שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַשָּׁוְא

רבני שלום לעם תגובות: 0

שֶׁלֹּא יִהְיֶה לַשָּׁוְא

 

שֵׁיינָה אִשָּׁה חֲשׂוּכַת בָּנִים שֶׁחָשַׁךְ עָלֶיהָ עוֹלָמָהּ בְּעַקְרוּתָהּ. אֲבָל שֵׁינָה לֹא מִתְיָאֶשֶׁת, עַל אַף גִּילָהּ שֶׁהָלַךְ וְהִזְדַּקֵּן הִמְשִׁיכָה לְהַרְעִישׁ עוֹלָמוֹת בִּתְפִלּוֹתֶיהָ וְשָׁפְכָה דְּמָעוֹת כַּמַּיִם. שַׁעֲרֵי דְּמָעוֹת לֹא נִנְעֲלוּ וּתְפִלּוֹתֶיהָ בָּקְעוּ רְקִיעִים וְהִיא נֶעֶנְַתָה. יָלְדָה תְּאוֹמִים, וְהֵם הָיוּ כָּל עוֹלָמָהּ. הִדִּירָה שֵׁנָה מֵעֵינֶיהָ לְטַפְּחָם, עָמְלָה בְּפָרֶךְ לְפַרְנְסָם, מָסְרָה נַפְשָׁהּ עַל חִנּוּכָם. יָגְעָה – וּמָצְאָה, גָּדְלוּ לְתִפְאֶרֶת, וְהָיוּ לָהּ לִמְקוֹר נַחַת וּלְחֶדְוָה, לְאֹשֶׁר וּלְתִקְוָה. וְכַמּוּבָן, מֵעוֹלָם לֹא פָּסְקָה פִּיהָ מִתְּפִלָּה לְהַצְלָחָתָם וּלְטוֹבָתָם.

יוֹם אֶחָד תָּקְפָה אוֹתָם מַחֲלַת כְּלָיוֹת. מַצָּבָם הָלַךְ וְהִדַּרְדֵּר, וְכִלְיוֹתֵיהֶם חָדְלוּ מִלְּתַפְקֵד.

'עַד לְיוֹם מוֹתָם', אָמַר הָרוֹפֵא לָאֵם הַחֲרֵדָה, 'יֵאָלְצוּ לְזַקֵּק אֶת דָּמָם בְּכִלְיָה מְלָאכוּתִית – טִפּוּל מַתִּישׁ, מַכְאִיב, מַשְׁפִּיעַ לְרָעָה עַל הַלֵּב. וְהָעִקָּר, אֵינוֹ מְמַלֵּא אֶלָּא חֵלֶק מִתַּפְקִידֵי הַכִּלְיָה הַבְּרִיאָה'.

נִרְעֲשָׁה הָאֵם: 'וְאֵין תִּקְוָה?!' שָׁאֲלָה, 'כְּלוּם לֹא יַבְרִיאוּ לְעוֹלָם?!'

'כִּלְיָה שֶׁפָּסְקָה מִלְּתַפְקֵד, לֹא תָּשׁוּב עוֹד לְתִקְּנָהּ', אָמַר הָרוֹפֵא, אַךְ יֵשׁ עֵצָה – הַשְׁתָּלַת כִּלְיָה!'

- 'הַאִם הַצְלָחָתָהּ מֻבְטַחַת?' שָׁאֲלָה הַאִם בְּתִקְוָה.

- 'לֹא! הַגּוּף נוֹטֶה לִדְחוֹת אֵיבָרִים זָרִים. אֶלָּא אִם כֵּן אֵלּוּ אֵיבָרִים שֶׁל קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה, כְּגוֹן אֵם הַתּוֹרֶמֶת אַחַת מִכִּלְיוֹתֶיהָ לִבְנָהּ. יְכוֹלָה הִיא לִחְיוֹת עִם כִּלְיָה אַחַת, וְהוּא יָכוֹל לָשׁוּב לְחַיִּים תְּקִינִים בְּעֶזְרַת הַכִּלְיָה הַשְּׁנִיָּה'.

אוֹרוּ עֵינֵי הַאִם וְאָמְרָה: 'הֶאָח! אִם כֵּן, הֲרֵינִי תּוֹרֶמֶת אֶת שְׁתֵּי כִּלְיוֹתַי לְבָנַי יַקִּירַי!'

נִדְהַם הָרוֹפֵא וּמָחָה: 'מֵעוֹלָם לֹא נִשְׁמָע כַּדָּבָר הַזֶּה, אֵין אָדָם רַשַּׁאי לִתְרֹם אֶת שְׁתֵּי כִּלְיוֹתָיו. עִם אַחַת מֵהֶן יוּכַל לִחְיוֹת, אֲבָל בְּלֹא כְּלָיוֹת הֲרֵי זוֹ הִתְאַבְּדוּת!'

'אֵינְךָ מֵבִין לְלֵב אֵם', קָרְאָה הָאִשָּׁה הָאֻמְלָלָה, 'בָּנַי הֵם כָּל חַיַּי! הֵם הָאוֹר וְהַחֹם, הֵם בַּעֲבוּרִי כְּשֶׁמֶשׁ וְכַאֲוִיר! אָנָּא עֲשֵֹה עִמִּי חֶסֶד, שְׁעֵה לִתְחִנָּתִי! הַעֲלֵנִי עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים וּכְרֹת אֶת שְׁתֵּי כִּלְיוֹתַי. אָמוּת בְּשִֹמְחָה, אִם אֵדַע שֶׁבְּמוֹתִי צִוִּיתִי לְבָנַי אֶת הַחַיִּים, וְכִלְיוֹתַי פּוֹעֲלוֹת בְּגוּפָם!'

דְּבָרֶיהָ הַיּוֹצְאִים מִן הַלֵּב הִרְעִישׁוּ אֶת הָרוֹפֵא, וְהוּא נַעֲנָה לְבַקָּשָׁתָהּ. נִתְּחָהּ וְכָרַת אֶת שְׁתֵּי כִּלְיוֹתֶיהָ. מִהֵר אֶל שְׁנֵי הָאַחִים הַחוֹלִים וּבִשְּׂרָם: 'אִמְּכֶם נִפְטְרָה עַל שֻׁלְחַן הַנִּתּוּחִים, וּבְמוֹתָהּ צִוְּתָה לָכֶם אֶת הַחַיִּים. הוֹרִישָׁה לָכֶם אֶת כִּלְיוֹתֶיהָ, שֶׁתִּתְרַפְּאוּ וְתִהְיוּ כְּאַחַד הָאָדָם!'

נִדְהֲמוּ שְׁנֵיהֶם וְקָרְאוּ כְּאֶחָד: 'נִתּוּחַ?! הַאִם אָנוּ נִמְסֹר אֶת עַצְמֵנוּ לְאִזְמֵל הַמְנַתְּחִים לְהַשְׁתָּלַת כִּלְיָה?! לֹא וָלֹא, בְּשׁוּם פָּנִים וָאֹפֶן! טוֹב לָנוּ הַטִּפּוּל בַּכִּלְיָה הַמְּלָאכוּתִית, דַּי לָנוּ בָּזֶה...'

וְהָרוֹפֵא עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם וּשְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת בְּיָדָיו...

***

יֵשׁ שֶׁאָדָם עוֹבֵר בָּרְחוֹב וּפִתְאֹם נוֹחֶתֶת עָלָיו מֵאָחוֹר מַכַּת אֶגְרוֹף. הוּא נִדְהָם, הַדָּם מַתְחִיל לַעֲלוֹת לְכִוּוּן הָרֹאשׁ, הַלֵּב פּוֹעֵם בְּקֶצֶב מָהִיר, וְהוּא מִסְתּוֹבֵב לַאֲחוֹרָיו מְבַקֵּשׁ לְהַחֲזִיר מָנָה אַחַת אַפַּיִם. הַסִּבּוּב הוּא מָהִיר, הַתְּנוּעוֹת הֵן חַדּוֹת, שְׁתֵּי הַיָּדַיִם מוּרָמוֹת בְּאֶגְרוֹפִים קְמוּצִים, וְאָז הוּא מְגַלֶּה שֶׁבְּסַךְ הַכֹּל מְדֻבָּר בְּעָצִיץ קָטָן שֶׁנָּחַת מִקּוֹמָה שְׁלִישִׁית בְּעִקְּבוֹת הָרוּחַ.

הָרוּחַ יוֹצֵאת מִן הַמִּפְרָשִׂים. הוּא כְּבָר לֹא כּוֹעֵס, אֲפִלּוּ לֹא עַל עַצְמוֹ. קוֹרֶה, הוּא אוֹמֵר, וּמַמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ.

וּמָה יִקְרֶה אִלּוּ יִסְתּוֹבֵב וְיַבְחִין בִּדְמוּת שֶׁמְּמַהֶרֶת לִבְרֹחַ, מַסְתִּירָה אֶת פָּנֶיהָ לְאַחַר שֶׁנָּתְנָה לוֹ לִטְעֹם מִנַּחַת הַזְּרוֹעַ?

טוֹב, אָז הוּא בְּוַדַּאי יִכְעַס, הוּא יְנַסֶּה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאִישׁ, לְבָרֵר אֵצֶל הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים מִי זֶה הָיָה, אוּלַי הֵם רָאוּ, אוּלַי הֵם יוֹדְעִים. וּכְשֶׁהַזֶּהוּת תִּשָּׁאֵר עֲלוּמָה הוּא יַחְדֹּר פְּנִימָה לְנִבְכֵי זִכְרוֹנוֹ וְיַתְחִיל לְחַפֵּשׂ עִם מִי יֵשׁ לוֹ חֶשְׁבּוֹן פָּתוּחַ, לְמִי עוֹלֵל רָעָה, מִי אוֹרֵב לוֹ וּמְבַקֵּשׁ לְהָרַע לוֹ. הוּא פָּשׁוּט רוֹצֶה לְבָרֵר לְעַצְמוֹ אֶת הָעִנְיָן כְּדֵי שֶׁיֵּדַע לְהִזָּהֵר מִכָּאן וּלְהַבָּא, שֶׁיּוּכַל לְתַקֵּן, לְפַיֵּס אֶת הָאִישׁ, לְרַצּוֹתוֹ, מִי יוֹדֵעַ אוּלַי בַּפַּעַם הַבָּאָה הַמַּכָּה תִּהְיֶה קָשָׁה יוֹתֵר.

כִּי כָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁאִם לֹא מְתַקְּנִים הַיּוֹם אֶפְשָׁר לַחֲטֹף גַּם מָחָר...

אֲבָל יֵשׁ סֵבֶל וְיִסּוּרִים מִסּוּג אַחֵר, סֵבֶל שֶׁהַמַּשְׁמָעוּת שֶׁלּוֹ הִיא אַדִּירָה, יִסּוּרִים שֶׁהָעֹמֶק שֶׁלָּהֶם מָצוּי בַּמַּטָּרָה שֶׁהַמִּתְיַסֵּר הִצִּיב לְעַצְמוֹ. לִפְעָמִים מְדֻבָּר גַּם בְּסֵבֶל שֶׁבָּא מִבְּחִירָה, בְּסֵבֶל שֶׁאָדָם מֵבִיא עַל עַצְמוֹ רַק מִפְּנֵי שֶׁזּוֹ הַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה שֶׁלּוֹ לְהַשִּׂיג אֶת מַטְּרָתוֹ. נוּכַל לִרְאוֹת זֹאת בְּדֻגְמָה קְלוּשָׁה בַּאֲנָשִׁים שֶׁעוֹבְדִים קָשֶׁה, מִתְאַמְּצִים, וַאֲפִלּוּ סוֹבְלִים בָּעֲבוֹדָה רַק כְּדֵי לְפַרְנֵס אֶת יַלְדֵיהֶם וְאֶת בְּנֵי מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם. יֵשׁ גַּם דַּרְגוֹת סֵבֶל גְּדוֹלוֹת יוֹתֵר שֶׁאָדָם מוּכָן לָשֵֹאת רַק כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל מַצְפּוּנוֹ נָקִי, לִשְׁמֹר עַל נֶאֱמָנוּתוֹ לֶאֱמוּנָתוֹ וּלְדָתוֹ, הוּא יְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ גַּם יִסּוּרִים גּוּפָנִיִּים שֶׁל מַמָּשׁ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֶחֱטָא לֵאלֹקָיו.

וּמָה אִם יִתְבָּרֵר שֶׁכָּל הַסֵּבֶל הָיָה לַשָּׁוְא?! שֶׁכָּל הַיִּסּוּרִים הָיוּ לְלֹא הַצְדָּקָה?!

וְלֹא מִפְּנֵי שֶׁהַמַּטָּרָה הָיְתָה שְׁגוּיָה. גַּם לֹא בִּגְלַל שֶׁהִיא לֹא הָיְתָה בְּרוּרָה מַסְפִּיק.

הִיא פָּשׁוּט לֹא הֻגְשְׁמָה. כִּי מִי שֶׁהָיָה אָמוּר לַעֲשֹוֹת זֹאת, מִי שֶׁלְּמַעֲנוֹ הֻכְשְׁרָה הַקַּרְקַע בְּעָמָל, בְּדַם וּבְיֶזַע, פָּשׁוּט הִתְעַלֵּם מִכָּל מַה שֶּׁהָיָה, וּבָחַר לִשְׁקֹעַ בְּעַצְמוֹ.

וְלִפְנֵי שֶׁנַּמְשִׁיךְ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל תּוֹךְ עַצְמֵנוּ וְלִרְאוֹת אֵיפֹה זֶה קָשׁוּר אֵלֵינוּ, נַחֲשֹׁב קְצָת...

וְאִם נַגִּיעַ לְמַסְקָנָה נְכוֹנָה, בְּוַדַּאי נְגַלֶּה שֶׁהַסִּפּוּר שֶׁקָּרָאנוּ קָשׁוּר לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ. בִּהְיוֹתוֹ 'יְהוּדִי', עִלְעוּל בֵּין דַּפֵּי הַהִסְטוֹרְיָה, סְקִירָה עַל קוֹרוֹת הַיָּמִים, יְגַלֶּה לָנוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁעֲדַיִן כָּאן, שֶׁהַשֵּׁם 'יְהוּדִי' מִתְנוֹסֵס בְּתוֹדַעְתּוֹ הַפְּנִימִית, קָשׁוּר הוּא לַחֻלְיוֹת שֶׁקָּדְמוּ לוֹ, לַדּוֹרוֹת שֶׁנָּשְֹאוּ אֶת בְּשֹוֹרַת הַיַּהֲדוּת בְּגָאוֹן, שֶׁהָיוּ מוּכָנִים לַעֲשֹוֹת הַכֹּל כְּדֵי לְשַׁמֵּר אֶת זֶהוּתָם הַיְּהוּדִית וּלְהַנְחִיל לַדּוֹרוֹת שֶׁאַחֲרֵיהֶם אֶת מַה שֶּׁנָּחֲלוּ הֵם מֵאֲבוֹתֵיהֶם. הֵם מָסְרוּ אֶת רְכוּשָׁם וְאֶת נַפְשָׁם וּבָחֲרוּ בְּחַיֵּי עֹנִי וּבְצַעַר, בְּסֵבֶל וּבְמַכְאוֹב וּבְמָוֶת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם רַק כְּדֵי לְהַעֲבִיר לָנוּ אֶת מַהוּתֵנוּ הָרוּחָנִית, אֶת זֶהוּתֵנוּ הַיְּהוּדִית שֶׁבִּלְעָדֶיהָ אֵין לָנוּ חַיִּים כְּעַם.

הַדָּבָר בָּרוּר, צֶאֱצָאֵיהֶם שֶׁל הַחֻלְיוֹת הַחַלָּשׁוֹת, שֶׁל אֵלּוּ שֶׁלֹּא עָמְדוּ בַּתְּלָאוֹת, שֶׁלֹּא נָכוֹנוּ לְנִסְיוֹנוֹת, שֶׁלֹּא הֶעֱמִידוּ אֶת טוֹבַת גּוּפָם מֵעַל טוֹבַת נַפְשָׁם, כָּל אֵלּוּ אֵינָם כָּאן. מִתְבּוֹלְלִים הֵם אֵי שָׁם, מִי יוֹדֵעַ, הַצֶּאֱצָאִים לֹא יָכְלוּ לְהַמְשִׁיךְ אֶת מַה שֶּׁאֲבוֹתֵיהֶם לֹא נָתְנוּ לָהֶם. וּמִי שֶׁכָּאן, מִי שֶׁנִּמְצָא, הוּא מִי שֶׁאֲבוֹתָיו הִקְרִיבוּ וּמָסְרוּ הַרְבֵּה כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה כָּאן, שֶׁיִּשָּׁאֵר יְהוּדִי, בְּמַהוּתוֹ, בְּזֶהוּתוֹ וּבְאֹרַח חַיָּיו.

בְּיָדֵינוּ הַדָּבָר, לְהַכְרִיעַ הַאִם הֵם עָמְלוּ לַשָּׁוְא, אוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתָם.

הֵם לֹא יִרְצוּ לָדַעַת שֶׁהַסֵּבֶל הָיָה לַשָּׁוְא, שֶׁהַמַּטָּרָה לֹא מֻמְשָׁה. רַק מִטַּעֲמֵי נוֹחוּת...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר