הוראת הקבע שהתבטלה

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

הוראת הקבע שהתבטלה

'ראית את הפרסום של ארגון 'צדקה וחסד'?' שאל אבישי את מנחם. 'לא, במה מדובר?' שאל מנחם. 'מי שעושה הוראת קבע על סך של חמישים ושתיים שקלים לארגון למשך 24 חודשים, מקבל חנוכייה מכסף! ניתן לתרום גם מכספי מעשרות!' מנחם התלהב מהרעיון, הוא עשה הוראת קבע לארגון וקיבל במתנה את החנוכייה. במשך שישה חודשים ירדה הוראת הקבע מהחשבון, עד שמצבו הכלכלי של מנחם ירד בצורה משמעותית והוא הפך ל'פושט רגל' כמובן שהוראת הקבע לארגון החסד חזרה מחוסר כיסוי ולאחר שלושה חודשים שבהם היא חזרה, ביטל אותה הבנק. לאחר שהוראת הקבע בוטלה, פנו מהארגון למנחם וביקשו ממנו להשיב את החנוכייה. 'אנו נותנים את החנוכייה רק למי שעושה הוראת קבע לשנתיים, הוראת הקבע שלך בוטלה ולכן אתה צריך להחזיר לנו אותה!' אבל מנחם טען: 'אני את המתנה קיבלתי בגלל הוראת הקבע, אני עדיין מאד רוצה לתרום. מה אעשה ואין ביכולתי כרגע?'

מה דעתכם? האם מנחם צריך להשיב את החנוכייה לארגון? ומה יהיה הדין במקרה שבו מנחם ביטל בכוונה את הוראת הקבע לאחר חודש, האם גם אז הוא יצטרך להשיב את החנוכייה?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:

 

תשובה לשאלה 'ברז, ברז מטפטף' (שאלה מס' 566)

תקציר השאלה השבועית: המים שנזלו מהגג ישירות למרפסת של קובי, הכעיסו אותו והוא עלה למעלה וסגר את הברז שמוביל לצינור המים בדוד השמש של אדון רחמים השכן. כשהגיע הערב ואדון רחמים גילה שלא זורמים מים מהדוד, מיהר להזמין חשמלאי שיתקן את הבעיה. כשהגיע החשמלאי הוא הבחין מיד שברז המים סגור ואמר לרחמים לפתוח את הברז, אבל גבה ממנו 250 שקלים על עצם ההגעה. כשרחמים גילה שקובי סגר את המים, הוא תבע ממנו לשלם את הכסף ששילם לחינם לחשמלאי. אבל קובי טען: 'סגרתי לך את המים מדין 'השבת אבדה' אני לא חייב לשלם לך את הכסף!' מה דעתכם? האם קובי צודק?

תשובה בקצרה: קובי לא חייב לשלם על החשמלאי, לא מ'דיני אדם' וגם לא ב'דיני שמים'.

תשובה בהרחבה: קובי היה חייב לסגור את ברז המים, מדין 'השבת אבדה' (שולחן ערוך 'חושן משפט' סימן רס'ד) אבל היה צריך להודיע לרחמים שהוא סגר לו את המים. יש לדון האם בגלל שלא הודיע לרחמים, הוא חייב בתשלום החשמלאי. בגמרא (מסכת 'בבא קמא' תחילת פרק 'הכונס' ב'תוספות') נכתב שמי שגרם נזק לחברו, על ידי שכיסה את התבואה ואז בא מישהו אחר והדליק אש והתבואה נשרפה ומכיוון שההלכה פוטרת את המדליק בדיני 'טמון' באש, המבעיר לא ישלם על התבואה, המכסה פטור מ'דיני אדם' אבל ב'דיני שמיים' הדבר תלוי, האם הוא עשה זאת ב'פשיעה' כלומר שראה את האש מתקרבת ורצה להזיק לחברו, או שעשה זאת בתום לב כדי להועיל לחברו וב'דיני שמיים' הוא חייב רק אם הייתה 'פשיעה'.

אמנם כתבו בראשונים (חידושי המאירי) שאפילו אם פשע בכיסוי התבואה, עדיין יהיה פטור ב'דיני שמיים' כיוון שהתכוון להועיל. ולכן במקרה שלנו, שקובי התכוון לטובה הדבר תלוי במחלוקת האם דין 'גרמא' שכזה חייב ב'דיני שמיים' אבל נראה שכאן הוא יהיה פטור מתשלום, מכיוון שלא העלה בדעתו שהשכן ירוץ להזמין חשמלאי במקום לבדוק בעצמו את הדוד ולכן למרות שהיה צריך לעדכן את רחמים השכן על סגירת הברז, הוא לא חייב לא ב'דיני אדם' וגם לא ב'דיני שמים'.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר