איזה בושות

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

איזה בושות

'בקניית מוצרי חשמל בסכום של 3,000 ₪ - הנך זכאי להשתתף בהגרלת ענק על סכום של עשרת אלפים שקלים!' זעקו הכותרות בפרסומות השונות. חיים החליט לנסות את מזלו וקנה מקרר בשווי 3,000 ₪ ונכנס להגרלה שהתקיימה שבוע לאחר מכן ומזלו הטוב גרם לו לזכות בסכום של עשרת אלפים שקלים. כמובן שבעלי החנות הנציחו את מעמד הענקת המתנה מכל זווית אפשרית, אלא שיומיים לאחר מכן פותח חיים את העיתון ומגלה את פרצופו המחויך כשהוא מחזיק את הצ'ק בידיו, מרוח על פני עמוד שלם בפרסומת של החנות. 'וואו, איזה בושות!' כעס חיים למראה התמונה. הוא תבע את העיתון שיפצו אותו על עגמת נפש וחדירה לצנעת הפרט: 'גם אם אינם מעוניינים לשלם 'דמי בושה' לפחות תשלמו על זה שהפכתם אותי לפרסומאי שלכם' טען חיים. אבל בעלי החנות טענו בתוקף שכל מטרת ההגרלה הייתה לצורך פרסום בלבד 'אין מתנות חינם! קיבלת מתנה? היא כרוכה בפרסומת – ככה זה, אין מה לעשות!' מה דעתכם? האם בעלי החנות צריכים לפצות את חיים?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ת'כ סעיף ל'ח בדיני 'בושת'. סימן א' סעיף ב' בדין: 'האם דנים בושת'.

תשובה לשאלה 'האוכל לפי האורח' (שאלה מס' 520)

תקציר השאלה השבועית: יואב הזמין את רמי ידידו לאכול אצלו בסעודת שבת, רמי סבל ממחלת האנורקסיה וכשהגיע לסעודה, התלבט יואב האם זה מכובד להגיש לרמי מנה קטנה ומצומצמת כשהוא יודע בבירור שרמי לא יאכל יותר מזה. או להגיש לו מנה גדולה ומכובדת, כשהוא יודע בוודאות שרובה ייזרק לפח. האם מותר לו להעניק לו מנה קטנה כדי לא לעבור על איסור 'בל תשחית'?

תשובה בקצרה: פשוט שלכתחילה אם אפשר להימנע מאיסור 'בל תשחית' ולהניח לפניו מנה המתאימה לכמות שאותה הוא אוכל, הדבר עדיף. אבל באופן שאי אפשר לעשות כן, יש להניח לפניו מנה מכובדת כראוי ולא חוששים לאיסור 'בל תשחית'.

תשובה בהרחבה: אסור מהתורה לקצוץ אילן מאכל שנאמר 'ולא תשחית את עצה' (דברים כ', י'ט) וכל הקוצץ אילן מאכל עובר ב'לא תעשה' וכשם שאסור להשחית אילן מאכל כך אסור כמובן להשחית את פירותיו. ולמדו חז'ל מ'קל וחומר': ומה אילן שעושה פירות הזהיר הכתוב עליו, הפירות עצמם על אחת כמה וכמה שאסור להשחית את הפירות עצמם והוא הדין לגבי כל מאכל ומשקה.

בסיפור שלנו

לכאורה נראה שיש בעיה לתת לו מנה גדושה ומכובדת כשאנו יודעים מראש שהוא יאכל מעט ואת השאר נצטרך לזרוק לפח. ולכן אם אפשר להניח לפניו צלחת ריקה שיוכל להעביר אליה מלכתחילה את כל מה שהוא בטוח שהוא לא יאכל – וודאי שהדבר עדיף. אבל באופן שאי אפשר לעשות כן, רשאי להניח לפניו מנה מכובדת למרות שיאכל ממנה רק מעט ואין כאן איסור 'בל תשחית' מכיוון שבעל הבית עושה את מה שהוא צריך לעשות כדי לכבד את האורח.

האם האורח עצמו עבור ב'בל תשחית'?

האורח עצמו שרגיל לאכול רק מעט אין עליו איסור 'בל תשחית' כמו שמבואר בגמרא

(תלמוד בבלי מסכת 'שבת' דף ק'מ) שאדם צריך לדאוג לגופו לפני הכול ולכן אין עליו חיוב לסיים את כל האוכל ואינו צריך לחשוש ל'בל תשחית' כיוון שזה מזיק לו אלא רק את מה שרגיל לאכול.

אלא שבשולחן ערוך 'אורח חיים' (סימן קע'א סעיף ד') כתוב נידון אחר שממנו לכאורה אפשר ללמוד גם למקרה שלנו: 'זורקים קליות ואגוזים לפני חתן וכלה בימות החמה שאינם נמאסים, אבל לא בימות הגשמים מפני שנמאסים' אם כן, שם אנו רואים שלמרות שעושים זאת לכבוד חתן וכלה, אסור לעשות כן משום 'בל תשחית' ואם כן מדוע בנידון שלנו מותר להניח הרבה אוכל לפני האורח למרות שאנו יודעים בוודאות שרובו ייזרק לפח?

אלא שיש לחלק בין המקרים: במקרה של חתן וכלה, גם אם לא יזרוק דבר שנמאס כשנופל על הארץ, הדבר לא ייחשב כמיעוט כבוד לחתן ולכלה. אבל במקרה שלנו, אם ייתן לו פחות הוא מבזה את האורח שיכול להיפגע מזה ולכן מותר לתת לו מנה יפה כדי לשמור על כבודו.

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר