היציאה מן הקופסה

רבני שלום לעם תגובות: 0

מסע אל העבר – יוסף רזניק

יום ראשון, י'ב מרחשון - היציאה מן הקופסה

לא הכל יודעים, שראשוני הבונים והמיישבים של הארץ בתקופה המודרנית, היו יהודים יראי שמים ושומרי מצוות. אחד החשובים שבהם היה ר' יואל משה סלומון, שנולד בירושלים העתיקה בשנת תקצ'ח (1838) למשפחה של פעילי ציבור. בתקופה זו כל האזור שמחוץ לחומות היה שומם לחלוטין, ויהודי העיר חיו בעוני ובצפיפות רבה.

ר' יואל משה למד תורה בירושלים וזמן מה גם בישיבה בליטא. לאחר שחזר ארצה פתח בית דפוס והוציא לאור את כתב העת 'הלבנון'. במאמרים שכתב הוא קרא לתושבי ירושלים לצאת אל מחוץ לחומות, לבנות את הארץ ולהתפרנס מחקלאות, ולא רק מכספי תרומות מחו'ל. את הרעיונות הללו הוא קיים בעצמו, כאשר היה ממקימי השכונות 'נחלת שבעה', 'מאה שערים' ו'בתי מחסה'. הוא השתדל לרכוש קרקע גם במקומות אחרים בארץ, ובשנת תרל'ח (1878) היה אחד המייסדים של 'אם המושבות' פתח תקוה. בראשית ימיה של המושבה, כל ענייניה התנהלו לפי הוראותיהם של רבני ירושלים.

בעקבות מגפת מלריה נטשו המתיישבים את פתח תקוה, וחלקם הקימו את המושבה הסמוכה יהוד. פתח תקוה הוקמה מחדש כמה שנים לאחר מכן. ר' יואל משה חי ביהוד כשבע שנים ולאחר מכן חזר לירושלים. הוא המשיך לעסוק בענייני ציבור עד פטירתו בי'ב במרחשון תרע'ב (1912). מעניין לציין ששלושה מחתניו של ר' יואל משה, הקימו בשותפות בית מסחר לתרופות, שהפך לימים לחברת הענק 'טבע'.

יום רביעי, ט'ו מרחשון - אי'ש הפלא

אם בארץ ישראל של היום ישנם תלמודי תורה, ישיבות וציבור המקפיד על שמירת מצוות, הרי אחד התורמים העיקריים לכך היה הגאון רבי אברהם ישעיהו קרליץ, הידוע בשם ספרו 'חזון איש', שהיה מגדולי ישראל בדורות האחרונים והמנהיג החשוב ביותר של הציבור החרדי בארץ.

ה'חזון איש' נולד בליטא בשנת תרל'ט (1879), לאביו שהיה רב העיר קוסובה. במשך יותר מחמישים שנה שקד לבדו על התורה בהתמדה מופלגת, ואיש כמעט לא הכיר אותו. לפרנסתו ניהלה אשתו חנות של אריגים. את ספריו המעמיקים על כל סוגיות הש'ס, הוציא לאור בעילום שם, ורק הכינוי 'איש' (ראשי תיבות 'אברהם ישעיהו') רמז על זהות המחבר. ספרים אלו משלבים עיון מעמיק עם פסיקת הלכה למעשה.

בשנת תרצ'ג (1933) עלה ה'חזון איש' לארץ ישראל, והתיישב במושבה הקטנה בני ברק. כאשר ראה את המצב הרוחני הירוד בארץ, הבין שאין זו העת להסתגרות, ולמרות שבאופן אישי היה אדם עדין וביישן, פתח בפעילות ציבורית. הוא שלח תלמידים להקים ישיבות ותלמודי תורה, דאג למינוי רבנים בערים ובמושבים, עמד בקשר עם בחורים ועודד אותם להקדיש את חייהם לתורה, דבר שכלל לא היה פשוט או מקובל באותה תקופה. בהשפעתו, הפכה המושבה בני ברק למרכז תורני גדול. הוא גם קירב את אנשי המושבים החרדיים, והדריך אותם בעניין המצוות התלויות בארץ.

ביחד עם גדולי תורה נוספים, הנהיג ה'חזון איש' את מאבקיה של היהדות התורנית מול הדורסנות של השלטון החילוני באותה תקופה. הם ניסו למנוע את ה'חינוך מחדש' שנכפה על העולים החדשים מארצות המזרח. ידועה פגישתו של החזון איש עם ראש הממשלה בן גוריון, שבה ניסה לשכנעו שלא לגייס בכפייה בנות דתיות. ה'חזון איש' הלך לעולמו בט'ו במרחשון תשי'ד (1953)

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר