משמעות בתוך התופת

רבני שלום לעם תגובות: 0

 

שבת, ל' באב - משמעות בתוך התופת

ויקטור פרנקל היה נוירולוג ופסיכיאטר יהודי בוינה בירת אוסטריה. בתקופת השואה הוא גורש לאושוויץ ולמחנות ריכוז נוספים, שם עבד עבודת פרך בתנאי רעב והתעללות נוראים. כאדם העוסק בתחום הנפש, הוא ניסה לבחון את התגובות של שאר האסירים ושלו עצמו למצב שבו היו נתונים. הוא מצא שאלו שהצליחו למצוא ייעוד ומשמעות בחייהם למרות הסבל הנורא, הצליחו להחזיק מעמד טוב יותר מאחרים. לעומתם, אלו שאיבדו את הטעם בחיים, מתו תוך זמן קצר מרעב וממחלות.

פרנקל שרד את המלחמה, ולאחריה כתב את ספרו המפורסם 'האדם מחפש משמעות'. עד זמנו של פרנקל, הפסיכולוגיה עסקה בעיקר ביצרים ובכוחות הנמוכים הפועלים בנפש האדם. אולם פרנקל 'גילה' שבנפש האדם ישנו כוח מרכזי השואף למשמעות רוחנית, והוא פיתח שיטה טיפולית שלמה המבוססת על הכוח הזה. לדבריו, הרצון לשתף את העולם במחקריו ובחידושיו, הוא זה שנתן לו עצמו את הכוח לשרוד בימי האימה. ויקטור פרנקל הלך לעולמו בל' באב תשנ'ז (1997), והוא בן 92.

יום חמישי, ה' באלול - הרכבת שלא נסעה

הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני היה חובב רכבות. בשנת תר'ס (1900) הוא החליט לבנות מסילת רכבת מדמשק שבסוריה, דרך רבת עמון, עד הערים מֶכּה ומדינה המקודשות לאיסלם, והמצויות כיום בדרום ערב הסעודית. מטרת הפרוייקט היתה לחזק את מעמדו של הסולטן בין מאמיני האיסלם, ואת שליטתו ברחבי המזרח התיכון. בה' באלול תרס'ח (1908) נחנכה המסילה מדמשק עד לעיר מדינה, מרחק של 1300 ק'מ.

לדאבונם של הטורקים, המסילה לא החזיקה מעמד זמן רב. לאחר שנה אחת בלבד הודח הסולטן בהפיכה, והקטע האחרון שאמור היה להגיע למכה, לא נסלל מעולם. לאחר שנים אחדות פרצה מלחמת העולם הראשונה, האימפריה הטורקית התפרקה וגם המסילה נהרסה מחבלות והפצצות. מאז נותר בשימוש רק קטע קצר יחסית בין דמשק לרבת עמון.

אך ל'מסילה החיג'אזית' הגדולה הייתה גם מסילת משנה, שיצאה מעבר הירדן מערבה, חצתה את הגליל והגיעה עד חיפה. הקטע המחבר בין בית שאן לחיפה דרך עפולה שופץ בשנים האחרונות והוא קרוי 'רכבת העמק'. כך שהפרויקט הטורקי הגדול מועיל כיום בעיקר לתושבי ארץ ישראל.

יום שישי, ו' באלול - רב בבית הסוהר

אחד מגדולי ישראל לפני כ-400 שנה היה הגאון רבי יום טוב ליפמן הלר, מחבר הפירוש 'תוספות יום טוב' על המשנה. הוא היה גדול תלמידיו של רבי יהודה לייב מפראג (המהר'ל), ולאחר שכיהן ברבנות בכמה ערים התמנה גם הוא לרבה של פראג.

אך בעיר זו הוא לא זכה לשבת בשלווה. אנשי בלייעל הלשינו עליו לפני הקיסר פרדיננד, כי הוא נוהג בחוסר יושר בגביית המיסים (רבה של עיר הבירה היה אחראי מטעם השלטון על גביית המיסים מהקהילות היהודיות). אמרו עליו גם כי בספריו הוא משמיץ את הדת הנוצרית. המלשינים אף טענו כי רבי יום טוב פגע במלך, בכך שקרא לאחד מספריו התורניים 'מעדני מלך'...

כתוצאה מההלשנות, נאסר רבי יום טוב. בתחילה הוא נידון למוות, אך לאחר מכן קיבל חנינה ועונשו הומר לקנס כספי כבד והדחה ממשרת הרבנות. את שם ספרו נאלץ לשנות ל'מעדני יום טוב'. לאחר נדודים בכמה ערים במזרח אירופה, התקבל רבי יום טוב כרב בעיר קראקוב שבפולין, ושם ישב בשלווה בעשור האחרון לחייו. הוא הלך לעולמו ביום ו' באלול תי'ד (1654).

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר