מי ישלם?

יעקב ברוך ב.ת. תגובות: 0

בית המדרש

שאלה מס' 578

מי ישלם?

עמיחי יצא לריצת בוקר מהירה, הוא לבש את בגדי הספורט החדשים שרכש לאחרונה ויצא לריצה סביב הפארק. במהלך הריצה על השביל, החליק עמיחי כתוצאה מגללי כלב שהיו על השביל וכגל בגדי הספורט שלו נקרעו מלבד המכה הכואבת שחטף בנפילה עצמה. הוא התרומם בקושי ובהמשך השביל הבחין בדביר שיצא לטיול עם כלבו. 'האם הכלב שלך עשה את צרכיו מקודם?' שאל אותו עמיחי מתנשף וכואב, 'כן' השיב דביר. 'אתה צריך לשלם לי על הבגדים שנקרעו לי, החלקתי מקודם מגללי הכלב ונקרעו לי הבגדים!' אמר עמיחי, אבל דביר צחק: 'מה אני קשור? תתבע את הכלב שישלם, אני אשם שהוא עשה באמצע השביל?' מה דעתכם? האם דביר חייב לשלם נזק שנגרם בגלל הכלב שלו?

מעיינים בספרים ולומדים לפסוק הלכה או משפט:

תשובה לשאלה 'מי אשם בתאונה?' (שאלה מס' 576)

תקציר השאלה השבועית: דני יצא לסיבוב עם הסקודה החדשה שרכש ולחץ על דוושת הגז במלוא העוצמה. באחד מעיקולי הכביש המהיר, עצר שימי בשולי הכביש להתרעננות קצרה ואז דני התנגש במכוניתו של שימי בעוצמה ושני המכוניות ספגו נזק כבד. בנס יצא דני מהמכונית, המום אבל בריא ושלם. שימי תבע מדני לשלם על הנזק, אבל דני טען שהוא פטור בגלל שעמד במקום אסור לחניה ואדרבה, שימי צריך לשלם לו על הנזק. מה דעתכם, מי צריך לשלם את הנזקים?

תשובה בקצרה: דני חייב לשלם את הנזק של שימי כיוון שהזיק לו בצורה אקטיבית, למרות שגם שימי פעל שלא כראוי.

תשובה בהרחבה: לפנינו כרגע מונחת תביעה כפולה, דני תובע את שימי על הנזק שנגרם לו כתוצאה מהחניה במקום אסור – ואילו שימי תובע את הנזק שנגרם לרכבו. בתורה נאמר 'ומכה בהמה ישלמנה' (ויקרא כ'ד) ומכאן למדו חז'ל שאדם שהזיק חייב בתשלומי נזקו. ולכן כאשר דני תובע את שימי על הנזק שנגרם לו בטענה שחנה במקום אסור לחניה ובכך גרם לתאונה, הכלל הוא, שכאשר אדם לא פועל לפי כללי הזהירות, עליו לקחת בחשבון שהוא עלול להזיק ולהיזהר שלא לפגוע באחרים, גם אם הם לא נזהרו כראוי ולכן נפסק להלכה שיהיה חייב בתשלום הנזק.

ההבדל בין מזיק אקטיבי למזיק פסיבי

הגמרא מבארת שבמידה ושני הצדדים לא נזהרו כראוי, אם 'הזיקו' אחד לשני הם חייבים כל אחד בתשלום נזקו של חברו, אבל אם 'הוזקו' זה בזה שניהם פטורים. ומבארים הראשונים שיש הבדל אם המזיק הזיק בצורה אקטיבית שאז הוא נחשב כמזיק בכוונה, לבין נזק שנגרם בצורה פסיבית כאשר המזיק עומד במקומו והניזק נתקל בו שאז הם 'הוזקו' זה בזה והמזיק יהיה פטור וכך נפסק להלכה.

כאשר חונים במקום אסור לחניה, המכונית נחשבת כ'בור' מכיוון שבכך מניחים מכשול בפני נהגים אחרים, אבל ההלכה פוסקת שבמקרים של נזק שנחשב כ'בור' אי אפשר לחייב את המזיק בנזקי רכוש שאינו בעלי חיים.

במקרה שלנו

דני נסע במהירות מופרזת ונהג שלא כראוי והתנגש בשימי שחנה במקום אסור, שניהם לא פעלו לפי כללי הזהירות הנדרשים ולכן דני שהוא הנהג הפוגע – חייב בנזקי המכונית החונה כיוון שהזיק לה בצורה אקטיבית, למרות שגם שימי לא נזהר כראוי.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר