בשביל גן עדן

רבני שלום לעם תגובות: 0

בשביל גן עדן – שמחה פשיטיק

כשהופיע רמי בשכונה עם מרצדס לבנה, חדשה ונוצצת – כל החבר'ה הביטו בו בקנאה. ללא ספק, המכונית הייתה מרשימה: גג פנורמי שחור מלמעלה, גלגלי מגנזיום מבריקים ומי שהציץ פנימה דרך החלונות הכהים יכול היה לראות כורסאות עור בצבע קרם.

'ראיתם?' אמר ירון שעמד מאחורי השמשה האחורית של רכב היוקרה. 'בחור כזה צעיר, וכבר השיג לעצמו מרצדס. מאיפה הכסף? אני שואל אתכם, מאיפה?' ואילו יובל, מהקיוסק של הגלידות, הרהר לעצמו בקול: 'גם אם אני אעבוד כל חיי, לא אצליח לקנות לי אחד כזה'. כך דיברו כולם אודות רמי והרכב החדש. דיברו ולא פרגנו לרמי בכלל...

מושיק, שעמד עד עכשיו בצד ולא הצטרף לדיון, אמר פתאום: 'חברים. חבל לקנאות. זה לא בריא'. ומיד קפצו עליו החברים בקריאות: 'היי, מושיק! התחלת עם השטויות שלך?! מאז שהתחלת ללכת לשיעורים של הרב שלך עם הזקן הארוך, אתה בא כל יום עם רעיונות חדשים ומשונים. עזוב אותך, מושיק. אל תהיה כזה דוס!'.

אבל מושיק בכלל לא היה דוס. אימא שלו, לפני שנפטרה בקיצור שנים, לחשה לו בכוחותיה האחרונים: 'מושיק, תעשה משהו בשביל הנשמה של אימא שלך. לא יודעת מה. אני מרגישה שאני צריכה אותך בשביל להיכנס לגן עדן. תתפלל, תלמד, תנשק מזוזות, תעשה משהו טוב!'.

אבא שלו, אבנר, שמע את השיחה, ומכאן התחיל מסע הפחדות: 'אתה שמעת, מושיק? אתה תלך לשיעור תורה! אתה לא תשאיר את אימא שלך ככה, בלי גן עדן ובלי כלום. הבנת אותי?!' ואז, כמו ילד טוב של אבא ואימא, הלך מושיק לשיעורים של הרב בועז.

'זה רק בשביל אימא שלי', סיפר לרב, שעודד אותו להמשיך והסביר לו כמה זה מועיל לנשמת הנפטר. אך מושיק לא ממש השתכנע. 'שבוע-שבועיים ואני מפסיק עם זה', הבטיח לעצמו.

החברים צחקו עליו. 'נהיית צדיק גדול...' לגלגו. וכמה שניסה להסביר להם שהוא ממש לא צדיק ולא מתכוון להיות צדיק, הם המשיכו בשלהם: 'אולי תיתן לנו ברכה?' הציע שחר בזלזול ונהנה מהבדיחה של עצמו. הוא לקח את שתי הידיים של מושיק, הניח אותן על הראש שלו ואמר: 'נו, תברך, תברך אותי...'

מושיק המשיך ללכת לשיעורים. בעיקר בגלל שאבא שלו הזהיר אותו שאם לא יקיים את הצוואה של אימא אז הוא לא בסדר. 'אבל אבא', היה מתחנן באוזני אביו. 'כולם שם כאלה טיפוסים חנונים, לא מהסוג שלי...' אך מאום לא עזר: 'אם אני שומע מהרב בועז שהפסקת ללכת לשיעורים שלו, מבחינתי נתת לאימא סטירת לחי!'

שבוע חלף וגם שבועיים, ומושיק עדיין בא פעמיים בשבוע לשיעורי תורה של הרב בועז. בהתחלה הוא לא הקשיב לדברי הרב: 'מספיק שאני נמצא בשיעור', חשב לעצמו בעצבנות. 'אבא לא אמר לי גם להקשיב, הוא אמר רק להיות בשיעור. אז הנה אני בשיעור'.

בהמשך, כשראה שאביו לא מתכוון לוותר לו על השיעורים, הרהר בינו לבינו: 'אני הרי ממילא הולך לשיעור, ממילא מבזבז את הערב שלי, אז למה שלא אקשיב גם למה שאומר הרב בועז?' והוא התחיל להקשיב: הרב בועז דווקא סיפר סיפורים מעניינים, על איזה זקן שבנה תיבה שהגנה עליו מהמבול שאלוקים שפך על העולם, על איזה ג'ינג'י מסוכן שאח שלו שפך לו צלחת מרק לתוך הפה, ועל עוד הרבה אנשים מקוריים מהתנ'ך.

כשיצא מבית הכנסת השכונתי, הסיר את הכיפה הלבנה והניח אותה בדוכן שעמד בצד. אחר כך נשא עיניים לשמים ומלמל: 'הנה, אימא. את רואה? אני הולך לשיעורי תורה, כמו שביקשת. איך אני, אה? הכול בשבילך אימא אהובה. רק תסדרי לי שם בשמים את החיים, שתהיה לי עבודה טובה שתכניס לי משכורת יפה, ובכללי, שיהיה לי רק טוב'.

מפעם לפעם ראה מושיק דווקא שהשיעורים מדברים אליו יותר ויותר ומעבר לכך, 'מנקים' לו את הראש ונותנים חיות לנשמה שלו. הרב בועז, עם המעיל והזקן הארוך, התגלה כאיש שנון וחכם. הוא החדיר בו המון מסרים חשובים, נתן לו מבט אמיתי ונכון על העולם, והעניק לו כלים להתמודד עם קשיים יומיומיים לו, וליתר המשתתפים שהתרבו משבוע לשבוע.

אחרי חצי שנה היה מושיק לבחור אחר. הליכותיו התעדנו, הוא כבר לא היה המופרע של השכונה, זה שכולם מפחדים ממנו. הוא היה רק מושיק, בחור חביב ונוח לבריות. אלא שמדי פעם, כשאמר איזו אמרה ששמע בשיעור, או הביע דעה של מישהו שהבין את החיים – החברים צחקו עליו.

יום למחרת ישב מושיק במרכז המסחרי, איפה שישבו כל החברים. ואז, בדיוק אז הופיע מקצה הרחוב החרטום של המרצדס, עם הסמל הכסוף מעליו. רמי אחז בהגה וניווט את הרכב היישר אל מקום ההתאספות, ליד הספסל של הזקנות. המנוע נהם נהמה שקטה אחרונה, לפני שרמי דומם אותו ויצא מהרכב בארשת חשיבות. בעוד העיניים של כולם כמעט יוצאות מחוריהן.

ורק מושיק עמד בצד, עוצר את הקנאה בכוחות נפש עילאיים, ומדבר בשקט, כמו לעצמו: 'תודה, אימא. תודה שביקשת ממני לעשות משהו בשביל הגן עדן שלך. חשבתי שאני עושה את זה בשבילך, והתברר לי שאני עושה זה בשביל הגן עדן שלי, כאן, בעולם הזה. יותר כיף לי לא לקנא – מאשר לנהוג במרצדס הכי יקרה שיש. בזכותך!'

**

בפרשתנו נודר יעקב אבינו ואומר לה': 'וכל אשר תיתן לי, עשר אעשרנו לך', ודרשו חכמינו על מצוות מעשרות: 'עשר בשביל שתתעשר'. על ידי שנקיים מצוות וניתן מעצמנו עבור הבורא - נקבל בחזרה עושר גשמי ורוחני גם יחד.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר