הָעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הָעֲיָרָה בּוֹעֶרֶת - שמחה פשיטיק

אֵלִיָּהוּ הָיָה יְהוּדִי טוֹב. אֶחָד כָּזֶה שֶׁמִתְפַּלֵּל כָּל יוֹם שָׁלֹשׁ תְּפִלּוֹת, מְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת, וְגַם לוֹמֵד תּוֹרָה בִּזְמַנּוֹ הַפָּנוּי. אֲבָל אֵלִיָּהוּ הִרְגִּישׁ שֶׁהוּא אֵינוֹ מְמַצֶּה אֶת עַצְמוֹ מֵהַבְּחִינָה הָרוּחָנִית. הוּא הֶחְלִיט לָגֶשֶׁת לְרַב הָעֲיָרָה וּלְהִתְיַעֵץ אִתּוֹ. הָרַב קִבֵּל אוֹתוֹ בִּמְאוֹר פָּנִים וְשָׁמַע אֶת לְבָטָיו. 'אַשְׁרֶיךָ רַבִּי אֵלִיָּהוּ!' נִלְהָב הָרַב כְּשֶׁשָּׁמַע אֶת דְּבָרָיו. 'אַשְׁרֶיךָ שֶׁהַדָּבָר שֶׁמַּטְרִיד אֶת שַׁלְוָתְךָ הוּא שֶׁאֵינְךָ מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכָל כֹּחוֹתֶיךָ לְרוּחָנִיּוּת!'

אוּלָם אֵלִיָּהוּ לֹא בָּא לִשְׁמֹעַ שְׁבָחִים, אֶלָּא עֵצוֹת מַעֲשִׂיּוֹת וְדֶרֶךְ בַּעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. לָכֵן הוּא שָׁאַל אֶת הָרַב: 'מֶה עָלַי לַעֲשֹוֹת? אֵיךְ אֲנִי יָכוֹל לְמַמֵּשׁ אֶת עַצְמִי?' הָרַב הֵחֵל לַחֲקֹר אוֹתוֹ עַל סֵדֶר יוֹמוֹ. 'מֵהַבֹּקֶר עַד הַלַּיְלָה אֲנִי עוֹבֵד בַּשָּׂדֶה', פֵּרֵט אֵלִיָּהוּ בְּאָזְנֵי הָרַב. 'בָּעֶרֶב אֲנִי יוֹשֵׁב לֶאֱכֹל אֲרוּחָה עִם אִשְׁתִּי וְעִם הַיְלָדִים, וְאַחַר כָּךְ אֲנִי הוֹלֵךְ לִישֹׁן'.

הָרַב שָׁמַע כָּךְ וְאָמַר: 'אִם כֵּן, הֲרֵי אַתָּה מְבַזְבֵּז שָׁעוֹת רַבּוֹת מִן הָעֶרֶב וּמֵהַלַּיְלָה עַל שֵׁנָה. אֲנִי סָבוּר שֶׁבִּיכָלְתְּךָ לִלְמֹד כַּמָּה שָׁעוֹת לְאַחַר אֲרוּחַת הָעֶרֶב, הַאִם אֲנִי צוֹדֵק?' אֵלִיָּהוּ הֵשִׁיב בְּחִיּוּב. אָכֵן, הוּא עוֹלֶה עַל מִטָּתוֹ מֵרֹב שִׁעְמוּם, וְלֹא מֵחֲמַת הָעֲיֵפוּת. אִישׁ בָּרִיא הוּא אֵלִיָּהוּ, יִשְׁתַּבַּח הַבּוֹרֵא, וַאֲפִלּוּ הָעֲבוֹדָה הַפִיזִית בַּשָּׂדֶה אֵינָהּ מַתִּישָׁה אוֹתוֹ. הוּא כְּשֶׁלְּעַצְמוֹ הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹד עוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת בְּרֶצֶף, אֶלָּא שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שֶׁשּׁוֹקַעַת דּוֹחֶקֶת בּוֹ לַעֲזֹב אֶת עֲבוֹדָתוֹ בְּטֶרֶם יַחֲשִׁיךְ כָּלִיל.

'אִם כֵּן', סִכֵּם הָרַב, 'רָאוּי לְךָ לִלְמֹד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה. וּדְבָרִים גְּדוֹלִים וַחֲשׁוּבִים אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל מִי שֶׁלּוֹמֵד תּוֹרָה בַּלַּיְלָה בְּבֵיתוֹ. קַח לְךָ נֵר וְשֵׁב לִלְמֹד תּוֹרָה'. אֵלִיָּהוּ קִבֵּל אֶת הָעֵצָה בְּשִֹמְחָה, וּמִהֵר לְקַיֵּם אוֹתָהּ עוֹד בְּאוֹתוֹ לַיְלָה. הוּא הִדְלִיק לְצִדּוֹ נֵר, וְהָגָה בַּתּוֹרָה בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה שָׁעוֹת. כְּשֶׁהֵחֵלּוּ עֵינָיו לְהֵעָצֵם מֵאֲלֵיהֶן, סָגַר אֶת הַסֵּפֶר שֶׁלְּפָנָיו וְשָׁכַב לִישֹׁן.

כָּךְ הִתְנַהֲלוּ הָעִנְיָנִים בְּמֶשֶׁךְ כַּמָּה לֵילוֹת, וְאֵלִיָּהוּ אָכֵן חָשׁ סִפּוּק וְשִֹמְחָה עַל הַזְּכוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁבָּהּ הוּא זוֹכֶה יוֹם יוֹם. אַךְ כַּעֲבֹר שָׁבוּעַ שׁוּב נִרְאֲתָה דְּמוּתוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ לִפְנֵי חַדְרוֹ שֶׁל רַב הָעֲיָרָה. מָה הַפַּעַם? 'הַשְּׁכֵנִים מְצִיקִים לִי', הִתְלוֹנֵן אֵלִיָּהוּ. 'הֵם לוֹעֲגִים לִי עַל מַעֲשַׂי, וְחֶלְקָם אַף טוֹעֲנִים שֶׁאוֹר הַנֵּר מַפְרִיעַ לָהֶם לִישֹׁן. מָה אֶעֱשֶֹה?'

הָרַב הִקְשִׁיב לַנֶּאֱמַר וְנַעֲנָה: 'אֱמֹר לָהֶם בִּשְׁמִי שֶׁהַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה מִכָּל צָרָה וּמְצוּקָה. אָסוּר לָהֶם לְהַפְרִיעַ לְךָ, וּבְוַדַּאי לֹא לִלְעֹג לְךָ. הַמְשֵׁךְ בְּלִמּוּדְךָ הֶחָשׁוּב, בְּלִי לְהִתְיַחֵס לְדִבְרֵיהֶם, וְהַשֵּׁם יִהְיֶה בְּעֶזְרְךָ'. אֵלִיָּהוּ, יְהוּדִי טוֹב, קִבֵּל אֶת הַדְּבָרִים וְחָזַר לְבֵיתוֹ שָֹמֵחַ וְטוֹב לֵב. בַּיָּמִים הַקְּרוֹבִים, כְּשֶׁשּׁוּב לִגְלְגוּ עָלָיו הַשְּׁכֵנִים, הוּא חָזַר בְּאָזְנֵיהֶם עַל דִּבְרֵי הָרַב, כְּשֶׁהוּא מְחַזֵּק גַּם אֶת עַצְמוֹ בְּכָךְ. הַשְּׁכֵנִים, יֵשׁ לְצַיֵּן, לֹא הִתְרַשְּׁמוּ מְאֹד מֵהַדִבּוּרִים עַל אוֹדוֹת מַעֲלַת הַתּוֹרָה וְהַלִּמּוּד, וְהִמְשִׁיכוּ בְּמַעֲשֵׂיהֶם הַקְּלוֹקֶלִים.

אֵלִיָּהוּ שֶׁלָּנוּ לֹא שָֹם לֵב אֲלֵיהֶם, וּבְכָל עֶרֶב הִתְיַשֵּׁב בְּבֵיתוֹ וְלָמַד תּוֹרָה בְּהַתְמָדָה רַבָּה. הַבָּתִּים שֶׁמִּסָּבִיב הָיוּ חֲשׁוּכִים, וְכָל בְּנֵי הָעֲיָרָה כְּבָר נָמוּ אֶת שְׁנָתָם, אֲבָל הוּא נוֹתַר לִלְמֹד בְּבֵיתוֹ, צוֹבֵר לְעַצְמוֹ זְכֻיּוֹת רַבּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא. וְהַשְּׁכֵנִים? הֵם צָבְרוּ לְעַצְמָם דְּבָרִים אֲחֵרִים, שׁוֹנִים לְגַמְרֵי...

בַּלַּיְלָה הַהוּא שֶׁבּוֹ מִתְרַחֵשׁ סִפּוּרֵנוּ, יָשַׁב אֵלִיָּהוּ בִּצְרִיפוֹ וְ... לָמַד כַּמּוּבָן. הָיָה זֶה לַיְלָה חָרְפִּי, וְסוּפַת בְּרָקִים הִשְׁתּוֹלְלָה בַּחוּץ, אִם כִּי גְּשָׁמִים לֹא יָרְדוּ בּוֹ. הַתּוֹשָׁבִים יָשְׁנוּ הֵיטֵב, טְמוּנִים מִתַּחַת לִשְׂמִיכָה עָבָה וּמְחַמֶּמֶת. הַשָּׁעָה הָיְתָה אַחֲרֵי חֲצוֹת, וְאֵלִיָּהוּ הִרְגִּישׁ שֶׁהָעֲיֵפוּת מַתְחִילָה לְהִשְׁתַּלֵּט עָלָיו. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ וְהֵחֵל מִתְאַרְגֵּן לְשֵׁנָה, אֶלָּא שֶׁאָז הִגִּיעַ לְאַפּוֹ רֵיחַ חָשׁוּד...

הוּא הִבִּיט מֵחַלּוֹן הַצְּרִיף שֶׁלּוֹ וְנֶחֱרַד – שְֹרֵפָה פָּרְצָה בְּכִכַּר הָעֲיָרָה! בָּרָק פָּגַע בְּאֶחָד מֵהַדּוּכָנִים שֶׁבַּשּׁוּק הַמְּקוֹמִי, וְאֵשׁ הִתְחִילָה לְהִתְלַקֵּחַ בַּכִּכָּר. אִם לֹא יַעַצְרוּ אֶת הָאֵשׁ, יָדַע אֵלִיָּהוּ, הִיא תִּתְפַּשֵּׁט בְּתוֹךְ זְמַן קָצָר, וְתִשְׂרֹף חָלִילָה אֶת כָּל בָּתֵּי הָעֲיָרָה הָעֲשׂוּיִים מֵעֵץ! הוּא הֵרִים אֶת קוֹלוֹ וְהֵחֵל צוֹעֵק: 'שְֹרֵפָה!!! הַצִּילוּ! קוּמוּ כֻּלְּכֶם וּבוֹאוּ לְכַבּוֹת אֶת הַדְּלֵקָה!'

אֲנָשִׁים מְנֻמְנָמִים נִרְאוּ אַט אַט בְּחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים. כְּשֶׁרָאוּ הַתּוֹשָׁבִים אֶת הָאֵשׁ הַבּוֹעֶרֶת, יָצְאוּ בִּמְהֵרָה מִבָּתֵּיהֶם, לְבוּשִׁים בְּבִגְדֵי שֵׁנָה מְעוֹרְרִים גִּחוּךְ, וּדְלָיֵי מַיִם בִּידֵיהֶם. הֱיוֹת שֶׁאֵלִיָּהוּ גִּלָּה אֶת הַשְּׂרֵפָה בְּהֶקְדֵּם, הִצְלִיחוּ בְּנֵי הָעֲיָרָה לְכַבּוֹת אוֹתָהּ בִּמְהֵרָה. כְּשֶׁסִּיְּמוּ אֶת הַמְּלָאכָה, הִקִּיפוּ כֻּלָּם אֶת אֵלִיָּהוּ בְּטַבַּעַת אֱנוֹשִׁית אוֹהֶדֶת, וְהֵחֵלּוּ מוֹדִים לוֹ וּמְשַׁבְּחִים אוֹתוֹ. אֵלִיָּהוּ נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ לְעֻמָּתָם וְאָמַר שׁוּב וָשׁוּב: 'הַכֹּל בִּזְכוּת הַתּוֹרָה! הַכֹּל בִּזְכוּת לִמּוּד הַתּוֹרָה!'

כָּעֵת הִסְכִּימוּ כֻּלָּם שֶׁאָכֵן הַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָה. וְגַם רַב הָעֲיָרָה, שֶׁעָמַד בַּצַּד וְהִתְבּוֹנֵן בַּנַּעֲשֶׂה, חִיֵּךְ לְעֵבֶר אֵלִיָּהוּ וְנִרְאָה כְּמַסְכִּים אִתּוֹ.

*

חֲזַ'ל אוֹמְרִים 'תּוֹרָה מַגְּנָא וּמַצְּלָא' – הַתּוֹרָה מְגִנָּה וּמַצִּילָהּ. אֲבָל לֹא תָּמִיד רוֹאִים אֶת הַשְּׁמִירָה שֶׁהִיא מְבִיאָה כְּמוֹ בַּסִּפּוּר שֶׁלָּנוּ. לִפְעָמִים הַהֲגַנָּה הַזֹּאת נִסְתֶּרֶת מֵעֵינֵנוּ, אוּלָם תָּמִיד תָּמִיד הִיא קַיֶּמֶת, וְעָלֵינוּ לְהַאֲמִין בְּכָךְ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר