יכולים לעשות לנו מאומה. אבל, אם יורשה לי להביע ספק, מניין לנו שהכד הוא מתנה משפילה, אולי הוא מסמל דווקא אות כבוד? אני מציע שנמתין כמה ימים וננסה לברר בסתר מה המשמעות של מתנת כד המים'

המלך הביט בו בפנים חמורות והזהיר: 'בגלל שאני כל כך אוהב אותך אני מוכן להמתין, אבל אם יתברר שהם עשו מאתנו צחוק - לא אשאיר מהם שריד!' ויצא בצעד נמרץ מהאוהל.

שאנבי נשאר ער עוד שעות רבות, הוא ידע שהוא חייב למנוע את שפיכות הדמים המיותרת הזאת וחיפש באופן נואש פתרון שישאיר לאביו סולם מכובד לרדת מהעץ ויחד עם זאת יהיה הגיוני ומתקבל על הדעת. וכך צץ לו פתאום הרעיון: עוד לפני זריחת השמש שלח שאנבי את ניאד המשרת הנאמן עליו ביותר, ובתרמילו גוש זהב גדול ומכתב שבו הסביר שאנבי ליורש העצר של המוהדיב מה לעשות: 'השתמשו בזהב והכינו מתנה מכובדת שתשלח אליי עד מחר בערב, כדאי גם להוסיף למתנה איגרת ברכה והסבר למשמעות כד המים. אולי סתם נפלה טעות?!...

אם לא תשלחו את המתנה יכעס אבי מאוד ויפתח במלחמה, דבר שאני יודע שגם אתה אינך חפץ בו. פעל במהירות ובזהירות!' שאנבי חתם את שמו והושיט את האיגרת לניאד. תוך דקה שמע את צעדיו הקלילים מתרחקים עד שכבר לא נשמעו.

ניאד חזר מעט אחרי הזריחה, הושיט איגרת לשאנבי וביקש רשות ללכת לנוח. אחרי שהוא יצא פתח שאנבי את האיגרת שהביא ניאד: 'חכה למחר בשעה העשירית'

שאנבי העסיק את עצמו כל אותו יום בהרגעת אביו המלך. השעות חלפו באטיות מורטת עצבים וכשסוף סוף האירה שמש יום המחרת הרגיש שאנבי שהוא לא עומד במתח. והנה, בדיוק בשעה העשירית נשמעה תקיעת חצוצרה ומחוץ לתחום השבט התגלתה משלחת של חשובי שבט המוהדיב ובידיהם סל עץ מעוטר ויפהפה. ניאד נכנס לאוהלו של שאנבי ובישר לו שאנשי המשלחת מעוניינים לפגוש דווקא בו ובאביו. שאנבי עשה פרצוף מופתע ומיהר לעדכן את אביו בבקשתם של המוהדיב לפגישה עמם.

המלך הצטרף אליו ותוך דקות הם יצאו בראש פמליה אל משלחת המוהדיב, כבר מרחוק נשמע רעש החצוצרות וקול מחיאות הכפיים הלך והתגבר ככל שהתקרבו לבני המשלחת, שאנבי התקבל בהתלהבות וקידות עמוקות.

הנציג החשוב ביותר פסע קדימה וביקש לדבר: 'אנו מתכבדים להציע הסכם שלום של קבע בין שבטינו...' שאנבי היה המום. עוד לא היה תקדים של שלום בינם ובין המוהדיב בכל ההיסטוריה! איך יתכן??

התברר שיורש העצר של המוהדיב התפעל מאוד מרצונו של שאנבי לשמור על יחסים טובים והשפיע על אביו ומנהיגי שבטו שישלחו כתר זהב לנסיך שאנבי וכך יראו שהם מכירים בגדלותו ופניהם לשלום, הוא אפילו נידב לשם כך גוש זהב שלטענתו קיבל פעם... ואילו למתנת כד המים נתן נסיך המוהדיב הסבר מקורי: הכד סימל את איחולם של המוהדיב שכשם שהמים מסמלים שלוה- כך ייתן הבורא להנהגתו של יורש העצר שאנבי שלווה ורוגע...

הרצון של שאנבי והחיפוש אחר הפתרון כדי למנוע את המחלוקת והמלחמה המיותרת, הביא הסכם של שלום שהחזיק עוד שנים רבות...

***

השלום מכונה על ידי חכמינו 'כלי מחזיק ברכה' ואין צורך להסביר למה: תארו לכם מה היה קורה אם לא היה שאנבי מתאמץ להשיב את השלום אל כנו... ולא צריך ללכת רחוק - כמה סכסוכים קרו בהיסטוריה האנושית שהיו יכולים להימנע?  עלינו רק נזכור שבשביל לריב צריך שני צדדים - ואם לא נהיה צד, לא תהיה מריבה...

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר