הַדֶּרֶךְ הַלֹּא בְּטוּחָה

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַדֶּרֶךְ הַלֹּא בְּטוּחָה

שׁוּעָל רָעֵב תָּר לוֹ בַּיַּעַר אַחַר מְעַט מָזוֹן מִן הַחַי, בַּתְּחִלָּה הוּא חִפֵּשֹ קְצָת שְׁאֵרִיּוֹת מִסְּעֻדּוֹת הָאֲרָיוֹת, הַנְּמֵרִים וְהַצְּבוֹעִים, שֶׁמָּא יִהְיֶה בָּהֶם כְּדֵי לְהַשְׁקִיט אֶת רַעֲבוֹנוֹ. לְאַכְזָבָתוֹ חוּץ מִכַּמָּה עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת לֹא הֶעֱלָה מְאוּם. הִסְתּוֹבֵב הַשּׁוּעָל רָעֵב וְשִׁחֵר לְטֶרֶף, מְרַחְרֵחַ לְכָל עֵבֶר וּמְחַפֵּשֹ מַשֶּׁהוּ לֶאֱכֹל...

רוֹאֶה הוּא מֵרָחוֹק עֵדֶר כְּבָשִֹים עֲנָק צוֹעֵד בְּשׁוּרוֹת מְסֻדָּרוֹת פְּנֵיהֶם מוּעָדוֹת לִשְֹדוֹת הַמִּרְעֶה הַמּוֹרִיקִים. כִּמְעַט שֶׁהִסְתַּעֵר עַל כַּמָּה כְּבָשִֹים, אֶלָּא שֶׁלְּפֶתַע הִבְחִין כִּי מֵאֲחוֹרֵי הָעֵדֶר צוֹעֵד לוֹ רוֹעֶה חָמוּשׁ, מוּכָן לְקַדֵּם פְּנֵי כָּל רָעָה שֶׁתָּבוֹא. הֶחְלִיט הַשּׁוּעָל שֶׁלֹּא לְהִסְתַּעֵר וְהִמְתִּין לִשְׁעַת כֹּשֶׁר.

אֶלָּא שֶׁשָּׁעָה זוֹ לֹא מִהֲרָה לָבוֹא. עָקַב הַשּׁוּעָל אַחַר הָעֵדֶר בְּמֶשֶׁךְ זְמַן אָרֹךְ, מְצַפֶּה לְדַקָּה שֶׁל רִפְיוֹן, פֶּסֶק זְמַן שֶׁיִּתֵּן לוֹ אֶפְשָׁרוּת לֵהָנוֹת מֵאֲרוּחַת כֶּבֶשֹ דְּשֵׁנָה.

יוֹם שָׁלֵם חָלַף וַעֲדַיִן עוֹקֵב הוּא בְּעָרְמָה בְּהַרְבֵּה סַבְלָנוּת, הַחֲשֵׁכָה הִגִּיעָה וְהִנֵּה הוּא שָֹם לֵב שֶׁהָרוֹעֶה מֵכִין מָקוֹם לִמְנוּחַת הַלַּיְלָה, שָׁם יָנוּחַ הוּא וְיָנוּחוּ גַּם הַצֹּאן לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ. הִמְתִּין הַשּׁוּעָל בִּדְרִיכוּת לָרֶגַע שֶׁבּוֹ יֵרָדֵם הָרוֹעֶה, אָז יוּכַל לְבַצֵּעַ אֶת זְמָמוֹ וּלְהַשְׁקִיט רַעֲבוֹנוֹ.

אַךְ לְאַכְזָבָתוֹ, לֹא רַק שֶׁהָרוֹעֶה לֹא נִשְׁכַּב לִישֹׁן, אֶלָּא כֹּחַ הַשְּׁמִירָה גָּדַל עוֹד יוֹתֵר, כַּמָּה חֲבֵרִים הִגִּיעוּ כְּדֵי לַחֲבֹר אֵלָיו לְמֶשֶׁךְ הַלַּיְלָה וְלַעֲזֹר לוֹ בַּשְּׁמִירָה עַל הָעֵדֶר.

יָשְׁבוּ הַחֲבֵרִים שֹוֹחֲחוּ וְשִֹחֲקוּ בִּקְלָפִים מֶשֶׁךְ שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת, וְהַשּׁוּעָל מַבִּיט וְעֵינָיו כָּלוֹת. לִקְרַאת בֹּקֶר הִבְחִין בְּרִפְיוֹן קַל בְּעֵרָנוּתָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים וּבְזִנּוּק מָהִיר הִסְתַּנֵּן אֶל תּוֹךְ הַצֹּאן, הִתְנַפֵּל בְּשֶׁקֶט עַל כִּבְשָׂה עֲיֵפָה וְלָעַס אוֹתָהּ לַהֲנָאָתוֹ. כְּשֶׁסִּיֵּם אֶת אֲרוּחָתוֹ וּבִקֵּשׁ לְהִמָּלֵט חֲזָרָה אֶל הַיַּעַר, הִבְחִין בְּאַחַד הַשּׁוֹמְרִים הַמִּתְקָרֵב וּבָא, אִם יְנַסֶּה לִבְרֹחַ עָלוּל הוּא לְשַׁלֵּם עַל כָּךְ בְּחַיָּיו. מִהֵר וְנִשְׁכַּב אַרְצָה, קִפֵּל אֶת רַגְלָיו וְהֶעֱמִיד פָּנִים כְּמֵת. הָאִישׁ שֶׁהִתְקָרֵב הִבְחִין בַּשּׁוּעָל הַמֵּת וּמִהֵר לְהַזְעִיק אֶת חֲבֵרָיו.

הִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם סְבִיב הַשּׁוּעָל הַמֵּת וְהִתְבּוֹנְנוּ.

אָמַר הָרִאשׁוֹן: 'מָה יָפֶה זְנַב הַשּׁוּעָל, אוּלַי אֶקַּח אוֹתוֹ לְעַצְמִי'.

חָשַׁב הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: 'נִיחָא יִקַּח אֶת זְנָבִי, הֲרֵי אֶפְשָׁר לִחְיוֹת גַּם בְּלִי זָנָב, הָעִקָּר שֶׁאֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים'. הוֹצִיא הָאִישׁ אוֹלָר וּבְאַחַת בִּתֵּק אֶת זְנָבוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל.

אָמַר הַשֵּׁנִי: 'שִׁנָּיו שֶׁל הַשּׁוּעָל סְגֻלָּה מְיֻחֶדֶת לָהֶם, אֶקַּח לִי כַּמָּה מֵהֶם אוּלַי יוֹעִילוּ לִי לְעֵת צָּרָה'.

חָשַׁב הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: 'נוּ, טוֹב, יִקַּח לוֹ כַּמָּה שִׁנַּיִם, גַּם בְּלִי שִׁנַּיִם אֶפְשָׁר לְהִסְתַּדֵּר, אֹכַל מֵהַיּוֹם רַק דְּבָרִים רַכִּים, הָעִקָּר שֶׁאֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים'. לָקַח הָאִישׁ צְבָת וּבָזֶה אַחַר זֶה עָקַר אֶת שִׁנֵּי הַשּׁוּעָל הַ'מֵּת'.

אָמַר הַשְּׁלִישִׁי: 'מָה גְּדוֹלוֹת וְנָאוֹת אָזְנֵי הַשּׁוּעָל, אוּלַי אֶחְתֹּךְ אַחַת וְאֶתְלֶה לִי אוֹתָהּ לְקִשּׁוּט בְּאָהֳלִי'.

חָשַׁב הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: 'יְהִי כִּרְצוֹנוֹ, גַּם בְּאֹזֶן אַחַת אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, הָעִקָּר שֶׁאֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים'. הוֹצִיא הַלָּה אוֹלָר וְחָתַךְ אֶת אָזְנוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל.

אָמַר הָרְבִיעִי: 'עֵינַיִם יָפוֹת לוֹ לַשּׁוּעָל, מְיֻחָדוֹת הֵן בְּזָהֳרָן, אֶקַּח לִי אַחַת מֵהֶן לְקִשּׁוּט'.

חָשַׁב הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: 'וְכִי יֵשׁ לִי בְּרֵרָה, עָדִיף כָּךְ מֵאֲשֶׁר לָמוּת, הֲרֵי גַּם בְּעַיִן אַחַת אֶפְשָׁר לִרְאוֹת'.

אָמַר הַחֲמִישִׁי: 'אֶת רַגְלָיו רוֹצֶה אֲנִי, אַשְׁלִיךְ אוֹתָם כְּמָזוֹן לַכֶּלֶב, יֹאכַל אֶת הַבָּשָֹר וְיִשְׁתַּעְשַׁע בָּעֲצָמוֹת הַקָּשׁוֹת'.

חָשַׁב הַשּׁוּעָל בְּלִבּוֹ: 'בְּכָל זֹאת אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים גַּם לְלֹא רַגְלַיִם'. הוֹצִיא הָאִישׁ מַשּׂוֹר וְנִסֵּר אֶת רַגְלָיו.

אָמַר הַשִּׁשִּׁי: 'מָה נֶחְמָד יִהְיֶה אִם יִתָּלֶה בְּחַדְרִי פֻּחְלָץ מֵרֹאשׁוֹ שֶׁל הַשּׁוּעָל, אֲרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ וְאֶקַּח אוֹתָהּ'.

שָׁמַע זֹאת הַשּׁוּעָל וְלִבּוֹ נֶחְמַץ. 'אֶת רֹאשִׁי יְרוֹצֵץ, הֲרֵי כָּךְ וַדַּאי לֹא אֶשָּׁאֵר בַּחַיִּים'. בִּקֵּשׁ מִיָּד לְהָרִים אֶת רַגְלָיו וְלִבְרֹחַ, אֶלָּא שֶׁהוּא כְּבָר לֹא הִצְלִיחַ.

חָשַׁב הוּא לְעַצְמוֹ: 'אֵיזוֹ מִיתָה אַכְזָרִית גָּזַרְתִּי עַל עַצְמִי, אֶת אֵיבָרַי כָּרְתוּ חֲלָקִים חֲלָקִים. אִלּוּ הָיִיתִי בּוֹרֵחַ בַּתְּחִלָּה בְּעֵת שֶׁבִּקְּשׁוּ לִתְלֹשׁ אֶת זְנָבִי, וַדַּאי הֵם הָיוּ נִבְהָלִים, וְהָיִיתִי מַצְלִיחַ לְהִמָּלֵט מִיָּדָם. וְאוּלַי בִּכְלָל עָדִיף שֶׁלֹּא הָיִיתִי נִכְנָס כְּלָל לִמְקוֹם סַכָּנָה שֶׁכָּזֶה...

***

לִפְעָמִים אָנוּ שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמֵנוּ לְאָן הוּא הִגִּיעַ הֲרֵי הוּא גָּדַל בְּבַיִת טוֹב, וַאֲפִלּוּ לִפְעָמִים הוּא גַּם הָיָה תַּלְמִיד טוֹב, אָז אֵיךְ הוּא הִדַּרְדֵּר? אֵיךְ הוּא הִגִּיעַ לְכָזוֹ שִׁפְלוּת, לְפֶשַׁע וּלְקִלְקוּל? אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁנְּעָרִים מִשְׁתַּנִּים וְעוֹשִׂים כָּזוֹ תַּפְנִית חַדָּה שֶׁל 180 מַעֲלוֹת לִשְׁלִילָה?

וְהַתְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה, זֶה לֹא קוֹרֶה בְּרֶגַע אֶחָד, זֶה קוֹרֶה בִּשְׁלַבִּים. חֶבְרָה רָעָה, מְעִידָה קְטַנָּה, וְהַמִּדְרוֹן תָּלוּל הוּא, קָשֶׁה אַחַר כָּךְ לַעֲצֹר, בַּתְּחִלָּה הֵם נוֹתְנִים לָגַעַת רַק בַּזָּנָב, אֲבָל בַּסּוֹף הַכֹּל הוֹפֵךְ לִהְיוֹת שֶׁלָּהֶם...

אָמְרוּ חֲכָמִים: 'כָּךְ אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרָע: הַיּוֹם אוֹמֵר לוֹ עֲשֵֹה כָּךְ, וּלְמָחָר אוֹמֵר לוֹ עֲשֵֹה כָּךְ, עַד שֶׁאוֹמֵר לוֹ, לֵךְ עֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, וְהוֹלֵךְ וְעוֹבֵד'.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר