מסע אל העבר

רבני שלום לעם תגובות: 0

מסע אל העבר – יוסף רזניק

 

שבת, ב' כסלו - יום ההצלה

בשנות מלחמת העולם השניה, היו רוב ארצות צפון אפריקה נתונות תחת שלטון בעלי בריתם של הגרמנים. במרוקו ואלג'יר שלט 'משטר וישי' הצרפתי, שהיה כפוף לנאצים ושיתף פעולה עמם. המשטר חוקק סדרה של חוקים אנטי-יהודיים, ויהודי מדינות אלה היו נתונים בסכנת השמדה כמו אחיהם שבאירופה.

אולם הגרמנים ושותפיהם הובסו לפני שהספיקו לבצע את מזימתם. בחודש מרחשון תש'ג (1942) הביס הצבא הבריטי את הגרמנים בקרב אל עלמיין במצרים, ובסוף אותו חודש נחתו כוחות בריטיים ואמריקאיים בחופי אלג'יר ומרוקו, ותוך ימים אחדים הכניעו את המשטר המקומי. ב' בכסלו הפך ליום ההצלה של יהודי מדינות אלה. סופר מקומי בשם אשר חסין אף חיבר את 'מגילת היטלר' ובה סיפור המלחמה וההצלה. מובן שלאחר שנודעו ממדי השמדת היהודים באירופה, השמחה על ההצלה היתה מהולה גם בעצב רב.

יום שני, ד' בכסלו - נבואת השמחה

השנה היא ג' תי'א (349 לפנה'ס), שנתיים לאחר בניינו של בית המקדש השני. בד' בכסלו של אותה שנה באו שליחים מהקהילה היהודית בבבל אל הנביא זכריה בירושלים, ושאלה בפיהם: האם לאחר שנבנה בית המקדש, עדיין יש לצום בתשעה באב ובשאר הצומות לזכר חורבן הבית הראשון?

הנביא משיב להם בדברי תוכחה ונחמה, ולשאלתם הוא עונה (זכריה ח,יט): 'כֹּה אָמַר ה' צְ-בָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים'. 'צום הרביעי' הוא הצום בחודש הרביעי מניסן, כלומר י'ז בתמוז; 'צום החמישי' הוא תשעה באב; 'צום השביעי' הוא צום גדליה, בג' תשרי; ו'צום העשירי' הוא עשרה בטבת. בזמן שהמקדש בנוי, צומות אלו הופכים לימי שמחה, כנראה משום שדוקא זכרון הצרות שהיו בעבר, מחזק את השמחה על כך שנגאלנו ונושענו מהן.

לאחר חורבן הבית השני, חזרו ארבעת הימים האלה להיות ימי צום ותענית. אנו מצפים שבמהרה תבוא הגאולה השלמה וייבנה המקדש, ואז יתקיים בנו שוב הפסוק (ירמיהו לא,יב): 'וְהָפַכְתִּי אֶבְלָם לְשָׂשׂוֹן'.

יום שלישי, ה' בכסלו - גדול המעיינים

מגדולי חכמי ישראל לפני כ-400 שנה היה רבי שמואל אליעזר הלוי איידלס, המכונה 'המהרש'א' (ראשי תיבות: מורנו הרב שמואל אליעזר). הוא נולד בפולין בשנת שט'ו (1555) למשפחה המיוחסת עד לדוד המלך. חמותו של רבי שמואל, איידל, היתה בעלת נכסים, והיא פרנסה את משפחתו של המהרש'א ואף מימנה את ישיבתו. משום כך הוא קרא לעצמו על שמה - 'איידלס' (=של איידל).

לאחר פטירת חמותו, התמנה המהרש'א לרב וראש ישיבה בעיר הגדולה אוסטרהא. הוא היה גם מראשי 'ועד ארבע ארצות' - גוף השלטון הפנימי של יהודי פולין וליטא. על התמדתו בתורה מספרים סיפורי מופת, כגון שהיה נוהג לקשור את שערות ראשו לוו בתקרה, כדי שלא יירדם בשעת הלימוד. בזכות התמדתו זו, זכה לחבר את אחד החיבורים החשובים ביותר בפרשנות הגמרא.

חיבורו של המהרש'א מחולק לשניים: 'חידושי הלכות', על החלק ההלכתי שבגמרא, ו'חידושי אגדות' על החלק המחשבתי והרעיוני. רבים מגדולי ישראל בכל העדות הורו ללמוד את חיבורו של המהרש'א, וראו בו מופת לחשיבה עמוקה וישרה. המהרש'א הלך לעולמו בה' בכסלו שצ'ב (1631).

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר