ריקודים על האף

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

ריקודים על האף

בחתונה של שמעון היו כל החברים והשמחה עלתה עד לב השמיים. גם היין על השולחנות נשפך כמים ורובי נכנס לתוך הריקודים הסוערים עם כוס יין ביד, אלא שמני שהיה באמצע ריקוד סוער העיף את הכוס והיין נשפך על הרצפה. איציק שבדיוק סיים ריקוד קרוסלה עם מוטי – החליק בבת אחת והמשיך את הריקוד על האף לכמה שניות. אלא שזה לא היה מצחיק כמו שזה נשמע והתברר שאיציק שבר את האף. כעת מי חייב לשלם לאיציק את הנזקים שנגרמו לו: בעל האולם שנשאר אדיש ושלא שלח מנקה מיד לנקות את היין, או מני שהעיף את הכוס – או בכלל רובי שנכנס לרחבת הריקודים עם כוס יין. מה דעתכם?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט: שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן ת'י סעיף ד' בדין: 'האם בעל האולם חייב' ועיין בסימן שי'ב סעיפים א' – ה' ובסמ'ע סעיף קטן ט' האם רובי או מני חייבים בתשלום.

 

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט

 

תשובה לשאלה 'הוויסקי המדומה' (שאלה מס' 533)

תקציר השאלה השבועית: לשלום היה בקבוק וויסקי מהיקרים בשוק, ולאחר שהבקבוק התרוקן מילא אותו בוויסקי פשוט וזול ושלח אותו כמשלוח מנות לחברו חיים. בתמורה למתנה המכובדת שלח לו חיים בחזרה בקבוק יין יקר מאוד. אחרי פורים גילה חיים את התרמית - הוא הרגיש פגוע ותבע משלום שיחזיר לו את בקבוק היין היקר, היות וזה ניתן בטעות. ואילו שלום טען: 'במשלוח מנות לא בודקים מה השווי של המשלוח, פשוט נותנים וזהו!'. מה דעתכם?

תשובה בקצרה: אם בקבוק היין הרבה יותר יקר מבקבוק הוויסקי, ויש גם אומדן מוכח שחיים לא היה נותן אותו לשלום אילולא התרמית, על שלום להחזיר אותו לחיים.

תשובה בהרחבה: נפסק בהלכה (שו'ע חו''מ רמ'א ס'ב) שכל קנין שאדם עשה בטעות, כגון שמחל, או עשה פשרה, או נתן מתנה בטעות, הקנין בטל והחפץ חוזר לבעלים. ומבואר בהלכה (חו'מ סי' רמ'ו ס'א) שיש לאמוד את דעת נותן המתנה מה הסיבה שבגללה הוא נתן, ואם מתברר שנתן על סמך מידע מוטעה המתנה בטילה. ולפי זה לכאורה, גם בסיפור שלנו, המתנה של חיים מבוטלת, היות והוא טוען וגם זה הגיוני - שנתן אותה בטעות.

הנוהל המקובל במשלוח מנות

אלא שלגבי משלוח מנות הסיפור קצת יותר מורכב. כי על אף שרוב האנשים מחזירים משלוחי מנות בשווי דומה למה שקיבלו, בכל זאת יש פעמים שמחזירים משלוחי מנות יקרים בהרבה, אם זה בגלל הכרת הטוב, או בשביל למצוא חן בעיני המקבל, או בגלל כל סיבה אחרת, ולכן אי אפשר לבוא אחרי פורים ולדרוש מכל מי שקיבל משלוח מנות יקר יותר שיחזיר אותו, אלא אם כן זה יקר באופן משמעותי ובולט, ויש הסתברות מוכחת שזה ניתן רק בטעות, אז אפשר לדרוש את זה בחזרה.

הגבול של שמחת פורים

האם זה שהתרמית היתה בפורים משנה את התמונה? בהלכה (רמ''א או''ח סי' תרצ'ה ס'ב וסי' תרצ'ו ס'ח) מבואר שאם אדם חוטף אוכל מחברו מתוך שמחת פורים, הוא לא נקרא גזלן ומותר לו לאוכלו, וכן אם הזיק בשוגג מחמת שמחת פורים אינו חייב לשלם, שהיות וזה נעשה מתוך שמחה נוהגים למחול אחד לשני. אולם כתבו הפוסקים (מ'ב תרצ'ה סקי'ג) שעל נזק גדול לא נהוג לוותר גם בפורים, ובנוסף כתבו (מ'ב תרצ'ו סקל'א) ששומר נפשו יתרחק מנוהג זה. ולכן, אם הפסד הבקבוק לחיים נחשב עבורו נזק גדול, שלום לא יכול לתרץ את עצמו בכך שזה פורים, כי גם לשמחת פורים יש גבול כאשר הוא בא על חשבון השני.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר