תאמין בעצמך

רבני שלום לעם תגובות: 0

תאמין בעצמך – ראם בן טוב

זו הייתה שעת בוקר מוקדמת, במשרדיה של D.N.R. – 'החברה לפיתוח טכנולוגיה רב תחומית' רוב החדרים היו עדיין חשוכים, רק שניים שלושה עובדים הגיעו והאווירה הייתה שקטה. ניסים סחט את הסחבה שבידיו והעביר ניגוב אחרון על המסדרון הארוך שהיה מבהיק כעת, בלבו חלפה מחשבה שבעוד כמה שעות לא יישאר שום זכר לניקיון עליו הוא עובד כבר מהשעה ארבע וחצי לפנות בוקר, אבל כך דרכו של עולם. במסדרון עוברים בכל יום מאות אנשים וטבעי הדבר שבסוף היום הוא יהיה מלוכלך והוא ניסים - פועל הניקיון יחזיר אותו לקדמותו. הוא עבר ליד משרדו המהודר של סמנכ'ל החברה וגם אם לא בדיוק תכנן להאזין, הדברים הגיעו לאוזניו: 'הוא בסך הכול מנקה, זה התפקיד שלו... הוא כמו עוד מכשיר שנמצא אצלך בבית, אז מה אם הוא מנקה טוב' ניסים לא האמין למה שהוא שומע: 'אי אפשר לתת לו יותר אחריות זה מה שהוא יודע לעשות וזהו!' ניסים לא האמין שזה קורה לו. מספיק שהוא מדוכדך מהעבודה הלא מכובדת במיוחד שבה הוא עובד, איך יכול הסמנכ'ל חסר הלב לדבר עליו כך כאילו מדובר בחפץ דומם, הוא חשב לרגע לפרוץ אל חדרו של הסמנכ'ל ולומר לו מה בדיוק הוא חושב עליו, אבל במחשבה שניה הבין שאם יעשה זאת יהיה זה יומו האחרון בתפקיד. הוא הרגיש שדמעות חונקות את גרונו, וניסה להמשיך בעבודה אבל הדברים ששמע מהסמנכ'ל לא נתנו לו מנוח וגם כשסיים את יום העבודה תשוש ועייף לא הצליח להירגע.

'רק סבא יחזקאל יכול להציל אותי' חשב לעצמו ניסים וממחשבה למעשה יצא מביתו ומיהר אל ביתו של סבו הקשיש שאומנם בקושי ידע קרוא וכתוב אך היה מלא בחכמת-חיים ועצותיו תמיד היו מועילות וחכמות. בדרך אל הדלת הוא עוד הספיק להעיף מבט אל לוח השנה ולפתע שם לב שהתאריך מוכר לו. היום ראש-חודש ניסן חשב לעצמו 'זהו יום ההולדת שלי' חייך באירוניה שדווקא ביום שאמור להיות משמח ומרגש מצב רוחו כל-כך מדוכדך ועגמומי. הוא היה כל-כך שקוע בהרהורים ולא שם לב שהנה הוא כבר הגיע אל הבניין הדו קומתי בשכונה הישנה בה התגורר סבא יחזקאל מעל לחמישים שנה. הוא נקש על הדלת ושמע את קולו העמוק של סבא מזמין אותו להיכנס פנימה: 'ניסים, איזו הפתעה. מה שלומך עיוני?' קיבל אותו סבא יחזקאל בחביבות כמו תמיד 'בסדר סבא' ענה ניסים בקול רפה, הוא לא הצליח להתאפק והחל לספר לסביו את משפטי ההשפלה שהגיעו לאוזניו ופילחו את ליבו: 'אני מרגיש יותר גרוע מהסמרטוט שבו אני מנקה' הדמעות איימו לפרוץ החוצה וסבא יחזקאל ניגש אל המקרר הקטן ומזג לו כוס מים צוננים.

'אתה מרגיש שאתה רוצה לנקום בו, ניסים?' סבא תמיד ידע לקרוא רגשות חשב לעצמו ניסים והנהן בראשו: 'אתה תלך ותלמד מקצוע ותשקיע את כל הכוחות ובכל פעם שאתה מרגיש שזה קשה, שזה גדול עליך תיזכר בדבריו המזלזלים של הסמנכ'ל ותאמר לעצמך – אני אוכיח לו שאני מסוגל להרבה יותר ממה שהוא חושב' ניסים חייך לעצמו. זו באמת הנקמה המתוקה ביותר שיכולה להיות, הוא נפרד מסביו ועוד באותו יום החל לברר על לימודי תואר.

זה לא היה קל זה היה רחוק מלהיות פשוט ולא פעם מצא את עצמו ניסים על סף פרישה אבל אז היו מצטלצלות באוזניו המשפטים הפוגעניים ששמע: 'הוא כמו עוד מכונה שיש לך בבית' והרגיש שהוא מקבל כוח להמשיך ואכן לאחר שלש שנות לימודים קיבל ניסים תעודת מהנדס תוכנה בכיר בטקס רב רושם ומיד ידע מהו המקום הראשון שאליו הוא מתכוון ללכת.

משרדיה של D.N.R. לא השתנו הרבה וניסים צעד מיד לחדרו של הסמנכ'ל ודפק קלות על הדלת. המהום קל נשמע וניסים נכנס פנימה: 'אתה זוכר אותי?' פנה אליו ניסים ישירות 'כן בטח שאני זוכר אותך' ניסים החל לספר את המשפטים הפוגעניים ששמע מפיו של הסמנכ'ל שלש שנים קודם. הסמנכ'ל היה נראה מופתע וניסים הוציא מכיסו את התעודה שקיבל: 'תראה לאן יכול להגיע אדם שקראת לו מכונה, אולי עכשיו תלמד לא לזלזל ביכולותיהם של אנשים' הסמנכ'ל נראה המום: 'אני מעולם לא זוכר שדיברתי כך עליך, אני אפילו חיבבתי אותך' אבל ניסים התעקש שהוא שמע אותו במו אוזניו מדבר עליו: 'אתה זוכר אולי באיזה תאריך קרה המקרה הזה?'

'בוודאי שאני זוכר היה זה יום ההולדת שלי' אמר נסים והסמנכ'ל הוציא ממגירת שולחנו יומן פגישות ישן. הוא דפדף מעט לכאן ולכאן ולפתע פניו החלו להרצין והוא עיין בכובד ראש ביומן תוך כדי שהוא ממלל בשקט: 'אין שום סיכוי בעולם שאני אדבר כך על אדם מסוים' לפתע הוא נעצר ופרץ בצחוק ולא הצליח להירגע.

ניסים היה בהלם הוא לא הבין מה קורה וצחוקו של הסמנכ'ל הרגיז אותו עוד יותר. 'הוא ממשיך לצחוק עלי כנראה' חשב לעצמו אבל אז נרגע הסמנכ'ל והחל להסביר: 'באותה תקופה עבדנו על פיתוח חדשני של רובוט לניקוי הבית. לאחר שהגיעו כמה תלונות על כך שהרובוט גרם לנזקים קלים בבית היה לחץ גדול בחברה, והמשפטים ששמעת נאמרו על הרובוט המשוכלל' ניסים היה פשוט המום מדבריו של הסמנכ'ל היה ניכר שהוא דובר אמת: 'אז מה, סתם בזבזתי אנרגיות' חשב לעצמו בקול: 'תשמע ניסים!' פנה אליו לפתע הסמנכ'ל: 'אם המשפטים האלו הגיעו כנראה שהיית צריך לשמוע אותם כדי שתאמין בעצמך הנה תראה לאן הגעת בזכותם...'

***

לפעמים מתוך מצוקה או קושי בן אדם בונה ומחשל את עצמו. עם ישראל נולד מתוך שיעבוד מצרים, שם הוא גילה את כוחו ואחדותו – למה הוא מסוגל. חבל לתת לכל מיני משעבדים לגלות את הכוחות הטמונים בנו, בואו נגלה אותם לבד ונשתמש בהם לדברים טובים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר