הָרוֹאָה אֶת הַנּוֹלָד

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור צעיר

הָרוֹאָה אֶת הַנּוֹלָד - שמחה פשיטיק

כֻּלָּם בְּבֵית הַחוֹלִים הִכִּירוּ אוֹתָהּ. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה שֶׁנִּרְאֲתָה קְשַׁת יוֹם וּקְצָת מִסְכֵּנָה וּמֻזְנַחַת, וּבְכָל יוֹם וָיוֹם הָיְתָה מִתְיַצֶבֶת בְּמִסְדְרוֹנוֹת בֵּית הַחוֹלִים לְיוֹלְדוֹת, וּמְחַכָּה לִרְאוֹת אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ. בַּהַתְחָלָה הָיוּ הָרוֹפְאִים וְהָרוֹפְאוֹת וְכָל עוֹבְדֵי צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים מַרְחִיקִים אוֹתָהּ. 'אַתְּ אִמָּא שֶׁל מִישֶׁהִי?' שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ. הִיא נִעְנְעָה בְּרֹאשָׁהּ יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה. 'אוּלַי סַבְתָּא שֶׁל אַחַת הַיּוֹלְדוֹת?' נִסּוּ לִשְׁאֹל. שׁוּב נִעְנְעָה הָאִשָּׁה בְּרֹאשָׁהּ כְּאוֹמֶרֶת: לֹא. 'אִם כֵּן', פָּקְדָה עָלֶיהָ אָחוֹת חֲמוּרַת סֵבֶר, 'אַתְּ מִתְבַּקֶּשֶׁת לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם!'

נִרְאֶה לָכֶם שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת וִתְּרָה? טְעִיתֶם. גַּם כַּאֲשֶׁר הִצְלִיחוּ לְסַלֵּק אוֹתָהּ מִבֵּית הַחוֹלִים, הִיא חָזְרָה בַּיּוֹם שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן בְּכֹחוֹת מְחֻדָּשִׁים, וְשׁוּב נֶעֶמְדָה וְהִבִּיטָה בַּתִּינוֹקוֹת הַקְּטַנְטַנִּים שֶׁזֶּה עַתָּה בָּאוּ לָעוֹלָם. כְּכָל שֶׁחָלְפוּ הַיָּמִים צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים הֵרִים יָדַיִם. הָאִשָּׁה – שֶׁכֻּלָּם כִּנּוּ אוֹתָהּ 'הָרוֹאָה אֶת הַנּוֹלָד' – לֹא הִזִּיקָה לְאִישׁ, וַאֲפִלּוּ לֹא הִתְקָרְבָה לְעֵבֶר עֲרִיסוֹתֵיהֶם שֶׁל הַתִּינוֹקוֹת. וְלָכֵן, עַל אַף שֶׁהַדָּבָר חָרַג מִכְּלָלֵי בֵּית הַחוֹלִים, הִסְכִּימוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת הָרְפוּאִי שֶׁהִיא תִּשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם. וְהִיא עָמְדָה שָׁם, שְׁקֵטָה כְּמוֹ עָצִיץ, כִּמְעַט בְּלִי תְּזוּזָה.

אִישׁ לֹא יָדַע מִיהִי אוֹתָהּ אִשָּׁה, מֵהֵיכָן הִיא מַגִּיעָה, אוֹ מָה הַמַּטָּרָה שֶׁלָּהּ בַּהִתְבּוֹנְנוּת הַמִּתְמַשֶּׁכֶת בַּתִּינוֹקוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ. מִשּׁוּם מָה, מֵעוֹלָם לֹא שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ עַל כָּךְ. הָאִשָּׁה הַזֹּאת הָיְתָה פָּשׁוּט עֻבְדָּה מֻגְמֶרֶת – הִיא כָּאן וְזֶהוּ. בְּשָׁלָב מְסֻיָּם הִיא הָפְכָה לִהְיוֹת חֵלֶק מֵהַנּוֹף שֶׁל בֵּית הַחוֹלִים. עַד שֶׁבְּיוֹם אֶחָד סְתָמִי לַחֲלוּטִין הִיא נֶעֶלְמָה, פָּשׁוּט נֶעֶלְמָה... בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן עֲדַיִן חָשְׁבוּ אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת כִּי מְדֻבָּר בְּמִקְרֶה בּוֹדֵד, שֶׁכֵּן הָאִשָּׁה הַהִיא לֹא פִסְפְסָה יוֹם אֶחָד. אֲבָל כְּשֶׁעָבְרוּ יוֹמַיִם וּשְׁלֹשָׁה, וַאֲפִלּוּ שְׁבוּעַיִם – הֵבִינוּ כֻּלָּם שֶׁמַּשֶּׁהוּ קָרָה.

הֵם נִסּוּ לַחֲשֹׁב עַל דְּרָכִים לְחַפֵּשֹ אוֹתָהּ, אֲבָל פִּתְאֹם קָלְטוּ שֶׁהֵם בְּעֶצֶם לֹא יוֹדְעִים עָלֶיהָ כְּלוּם, לֹא אֵיפֹה הִיא גָּרָה וְלֹא אֶת הַשֵּׁם שֶׁלָּהּ. בְּעוֹד הָאֲחָיוֹת וְהַמְיַלְּדוֹת מְשׂוֹחֲחוֹת בֵּינֵיהֶן וּמְטַכְּסוֹת עֵצָה, הוֹפִיעַ בְּבֵית הַחוֹלִים גֶּבֶר בִּשְׁנוֹת הַחֲמִשִּׁים לְחַיָּיו. הוּא נִרְאָה בְּסַעֲרַת רְגָשׁוֹת, כְּשֶׁפָּנָה לְאָחוֹת שֶׁעָבְרָה לְיָדוֹ: 'סְלִיחָה, כָּאן זֶה בֵּית הַחוֹלִים שֶׁבּוֹ הִסְתּוֹבְבָה אִשְׁתִּי?' הָאָחוֹת הִבִּיטָה בּוֹ בְּתִמָּהוֹן: 'אִשְׁתְּךָ? מִי זֹאת אִשְׁתְּךָ?' הָאִישׁ תֵּאֵר בִּקְצָרָה אֶת הַמַּרְאֶה שֶׁלָּהּ, וְלָחַשׁ: 'שָׁמַעְתִּי שֶׁכָּאן הָיָה הַמָּקוֹם הָאַחֲרוֹן שֶׁהִיא בִּקְּרָה בּוֹ לִפְנֵי שֶׁנִּפְטְרָה...'

הֶלֶם - - - כָּעֵת הֵבִינָה הָאָחוֹת בְּמִי הַמְדֻבָּר וְנֶחְרְדָה: 'הִיא נִפְטְרָה?! אָז זוֹ הָיְתָה אִשְׁתְּךָ?' הָאִישׁ נֶאֱנַח וְהֵשִׁיב: 'כֵּן, הִיא הָיְתָה אִשְׁתִּי'. לְאַחַר מִכֵּן בִּקֵּשׁ: 'תּוּכְלִי לֶאֱסֹף אֶת אַנְשֵׁי הַצֶּוֶת שֶׁלָּכֶם לְכַמָּה דַּקּוֹת? אֲנִי רוֹצֶה לוֹמַר לָכֶם מַשֶּׁהוּ'. הָאָחוֹת לֹא הָיְתָה צְרִיכָה לִטְרֹחַ הַרְבֵּה. כְּשֶׁשָּׁמְעוּ הָרוֹפְאִים וְהָרוֹפְאוֹת כִּי בַּעְלָהּ שֶׁל הָרוֹאָה אֶת הַנּוֹלָד נִמְצָא כָּאן, נֶחְפְּזוּ וּבָאוּ לִרְאוֹתוֹ וְלִשְׁמֹעַ אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לוֹמַר.

כְּשֶׁהִתְאַסְּפוּ כֻּלָּם, פָּתַח הַבַּעַל וְסִפֵּר: 'הִתְחַתַּנּוּ לִפְנֵי כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה. הַרְבֵּה שָׁנִים לֹא זָכִינוּ לִילָדִים, עַד שֶׁכַּעֲבֹר עֶשֶֹר שָׁנִים שֶׁל נִשּׂוּאִין סוֹף סוֹף נוֹלַד לָנוּ בְּנֵנוּ הָרִאשׁוֹן, שֶׁהָיָה גַּם הָאַחֲרוֹן... זְמַן קָצָר לְאַחַר שֶׁהוּא נוֹלַד, נָפַל הַתִּינוֹק מִיָּדֶיהָ שֶׁל אִשְׁתִּי וְנֶחְבַּל קָשׁוֹת. כַּעֲבֹר יוֹמַיִם שֶׁבָּהֶם נִלְחֲמוּ הָרוֹפְאִים עַל חַיָּיו, נִלְקַח הַיֶּלֶד מֵאִתָּנוּ...'

הָאִישׁ מָחָה דִּמְעָה, וְכָךְ גַּם עָשֹוּ כַּמָּה מִן הַשּׁוֹמְעִים. 'מֵאָז אוֹתוֹ אֵרוּעַ מְצַעֵר אִשְׁתִּי לֹא מָצְאָה מַרְגּוֹעַ. הִיא הִרְגִּישָׁה אֲשֵׁמָה עַל מַה שֶּׁקָּרָה, וְהַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּהּ נִפְגְּעָה. רָצִיתִי שֶׁהִיא תְּקַבֵּל טִפּוּל נַפְשִׁי, אֲבָל הִיא לֹא הִסְכִּימָה. בִּמְקוֹם זֶה הִיא הָיְתָה מַגִּיעָה לְכָאן יוֹם-יוֹם, מִסְתַּכֶּלֶת עַל הַתִּינוֹקוֹת, וְזֶה הֶחֱיָה אוֹתָהּ. וְיוֹם אֶחָד הִיא סִפְּרָה לִי, שֶׁהִיא מַרְגִּישָׁה שֶׁכֻּלָּם מַאֲשִׁימִים אוֹתָהּ. הִיא אָמְרָה לִי: 'עֻבְדָּה הִיא שֶׁאַף אֶחָד לֹא מְדַבֵּר אִתִּי בְּבֵית הַחוֹלִים'. הִסְבַּרְתִּי לָהּ שֶׁאֵין לְכָךְ קֶשֶׁר, וְשֶׁאַף אֶחָד אֵינוֹ מַאֲשִׁים אוֹתָהּ, אוּלָם הִיא עָמְדָה עַל דַּעְתָּהּ. 'אֲנִי יְכוֹלָה לִרְאוֹת אֶת הַמַּבָּט הַמַּאֲשִׁים שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בָּעֵינַיִם. אַתָּה רוֹאֶה שֶׁהֵם לֹא מְדַבְּרִים אִתִּי!' וְכָל מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָהּ לֹא עָזַר'.

הָאִישׁ סִיֵּם אֶת סִפּוּרוֹ הַנּוֹרָא: 'לִפְנֵי שָׁבוּעַ הִיא קִבְּלָה דֹּם לֵב, וְאַחֲרֵי כַּמָּה יָמִים נִפְטְרָה, לְצַעֲרִי. הִיא הָיְתָה אִשָּׁה טוֹבָה, שֶׁסָּבְלָה הַרְבֵּה. הָיִיתִי צָרִיךְ לִפְנוֹת אֲלֵיכֶם לִפְנֵי שֶׁיִּקְרֶה מַשֶּׁהוּ, וּלְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְדַבֵּר אִתָּהּ וּלְעוֹדֵד אוֹתָהּ. אֲבָל הִתְבַּיַּשְׁתִּי. וְעַכְשָׁו... עַכְשָׁו הִיא כְּבָר לֹא כָּאן כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת מַה שֶּׁנַּעֲשָֹה' - - -

*

אֶפְשָׁר לְהִתְנַחֵם וּלְהִתְעוֹדֵד שֶׁהַסִּפּוּר הַזֶּה לֹא קָרָה בַּמְּצִיאוּת. הוּא רַק דֻּגְמָא קִיצוֹנִית שֶׁמַּמְחִישָׁה לָנוּ מֶה עָלוּל לִקְרוֹת כַּאֲשֶׁר אֲנַחְנוּ מִתְעַלְּמִים מֵהַסּוֹבְבִים אוֹתָנוּ. תָּמִיד רָצוּי וְרָאוּי לְהִתְעַנְיֵן בִּשְׁלוֹם הַשָּׁכֵן הַמְבֻגָּר, לְשֹוֹחֵחַ קְצָת עִם הָאִישׁ הַמִּסְכֵּן מֵהַסַּפְסָל, וְעַל יְדֵי זֶה לְהַעֲנִיק חַיִּים לְהַרְבֵּה אֲנָשִׁים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר