יוֹרְשִׁים לִזְמַן מֻגְבָּל

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

יוֹרְשִׁים לִזְמַן מֻגְבָּל - שמחה פשיטיק

כְּשֶׁהֻזְמְנוּ גַּיְא וַאֲחוֹתוֹ עֲדִי לְמִשְֹרָדוֹ שֶׁל עוֹרֵךְ הַדִּין הַתֵּל-אֲבִיבִי רוֹן זֹהַר, הֵם לֹא שִׁעֲרוּ כִּי חַיֵּיהֶם עוֹמְדִים לְהִתְהַפֵּךְ לְאַחַר הַפְּגִישָׁה הַזֹּאת. הֵם הָיוּ נְשׂוּאִים, וְכָל אֶחָד מֵהֶם הִתְגּוֹרֵר בְּעִיר אַחֶרֶת. הוֹרֵיהֶם כְּבָר לֹא הָיוּ בֵּין הַחַיִּים, וְהַקֶּשֶׁר בֵּינֵיהֶם לֹא הָיָה מְהֻדָּק יוֹתֵר מִדַּי. מִדֵּי פַּעַם נִפְגְּשׁוּ הָאַחִים בְּאֵרוּעִים מִשְׁפַּחְתִּיִּים, הֶחֱלִיפוּ מִלָּה אוֹ שְׁתַּיִם, אֲבָל בָּזֶה הִסְתַּכְּמוּ הַקְּשָׁרִים שֶׁבֵּינֵיהֶם. יוֹמַיִם לִפְנֵי הַפְּגִישָׁה הַגּוֹרָלִית שֶׁתְּשַׁנֶּה אֶת חַיֵּיהֶם, נָחַת מִכְתָּב בְּתֵבַת הַדֹּאַר שֶׁל הַשְּׁנַיִם. 'הִנְּכֶם מֻזְמָנִים לְמִשְׂרָדִי', כָּתַב לָהֶם עוֹרֵךְ הַדִּין, 'לְדִיּוּן בְּצַוָּאַת יְרֻשָּׁה שֶׁקַּיֶּמֶת עַל שִׁמְכֶם'.

בַּשָּׁעָה הַמְיֹעֶדֶת הוֹפִיעוּ גַּיְא וַעֲדִי בְּמִשְֹרָדוֹ הַמְהֻדָּר שֶׁל עוֹרֵךְ הַדִּין רוֹן זֹהַר. 'שְׁבוּ בְּבַקָּשָׁה', הוֹרָה לָהֶם לְאַחַר מִלּוֹת נִמּוּסִין קְצָרוֹת. 'הִזְמַנְתִּי אֶתְכֶם לְכָאן, כְּפִי שֶׁקְּרָאתֶם בַּמִּכְתָּב, מִשּׁוּם שֶׁיֵּשׁ יְרֻשָּׁה שֶׁמַּגִּיעָה לָכֶם. מְדֻבָּר בְּדוֹדְכֶם, אָחִיו הַיָּחִיד שֶׁל אֲבִיכֶם הַמָּנוֹחַ, שֶׁמֵּת מִמַּחֲלָה אֲרֻכָּה לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים. בְּצַוָּאָתוֹ, שֶׁאוֹתָהּ תּוּכְלוּ לִרְאוֹת כָּאן לִפְנֵיכֶם, הוּא כּוֹתֵב כִּי הוּא מוֹרִישׁ אֶת נְכָסָיו וְאֶת כָּל כַּסְפּוֹ לְמִי שֶׁיִּהְיֶה בַּעַל הַקִּרְבָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית הַקְּרוֹבָה בְּיוֹתֵר אֵלָיו. בֵּרַרְתִּי', הוֹסִיף עוֹרֵךְ הַדִּין לוֹמַר, 'וְהִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאַתֶּם, שְׁנֵיכֶם, קְרוֹבֵי הַמִּשְׁפָּחָה הֲכִי קְרוֹבִים לַמָּנוֹחַ. אִשְׁתּוֹ כְּבָר אֵינָהּ בֵּין הַחַיִּים, וְיֶשְׁנָם קְרוֹבֵי מִשְׁפָּחָה אֲחֵרִים שֶׁיּוֹתֵר רְחוֹקִים מִכֶּם. וְלָכֵן, הַיְרֻשָּׁה שֶׁלּוֹ תִּתְחַלֵּק בֵּינֵיכֶם'.

עֵינָיו שֶׁל גַּיְא נָצְצוּ כְּשֶׁהוּא שָׁאַל: 'בְּאֵיזֶה סֵדֶר גֹּדֶל שֶׁל יְרֻשָּׁה מְדֻבָּר?' עוֹרֵךְ הַדִּין הֵשִׁיב: 'כָּרֶגַע אֲנַחְנוּ עֲדַיִן בִּשְׁלַבֵּי בֵּרוּרִים וּמְצִיאַת כָּל הַנְּכָסִים. אֲבָל כְּבָר כָּעֵת אוּכַל לוֹמַר לְךָ כִּי הַהוֹן הַנָּזִיל, שֶׁקַּיָּם בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הַבַּנְק שֶׁל דּוֹדְךָ, מִסְתַּכֵּם בְּסַךְ שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילְיוֹן שְׁקָלִים, וּבְנוֹסָף כּוֹלֶלֶת הַיְרֻשָּׁה אֶת דִּירַת הַמְּגוּרִים שֶׁלּוֹ כָּאן בְּתֵל אָבִיב בְּשִׁוּוּי דּוֹמֶה שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִילְיוֹן שְׁקָלִים. יִתָּכֵן שֶׁיִּתְגַּלּוּ כְּסָפִים וּנְכָסִים נוֹסָפִים בַּהֶמְשֵׁךְ'. כְּשֶׁשָּׁמַע גַּיְא אֶת הַסְּכוּמִים הָאַדִּירִים שֶׁעוֹמְדִים לִפֹּל לִרְשׁוּתוֹ הוּא הִסְתַּחְרֵר.

אֲחוֹתוֹ, עֲדִי, הָיְתָה מְתוּנָה יוֹתֵר. 'מִי אַחֲרַאי עַל הַעֲבָרַת הַכְּסָפִים וְהַנְּכָסִים?' בֵּרְרָה. 'אֲנַחְנוּ מַעֲסִיקִים בְּמִשְׂרָדֵנוּ רוֹאֶה חֶשְׁבּוֹן', עָנָה רוֹן זֹהַר. 'הוּא יְחַלֵּק בֵּינֵיכֶם אֶת הַכְּסָפִים בְּאֹפֶן שָׁוֶה, וְיָדוּן עִמָּכֶם עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבָּהּ תִּבְחֲרוּ לְקַבֵּל אֶת חֶלְקְכֶם בִּירֻשָּׁה'. הָאַחִים הוֹדוּ לְעוֹרֵךְ הַדִּין וּפָנוּ לְמִשְֹרָדוֹ שֶׁל רוֹאֶה הַחֶשְׁבּוֹן. 'שָׁלוֹם לָכֶם', פָּתַח הַלָּה. 'כְּפִי שֶׁשְּׁמַעְתֶּם, הַיְרֻשָּׁה שֶׁל דּוֹדְכֶם כּוֹלֶלֶת סְכוּם שֶׁל שְׁלֹשָׁה מִלְּיוֹן שְׁקָלִים וְדִירָה שֶׁשָּׁוָה אוֹתוֹ סְכוּם. עֲלֵיכֶם לְהַחְלִיט אֵיךְ תִּרְצוּ לְחַלֵּק בֵּינֵיכֶם אֶת הַיְרֻשָּׁה. עוֹמְדוֹת בִּפְנֵיכֶם שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת: הָאַחַת, לְהִתְחַלֵּק בְּשָׁוֶה בַּכְּסָפִים, וְלִהְיוֹת בְּעָלִים מְשֻׁתָּפִים שֶׁל דִּירַת הַמְּגוּרִים; וְהַשְּׁנִיָּה, שֶׁאֶחָד מִכֶּם יְקַבֵּל אֶת הַכְּסָפִים וְהַשֵּׁנִי אֶת הַדִּירָה. בַּמֶּה אַתֶּם בּוֹחֲרִים?'

גַּיְא הָיָה הַבְּכוֹר, וּזְכוּת הַבְּחִירָה הָרִאשׁוֹנָה עָמְדָה לוֹ. הַכֶּסֶף קָרַץ לוֹ, וְהַדְּבָרִים שֶׁהוּא יוּכַל לִקְנוֹת עִמּוֹ הֵחֵלּוּ לְהִתְרוֹצֵץ בְּרֹאשׁוֹ. הוּא אָמַר מִיָּד: 'אֲנִי הָיִיתִי מַעֲדִיף לְקַבֵּל אֶת הַכֶּסֶף, אִם אֲחוֹתִי תַּסְכִּים לְכָךְ'. עֲדִי הִרְהֲרָה מְעַט וְאָמְרָה: 'בְּסֵדֶר, אֲנִי אֲקַבֵּל אֶת הַדִּירָה, וְאַתָּה תִּקַּח אֶת הַכֶּסֶף הַנָּזִיל'. רוֹאֶה הַחֶשְׁבּוֹן הָיָה מְרֻצֶּה. הוּא הֶחְתִּים אוֹתָם עַל כַּמָּה מִסְמָכִים, וּשְׁנֵי הָאַחִים יָצְאוּ מִמִּשְֹרָדוֹ שְֹמֵחִים וְטוֹבֵי לֵב.

זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן הָיוּ גַּיְא וַעֲדִי מִילְיוֹנֶרִים שֶׁל מַמָּשׁ. גַּיְא, שֶׁתָּמִיד חָלַם לִחְיוֹת חַיֵּי תַּעֲנוּגוֹת, הֵחֵל רוֹכֵשׁ לְעַצְמוֹ מִכָּל הַבָּא לַיָּד. בַּתְּחִלָּה הוּא קָנָה רֶכֶב יֻקְרָה בַּחֲצִי מִילְיוֹן שֶׁקֶל, וְעִמּוֹ הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמְבַלֶּה. כְּסָפִים רַבִּים הִתְחִילוּ זוֹרְמִים מֵחֶשְׁבּוֹן הַבַּנְק הַנָּפוּחַ שֶׁלּוֹ, וְהַפַּעַם הֵם זָרְמוּ הַחוּצָה. הוּא טִיֵּל בְּכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָעוֹלָם, יָשַׁן בִּמְלוֹנוֹת פְּאֵר וְאָכַל בְּמִסְעָדוֹת יֻקְרָתִיּוֹת. הוּא וְאִשְׁתּוֹ לֹא חָשְׁבוּ לְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁקָּנוּ מוּצָר חָדָשׁ, וְיַלְדֵיהֶם זָכוּ לְשֶׁפַע שֶׁל מוֹתָרוֹת.

עֲדִי, לְעֻמַּת זֹאת, לֹא עָשְֹתָה דָּבָר מִלְּבַד לְהַשְׂכִּיר אֶת הַדִּירָה שֶׁקִּבְּלָה בִּירֻשָּׁה. אֶת דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת שֶׁקִּבְּלָה צָבְרָה בְּקֻפַּת חִסָּכוֹן שֶׁפָּתְחָה בַּבַּנְק, וְהִמְשִׁיכָה לִחְיוֹת אֶת חַיֶּיהָ כְּפִי שֶׁהָיְתָה רְגִילָה עַד לְקַבָּלַת הַיְרֻשָּׁה. כָּךְ חָלְפָה שָׁנָה וְעוֹד שָׁנָה.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים נָחֲתָה מַעֲטָפָה מֻכֶּרֶת בְּתֵבַת הַדֹּאַר שֶׁל גַּיְא וַעֲדִי. סֵמֶל מִשְֹרָדוֹ שֶׁל עוֹרֵךְ הַדִּין רוֹן זֹהַר הִתְנוֹסֵס עָלֶיהָ, וְהֵם פָּתְחוּ אוֹתָהּ – כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ – בְּהִתְרַגְּשׁוּת וּבְצִפִּיָּה. 'מִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה דּוֹד מֵת עַכְשָׁו...' גִּחֵךְ גַּיְא. אֲבָל כְּשֶׁקָּרָא אֶת הָאָמוּר בַּמִּכְתָּב, הֶחֱוִירוּ פָּנָיו כְּשֶׁלֶג צַח. 'צַר לִי לְהוֹדִיעַ לָכֶם', כָּתַב לָהֶם עוֹרֵךְ הַדִּין, 'כִּי עֲלֵיכֶם לְהַחֲזִיר לְאַלְתַּר אֶת הַיְרֻשָּׁה שֶׁקִּבַּלְתֶּם, שֶׁכֵּן הִיא נִתְּנָה לָכֶם בְּטָעוּת. הִתְבָּרֵר כִּי לַמָּנוֹחַ הָיָה בֵּן שֶׁלֹּא יָדַעְנוּ עַל קִיּוּמוֹ, וְכָעֵת הוּא בָּא לִתְבֹּעַ אֶת הַיְרֻשָּׁה. אָנוּ מִתְנַצְּלִים עַל עָגְמַת הַנֶּפֶשׁ, וּמְבַקְּשִׁים שֶׁתֵּעָנוּ בַּהֶקְדֵּם לְהוֹרָאָה הָאֲמוּרָה לְעֵיל'.

'מֵאֵיפֹה אַחֲזִיר לוֹ אֶת הַכְּסָפִים?!' קָרָא גַּיְא בְּיֵאוּשׁ. 'נִשְׁאַר לִי פָּחוֹת מִמִּילְיוֹן שֶׁקֶל מִכָּל הַיְרֻשָּׁה!' אֲבָל בְּעִיר אַחֶרֶת עָמְדָה עֲדִי אֲחוֹתוֹ, רְגוּעָה וּשְׁלֵוָה. אֶת הַדִּירָה הִיא הֶחְזִירָה לַיּוֹרֵשׁ הָאֲמִתִּי כְּבָר בְּיוֹם הַמָּחֳרָת, וְאִלּוּ אֶת הַכְּסָפִים שֶׁקִּבְּלָה מֵהַשְׂכָּרַת הַדִּירָה, הִשְׁאִירָה לְעַצְמָהּ. 'הַכֶּסֶף הַזֶּה מַגִּיעַ לָךְ', הִסְבִּיר לָהּ עוֹרֵךְ הַדִּין. 'אַתְּ טָרַחְתְּ וְטִפַּלְתְּ בְּהַשְׂכָּרַת הַדִּירָה, וּמִמֵּילָא דְּמֵי הַשְּׂכִירוּת שַׁיָּכִים לָךְ'.

*

הַנְּשָׁמָה שֶׁלָּנוּ נִמְצֵאת אֶצְלֵנוּ לִזְמַן מֻגְבָּל, וַאֲנַחְנוּ אֲמוּרִים לָדַעַת אֶת זֶה וְלַעֲשׂוֹת עִמָּהּ מַעֲשִׂים טוֹבִים. וָלֹא, אֲנַחְנוּ מְקַלְקְלִים חָלִילָה אֶת הַנְּשָׁמָה וְכִבְיָכוֹל מְבַזְבְּזִים אוֹתָהּ. וְאָז, כְּשֶׁנִּדָּרֵשׁ לְהַחֲזִיר אֶת הַנְּשָׁמָה לְבוֹרֵא עוֹלָם שֶׁנָּתַן לָנוּ אוֹתָהּ, לֹא יִהְיֶה לָנוּ מָה לְהַחֲזִיר.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר