הַמְחֻתָּנִים - סיפור צעיר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הַמְחֻתָּנִים

לֵיל הַסֵּדֶר. בָּרְחוֹבוֹת דְּמָמָה חֲגִיגִית. מִבַּעַד לַחַלּוֹנוֹת הַסּוֹגְרִים עַל צִנַּת הָאָבִיב עוֹלִים קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל יְהוּדִים מְסֻבִּים לְשֻׁלְחַן הַסֵּדֶר, מִגְוַן צְלִילִים, שְׁלַל קוֹלוֹת. פֶּסַח הוּא לַה'.

וּבַחוּץ מְשׁוֹטֵט לוֹ הָאַדְמוֹ'ר עִם הַגַּבַּאי. מִנְהָג לוֹ לָצֵאת הַחוּצָה בְּלֵיל הַסֵּדֶר לִשְׁמֹעַ אֶת הָעָם, מָה הוּא אוֹמֵר; לְהַאֲזִין לַקּוֹלוֹת, לְהַקְשִׁיב לַצְּלִילִים, וְיוֹתֵר מֵאֵלּוּ, פָּשׁוּט לִשְׁמֹעַ.

'אֶ-חָ----ד חָכָם, אֶחָ---ד תָּם', שׁוֹאֵג לוֹ יְהוּדִי תָּמִים אֶת אַרְבַּעַת הַבָּנִים, וּמַאֲרִיךְ בְּאֶחָד כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּאֲרִיכִים בִּקְרִיאַת שְׁמַע שֶׁל שַׁחֲרִית וְעַרְבִית. וְהָאַדְמוֹ'ר מַרְצִין פָּנָיו, וְרוֹאֶה בָּאֶחָד הָאָרֹךְ הַזֶּה רְמָזִים נִסְתָּרִים.

'יָכוֹל מִבְּעוֹד יוֹם?' מַקְרִיא בַּעַל בַּיִת מְגֻשָּׁם אֶת הַשְּׁאֵלָה הַתֵּיאוֹרֵטִית בְּאָזְנֵי בְּנֵי בֵּיתוֹ, וּמִיָּד מֵשִׁיב:

'תַּלְמוּד לוֹמַר בַּעֲבוּר זֶה!

בַּעֲבוּר זֶה לֹא אָמַרְתִּי, אֶלָּא,

בְּשָׁעָה שֶׁיֵּשׁ מַצָּה וּמָרוֹר מְחֻתָּנִים לְפָנֶיךָ'.

'מְ-חֻ-תָּ-נִ-י-ם!' קוֹרֵא הַגַּבַּאי אַחֲרָיו, וְכִמְעַט מִתְפּוֹצֵץ מִצְּחוֹק. אִלְמָלֵא נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל פַּטְרוֹנוֹ, לְלֹא סָפֵק הָיָה מְשַׁחְרֵר צְחוֹק גָּדוֹל.

'מְחֻתָּנִים, מְחֻתָּנִים!' מְאַשֵּׁר הָאַדְמוֹ'ר אֶת דְּבָרָיו, אַךְ בַּת הַצְּחוֹק אֵינֶנָּה שָׁם. הוּא רְצִינִי, רוֹאֶה הַגַּבַּאי, וּפָנָיו מַחֲוִירוֹת, הוּא מִתְבַּיֵּשׁ מִצְּחוֹקוֹ שֶׁלּוֹ.

'אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, וְתָבִין לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה.

יְהוּדִי עָשִׁיר רָצָה לְהַשִּׂיא אֶת בִּתּוֹ לְתַלְמִיד חָכָם. הוּא חִפֵּשֹ בָּחוּר אֵיכוּתִי, גָּדוֹל בַּתּוֹרָה וּבַעַל מִדּוֹת טוֹבוֹת, אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה אָהוּב לְמַעְלָה, וְגַם נֶחְמָד לְמַטָּה, נוֹחַ לַמָּקוֹם וְנוֹחַ לַבְּרִיּוֹת. הָיָה בְּדַעְתּוֹ לְהַצִּיעַ לוֹ מְגוּרִים וּפַרְנָסָה עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ. הֶחָתָן יוּכַל לָשֶׁבֶת וְלֶהֱגוֹת בַּתּוֹרָה, לְהוֹסִיף חָכְמָה וּבִינָה, וְהוּא יִדְאַג לְכָל מַחְסֹרוֹ.

חִפֵּשׂ וְחִפֵּשֹ, שִׁלֵּם גַּם לְשַׁדְּכָנִים שֶׁיְּחַפְּשׂוּ, וְדַוְקָא כְּשֶׁשָּׁהָה עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ אֵי שָׁם בְּחֻפְשָׁה מָצָא אֶת שֶׁבִּקְּשָׁה נַפְשׁוֹ.

בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ בְּפִנָּה צְנוּעָה יָשַׁב הָעֶלֶם, עָסוּק בִּסְפָרָיו, אֲבָל גַּם עֵר דַּיּוֹ כְּדֵי לְהַבְחִין בָּאוֹרֵחַ שֶׁנִּכְנָס וּמְחַפֵּשֹ סִדּוּר. מֵאִיר פָּנִים וְחוֹזֵר לְתַלְמוּדוֹ. עַל פָּנָיו הָיָה נָסוּךְ חֵן מְיֻחָד הַשָּׁמוּר לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים. וְזֶה מָצָא חֵן בְּעֵינָיו.

הוּא בֵּרֵר מִי הָאַבָּא, מִי הַמִּשְׁפָּחָה, מָה מַצָּבָם הַכַּלְכָּלִי.

סִפְּרוּ לוֹ שֶׁהָאַבָּא תַּפְרָן יָדוּעַ, אֲבָל חוּץ מִזֶּה מְדֻבָּר בְּמִשְׁפָּחָה אֵיכוּתִית בַּעֲלַת שָׁרָשִׁים טוֹבִים.

וּכְפִי שֶׁהוּא נוֹהֵג בְּכָל עִסְקָה טוֹבָה, הוּא רָצָה לִנְהֹג גַּם הַפַּעַם, הוּא רָצָה לַעֲרֹךְ אֶת הַחֲתֻנָּה מִיָּד.

'אֲבָל לָמָּה מִיָּד?' שָׁאַל אֲבִי הַבָּחוּר. 'לָמָּה לֹא נְחַכֶּה עַד שֶׁנִּתְאַרְגֵּן, עַד שֶׁנַּשִּׂיג כֶּסֶף לְהוֹצָאוֹת הַחֲתֻנָּה, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מְסֻדָּר כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ'.

צָחַק הֶעָשִׁיר: 'וְאִם נְחַכֶּה שָׁנָה, יִהְיֶה לְךָ רֻבָּל אֶחָד יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁיֵּשׁ לְךָ לְהַצִּיעַ עַכְשָׁו. בְּכָל מִקְרֶה כָּל הַהוֹצָאוֹת עָלַי, וְאֶת הַחֲתֻנָּה נַעֲשֶֹה מִיָּד'.

הַשְּׁלִיחִים יָצְאוּ לְהָבִיא בְּגָדִים, תַּכְשִׁיטִים, טַבָּחִים, מֶלְצָרִים וְאוֹפִים, וְהָעֵסֶק תָּפַס תְּאוּצָה.

הָאוֹפִים הִתְלוֹנְנוּ שֶׁאֵין לָהֶם דֵּי זְמַן לְהַתְפִּיחַ אֶת הַבָּצֵק. הַחַלּוֹת לֹא יָצְאוּ כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, הֵן לֹא תִּהְיֶינָה אַוְרִירִיּוֹת דַּיָּן, טָעֲנוּ בִּפְנֵי הֶעָשִׁיר. אַךְ הוּא אָטַם אֶת אָזְנָיו, 'הַלַּיְלָה תִּהְיֶה הַחֲתֻנָּה, וְהַחַלּוֹת יִהְיוּ אֵיךְ שֶׁיִּהְיוּ'.

לִפְנוֹת עֶרֶב כְּשֶׁהֶחָתָן הֶחֱלִיף אֶת בְּגָדָיו, מֵהַסְּמַרְטוּטִים שֶׁאוֹתָם לָבַשׁ עַד הַיּוֹם, לְמַעֲרֶכֶת הַבְּגָדִים הָאָפְנָתִית שֶׁרָכַשׁ לוֹ הֶעָשִׁיר, נִשְׁלַח אַחַד הַמְשָׁרְתִים לָקַחַת אֶת הַסְּמַרְטוּטִים. אֲבָל הֵם לֹא הֻשְׁלְכוּ לַפַּח, בְּהוֹרָאַת הַחוֹתֵן הֵם הֻנְּחוּ בְּאַחַת הַמִּזְוָדוֹת. הֶחָתָן הִבְחִין וְשָׁתַק.

הַחֲתֻנָּה נֶחְגְּגָה בְּשִֹמְחָה, הַהֲמוֹנִים שֶׁהֻזְמְנוּ לֹא הָיוּ בְּהֶכְרֵחַ קְשׁוּרִים לְאֵרוּעַ, אֲבָל הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן עָשֹוּ אֶת שֶׁלָּהֶם, וְלִבּוֹ הָרָחָב שֶׁל הֶעָשִׁיר אִפְשֵׁר לְכָל עֲנִיֵּי הָעִיר לַחְגֹּג עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ. הָאֹכֶל הָיָה מַדְהִים, רֻבָּם הַמַּכְרִיעַ שֶׁל הַמִּשְׁתַּתְּפִים לֹא טָעֲמוּ מַטְעַמִּים כְּמוֹ אֵלּוּ מִימֵיהֶם. אֲבָל הַחַלּוֹת, הַחַלּוֹת הָיוּ קָשׁוֹת כִּמְעַט כְּמוֹ אֲבָנִים, הֵן לֹא תָּפְחוּ, וְנִרְאוּ חַסְרוֹת צוּרָה. בְּקֹשִׁי אֶפְשָׁר הָיָה לֶאֱכֹל מֵהֶם.

בְּסוֹפוֹ שֶׁל הָעֶרֶב, כְּשֶׁהַמֻּזְמָנִים הִתְפַּזְּרוּ, נִגַּשׁ הֶחָתָן אֶל הַמִּטְבָּח, נָטַל חַלָּה אַחַת, וְהִטְמִין אוֹתָהּ אֵי שָׁם בֵּין הַחֲבִילוֹת.

אֵיכְשֶׁהוּ הִבְחִין הַחוֹתֵן בַּחַלָּה וְהֵרִים גַּבּוֹת: 'אַתָּה מְפַחֵד שֶׁלֹּא יִהְיֶה לְךָ מָה לֶאֱכֹל אֶצְלִי?' שָׁאַל.

הֶחָתָן חִיֵּךְ וְסִפֵּר לְחוֹתְנוֹ כִּי רָאָה אֶת הַמְשָׁרֵת מַחְבִּיא אֶת הַסְּמַרְטוּטִים שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ אַחַת הַמִּזְוָדוֹת. 'הֵבַנְתִּי', הִסְבִּיר לְחוֹתְנוֹ, 'שֶׁאוּלַי יוֹם אֶחָד תִּרְצֶה לְהַזְכִּיר לִי מֵאֵיפֹה בָּאתִי, תִּרְצֶה לְהַגִּיד לִי שֶׁהֵרַמְתָּ אוֹתִי מֵאַשְׁפַּתּוֹת. שֶׁהָלַכְתִּי בִּסְמַרְטוּטִים, וְאַתָּה הִלְבַּשְׁתָּ אוֹתִי בִּגְדֵי יְקָרוֹת. שֶׁלֹּא תָּזוּחַ דַּעְתִּי, וְאֶזְכֹּר מֵאַיִן בָּאתִי'. הַחוֹתֵן חִיֵּךְ כְּמוֹדֶה בָּאַשְׁמָה, וְאָז הֶחָתָן הוֹצִיא אֶת הַחַלָּה, 'וְזֹאת הַמַּזְכֶּרֶת שֶׁלִּי, שֶׁאֲנִי לֹא לְבַד בַּתְּמוּנָה. אוֹת לַחִפָּזוֹן שֶׁלְּךָ, שֶׁרָצִיתָ אוֹתִי מִיָּד כָּאן וְעַכְשָׁו. שֶׁהָיוּ כָּאן אִינְטֶרֶסִים מְתֹאָמִים בֵּין שְׁנֵי הַצְּדָדִים'.

הָאַדְמוֹ'ר פָּנָה אֶל הַגַּבַּאי שֶׁהִתְחִיל לְהָבִין לְאָן חוֹתֵר רַבּוֹ: בְּלֵיל הַסֵּדֶר אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים גַּם מַצָּה וְגַם מָרוֹר. הַמָּרוֹר מַזְכִּיר לָנוּ כַּמָּה מַר הָיָה לָנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, כַּמָּה קָשֶׁה הֶעֱבִידוּ אוֹתָנוּ, וְאֵיךְ נִשְׁלְלָה מֵאִתָּנוּ הַחֵרוּת. הַמַּצָּה לְעֻמַּת זֹאת, מַזְכִּירָה לָנוּ אֶת הַגְּאֻלָּה, הִיא מְשַׁמֶּשֶׁת אוֹת לַחִפָּזוֹן שֶׁבּוֹ הוֹצִיא אוֹתָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵאֶרֶץ הָעֲבָדִים, וְהַבָּצֵק לֹא הִסְפִּיק לְהַחְמִיץ. כְּשֶׁאֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים בְּנֵי חוֹרִין וּמְסֻבִּים, עֲלוּלָה דַּעְתֵּנוּ לָזוּחַ, אֲנַחְנוּ עֲלוּלִים לִשְׁכֹּחַ מֵהֵיכָן יָצָאנוּ, וּמִי הוֹצִיא אוֹתָנוּ מִשָּׁם. לָכֵן אֲנַחְנוּ אוֹכְלִים מָרוֹר. אֲבָל אֲנַחְנוּ גַּם מַזְכִּירִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיֵּשׁ גַּם מַצָּה בַּתְּמוּנָה, שֶׁגַּם הוּא רָצָה בָּנוּ, הוּא שֶׁעוֹרֵר אֶת הַחִפָּזוֹן, וּמִהֵר לְהוֹצִיא אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם יַסְפִּיק הַבָּצֵק לְהַחְמִיץ, וּמְקַוִּים אָנוּ שֶׁיַּמְשִׁיךְ לִנְהֹג עִמָּנוּ בְּאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁנָּהַג בָּנוּ בְּאוֹתָם יָמִים'.

'אָז מְחֻתָּנִים, אוֹ לֹא מְחֻתָּנִים?' שָׁאַל הָאַדְמוֹ'ר וְחִיֵּךְ.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר