המכונית שנפתחה בטעות

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

המכונית שנפתחה בטעות

'של מי המפתחות של הרכב?' שאל יהודה בתום השיעור, הוא הרים את המפתח ושאל את הסובבים אבל אף אחד לא ידע לענות לו למי שייך המפתח. יהודה יצא החוצה והחליט לחפש בעצמו את הרכב כדי לזהות למי הוא שייך. כשלחץ על השלט והרכב צפצף ונפתח, גילה יהודה שהרכב שייך לשלומי. הוא מיהר להתקשר אליו ולעדכן אותו על האבדה, אלא כששלומי הגיע לרכב הוא גילה שנגנב לו תיק שבתוכו מחשב עם חומרים חשובים מאד שהיה באוטו. כשבירר כיצד זה קרה, התברר שיהודה לא ידע להשתמש נכון בשלט וגם כשנעל את הרכב עדיין החלונות נשארו פתוחים וכך נגנב התיק מהאוטו. עכשיו תובע שלומי מיהודה לשלם לו את הנזק של התיק. האם יהודה צריך לשלם לו את הנזק?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא קמא' דף נ'ה עמוד ב' בדין: 'פורץ גדר בפני בהמת חברו'. שולחן ערך 'חושן משפט' סימן שצ'ו סעיף ד' וספר 'מאירת עיניים' סעיף קטן ח' ו'פתחי תשובה' סעיף קטן א'.

תשובה לשאלה 'עפיפון האש' (שאלה מס' 501)

תקציר השאלה השבועית: ציון החקלאי הרכיב שני מפוחי ענק על הגדר של השדה שלו, כדי להעיף את עפיפוני התבערה ששוגרו מעזה. אלא שבכמה מקרים העפיפונים הוסטו לשדה של שמשון השכן, שכעס על המפוחים ודרש מציון לשלם לו על הנזקים. אבל ציון התקומם: 'אני שרפתי לך את השדה? אני בסך הכול מונע מהשדה שלי להישרף!'. מה דעתכם?

 

תשובה בקצרה: אם המפוחים אינם מעיפים את העפיפונים ישירות לתוך השדות של השכנים, מותר לציון להשתמש בהם, אך אם הם מעיפים את העפיפונים עד לשדות, יש מחלוקת אם הדבר מותר. ובכל מקרה ציון פטור מלשלם לשמשון על הנזקים שנגרמו לו.

 

תשובה בהרחבה: מבואר בגמרא (ירושלמי ב'ק פ'ג ה'א) ש'אסור להציל עצמו בממון חברו', כלומר, שאסור לאדם להציל עצמו מנזק אם זה על חשבון אחרים. אולם אם הנזק לא הגיע אליו עדיין, מותר לו לעשות פעולה שתמנע את הנזק, אף אם ייגרם מזה נזק לאחרים. לדוגמא: אם אדם רואה שיטפון מים המתקרב לשדה שלו, מותר לו לחסום את הכניסה לשדה, אף אם בגלל זה המים יכנסו לשדה של שכנו, אולם אם המים כבר נכנסו לשדה, אסור לו להוציא אותם לכיוון השדה של השכן, וכך נפסק בהלכה.

 

מניעת נזק ופעולה בדבר המזיק

במקרה שזרם המים עוד לא חדר לשדה, נחלקו הפוסקים האם מותר לבעל השדה לדחוף את המים עצמם לכיוון השדה של השכן, או שמותר לו רק למנוע מהמים להיכנס לשדה על ידי הנחת מחסום, אבל לא לעשות פעולה במים עצמם. ולפי זה, גם בסיפור שלנו שהמפוחים דוחפים את העפיפונים לכיוון שדהו של שמשון, תהיה מחלוקת בין הפוסקים אם הדבר מותר, שהרי המפוחים עושים פעולה בעפיפונים עצמם ומסיטים אותם לשדות הסמוכים, בשונה מהקמת גדר גבוהה סביב השדה, שזה מותר לכל הפוסקים כיוון שהגדר רק מונעת ולא דוחפת. וכן במקרה שיש שטח ריק בין השדות, מותר להציב את המפוחים, כיון שרק על ידי אוויר העולם העפיפונים מגיעים עד לשדות השכנים. ומנגד, כשהשדות סמוכים, אסור להציב את המפוחים בתוך השדה, כי אחרי שהעפיפון כבר נכנס לשדה, אסור להוציאו ולדחוף אותו לכיוון שדות אחרים.   

האם ציון חייב לשלם לשמשון

למעשה, אף אם לפי חלק מהפוסקים ציון לא נהג כראוי הוא פטור מלשלם, כיון שישנה עוד מחלוקת בין הפוסקים בנוגע למכשירים חשמליים, האם כל עוד הם פועלים זה נחשב כפעולתו הישירה של מי שהדליק אותם בהתחלה, או שכלפי מה שמתרחש על ידם אחר כך זה נחשב למדליק רק כ'גרמא'. והיות ויש מי שמחשיב את פעולת המפוחים כ'גרמא', ובנוסף יש הסוברים שאף עצם הצבת המפוחים מותרת, לכן לא ניתן לחייב את ציון לשלם לשמשון על הנזקים.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר