השואל שהשאיל

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

השואל שהשאיל

לירון עובד בחברת תקשורת מובילה וכחלק ממשרתו הוא קיבל מחשב לצורך עבודתו, באחד הימים פנה אליו אלמוג ידידו וביקש ממנו את המחשב לכמה ימים. 'אין מצב, זה של העבודה' אמר לירון, אבל אלמוג התחנן וביקש 'רק ליום אחד'. עבר יום, עברו יומיים ואלמוג לא נראה באופק. כשביקש לירון מאלמוג את המחשב בחזרה, סיפר לו אלמוג שנעלם לו המחשב וכעת לירון צריך לשלם על המחשב לחברה. א') האם היה מותר ללירון להשאיל את המחשב שבבעלות החברה? ב') אם לירון השאיל למרות שהיה אסור לו לעשות זאת וקרה 'אונס' והמחשב נעלם, מי צריך לשלם על המחשב לירון או אלמוג?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: תלמוד בבלי מסכת 'בבא מציעא' דף פ' במשנה 'השוכר את הפרה לחרוש'. נתיבות המשפט סימן ש'ט סעיף קטן ה'. שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רצ'א סעיף כ'ו בדין: 'בדין שומר שמסר לשומר שלא כדין האם נעשה גזלן'.

תשובה לשאלה 'חשמל בהברקה' (שאלה מס' 510)

תקציר השאלה השבועית: דודו היה חשמלאי יצירתי במיוחד, כשהוזמן לבצע עבודות חשמל על הדרך הוא היה עולה על הגגות וכשהתאפשר לו, הוא היה מרכיב 'פאנלים סולאריים' שמייצרים אנרגיות חשמל מהשמש, ומוכר את החשמל לבניינים הסמוכים. באחד הימים עלו השכנים על העניין ותבעו ממנו חלק מהרווחים, כיוון שלא ביקש את רשותם. אבל דודו טען להגנתו שכל הרווחים הם שלו כיון שהשמש לא שייכת לאף אחד. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: לדודו אסור היה להשתמש בשטח של אחרים ללא רשותם, אבל לאחר מעשה הוא אינו צריך להתחלק עם השכנים ברווחים

תשובה בהרחבה: שוכר שהשכיר את דירתו לאחרים באופן שהיה אסור לו, מבואר בהלכה (חו'מ שס''ג ס'י) שהרווח הולך לבעלי הדירה ולא אליו, כיון שהכלל הוא ש'אין אדם עושה סחורה בפרתו של חברו'. כלומר, שאדם לא יכול לעשות לעצמו רווחים מחפץ השייך לחברו. ולפי זה היה מקום לומר שגם בעלי הגג יכולים לטעון שהרווח שלהם, כיון שדודו עשה לעצמו רווחים מהגג שלהם.

אולם למעשה יש הבדל בין המקרים. כי שוכר שמשכיר את דירתו לאחרים, עושה רווח מהדירה עצמה שהיא שייכת למשכיר, לעומת זאת דודו לא עשה את רווחיו מהגג עצמו, אלא מסוללות החשמל שהוא עצמו הניח שם ומהשמש שאינה שייכת לאף אחד, ורק המיקום שייך לשכנים, ובמקרה כזה אף שאסור לעשות זאת אבל הרווחים שייכים לו. ודוגמא לזה מצאנו בהלכה (חו'מ סי' רעג סי''ד) שאם אדם פרס מצודה (רשת) בחצר חברו שאינה נעולה ואינה משתמרת, ונלכדו בתוכה חיות ועופות, אף שהיה אסור לו לעשות כך, בכל זאת כל מה שהצליח לצוד במצודתו שייך לו, כיון שרק החצר שייכת לחברו אבל המצודה היא שלו וממנה עשה את רווחיו.

תשלום על ההשתמשות בגג

זה פשוט שזכותם של השכנים להתנגד ולדרוש מדודו שלא ישתמש יותר בגג שלהם, אך האם הם יכולים בכל זאת לדרוש ממנו תשלום (שכירות) על השימוש עד שנודע להם מזה? בהלכה ( חו'מ שס''ג ס'ו) מבואר שמקום שאינו עומד להשכרה, אם פלש לשם אדם זר והשתמש בו, אי אפשר לדרוש ממנו דמי שכירות עבור ההשתמשות, כיון שבכל מקרה המקום לא היה מיעוד להשכרה ובין כה לא היו עושים מזה רווח, ולכן אם לא נגרם שום נזק למקום הא פטור מלשלם, אולם אם הוא גרם אפילו לנזק קטן, אפשר לחייב אותו בשכירות מלאה על ההשתמשות במקום (שם סעיף ז').

וכל זה כמובן בנוגע לעבר, אבל לגבי העתיד ברור שהשכנים יכולים לדרוש מדודו לשלם מכאן ואילך על ההשתמשות בגג, או לחילופין לדרוש ממנו לפנות משם את סוללות החשמל שלו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר