לשנות את התמונה

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור לשבת

לשנות את התמונה – אריק סגל

ההליכה הקבועה לכיוון הבית, משום מה הייתה נראית שונה מעט עבור ויקטור. אולי הדרך שהייתה ריקה מאנשים גרמה לתחושת אי נוחות, ברגעים הראשונים הוא לא הצליח לשים את האצבע על מה שהפריע לו אבל בכל זאת משהו היה נראה לו מוזר.

לאחר עשר דקות הליכה, כאשר התקרב לגשר אדוארדו המפורסם הוא הבין מה נראה שונה הפעם: במרכז הגשר ניצב סוס שחור וגדול, שרעמה אצילית התנוססה על צווארו בגאון. לא היה צריך עין מקצועית כדי להבין שזהו סוס המרוץ המפורסם של הנסיך לוקס, שערכו נאמד בכמה מאות אלפי פאונד. ויקטור שאל את עצמו מה עושה הסוס היוקרתי באמצע הגשר, אבל התשובה הגיעה מהר מהצפוי, בעוד הוא מתקרב לגשר נשמעה פתאום ירייה וכדור פילח את ליבו של הסוס האציל והוא צנח ארצה באחת. ויקטור מיהר לזנק לעבר הסוס. אלא שפתאום הוא זיהה אקדח קטן וכבד על רצפת הגשר בצמוד לסוס המת, הוא הרים את האקדח ובחן אותו אלא שהוא לא הספיק לבחון אותו לעומק. עשרות חיילים הקיפו פתאום את האזור והורו לו להניח את האקדח ולהרים ידיים. ויקטור המפוחד עשה כאשר נצטווה ונכבל ידיו וברגליו, מפקד החיילים הודיע לו שהוא מואשם במותו של הסוס של הנסיך והוא נזרק לתא הכלא.

ויקטור ניסה להסביר שוב ושוב שחלה כאן טעות איומה ושהוא רק חלף במקום, אבל החיילים נדו לו בראשם, את שאר הפרטים הוא כבר קרא בעיתון בתא הכלא, שם התברר לו שסוסו המפורסם של הנסיך נחטף ועקבותיו הובילו לגשר אדוארדו שם נעצר הסוס, בעוד החיילים רודפים אחריו נשמעה ירייה והסוס צנח מת במקומו. שניות ספורות לאחר מכן, נמצא על הגשר אזרח בשם ויקטור שהחזיק בידו את האקדח וטען שאינו הפושע למרות שלא היה איש באזור. דבריו כמובן התקבלו בפקפוק וגזר דינו יכלול כפי הנראה קנס כספי עצום ועשרות שנים בכלא.

ויקטור חש שהמלכודת סוגרת עליו ואין לו כל סיכוי לצאת מהעלילה שנטפלה עליו, הוא החליט שלא לשכור עורך דין מכיוון שכל הראיות הוכיחו את אשמתו. הוא אמר לעצמו, שעליו לחשוב מחוץ לקופסה ונזכר שידידו הטוב הרמוט נהג תמיד לחשוב 'מחוץ לקופסה' והיה מעלה רעיונות שאינם שייכים לדרך החשיבה המקורית. ויקטור ביקש מסוהריו לאתר את הידיד הוותיק ולהזמין אותו לתאו, הרמוט שמיהר להגיע והופתע מההזמנה שאל את ויקטור מדוע הוא חושב שדווקא הוא יכול להצליח ,אבל ויקטור ביקש ממנו בכל זאת לנסות והרמוט נענה לבקשתו.

כבר באותו יום הופיע הרמוט בגשר אדוארדו והחל לפסוע בו הלוך ושוב, במשך שעתיים הוא זחל על גחונו, הביט בפינות הגשר וגם עבר באופן מדוקדק על הגדרות. לאחר שלוש שעות נשמעה לפתע צעקת הפתעה רמה מגרונו: 'הנה, הנה!' הוא הצביע על נקודה מסוימת שבגדר האבן בצד הגשר. ההתלהבות של הרמוט נשמעה באזני החיילים ששמרו על זירת הפשע והרמוט הובל במהירות למפקד המשטרה המקומי. המפקד ביקש ממנו להסביר במה מדובר והרמוט הצביע על גדר האבן של הגשר, שם נראתה מכה קלה באבני הגשר. המפקד הרים את כתפיו ואמר: 'מה ההתלהבות הגדולה? מכה בגשר? אולי מישהו הכה עליה עם חפץ מברזל? ואיך כל זה קשור ללקוח שלך שרצח את סוסו של הנסיך?'

הרמוט חייך והסביר את עצמו: 'רוצחי סוסו של הנסיך הינם אנשים ערמומיים. הם רצו להרוג את הסוס ולהפליל בכך מישהו אחר, לצורך כך הם יצרו מנגנון העשוי מחבל שבקצהו האחד הוא קשור להדק האקדח ובקצהו השני לאבן כבדה. הם העמידו את הסוס במרכז הגשר סמוך לחבל עם האקדח והאבן, ובנוסף הניחו אקדח נוסף על רצפת הגשר. ברגע שהם ראו מישהו מתקרב הם גרמו לסוס לזוז וברגע שהוא זז, ההדק נמשך והירייה נורתה הישר לבטנו של הסוס שצנח מת במקום. בינתיים האבן הכבדה משכה את האקדח שירה מעבר לגשר היישר לתוך המים. המכה הזו שאתם רואים על גדר האבן היא המכה מהאקדח שפגע בה בדרך למים. כאשר ויקטור הגיע למקום, הוא הרים את האקדח הנוסף שהיה מונח על רצפת הגשר, זה שלא ירה וכך כולם היו בטוחים שאכן הוא הרוצח...'

'תיאוריה מעניינת' הנהן המפקד בראשו: 'יש לך הוכחות לתיאוריה הזאת?' הרמוט הנהן בראשו בביטחון מלא והשיב: 'כל מה שעליכם לעשות הוא לצלול במים שליד הגשר, ולמצוא את החבל שאליו קשורים מצד אחד אקדח, ומהצד השני אבן כבדה. טביעות האצבע שעל גבי האקדח כבר יובילו אתכם לרוצחים האמיתיים...'

מפקד המשטרה מיהר לעשות כדבריו ואכן האקדח נמצא. ויקטור שוחרר מכלאו לאלתר, בתוספת התנצלות אישית על ידי הנסיך, הרמוט הפך לשיחת היום בפי האנשים – ושימש כהוכחה חיה כיצד ניתן באמצעות חשיבה מקורית ומחוץ לקופסה, לשנות את כל התמונה...

***

היכולת לדעת ולהתבונן אינה דבר של מה בכך. בפרשת בשלח אנו למדים על שירת הים שעליה נאמר במדרש ש'ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים' הנס היה כל כך מוחשי שפשוט אי אפשר היה שלא להבחין בו. וכך גם שפחה שהייתה על הים, הבחינה ביד ה', מה שלא זכו לו גם צדיקים גדולים. אבל נס קריעת ים סוף אינו נעשה כל יום, ועלינו מוטלת החובה לנסות ולחפש את יד ה' גם באירועים שנראים לנו מובנים מאליהם, מכיוון שעלינו לחפש ולדרוש תדיר, היכן ה' משגיח עלינו ולהיכן הוא מכוון אותנו.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר