הצלה כפולה

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור לשבת

הצלה כפולה – אריק סגל

שעתיים לאחר צאת השבת, התכונן אלברט לנסיעה הארוכה לקליפורניה. הוא הרים את התיק הקטן על כתפו והתכונן לרדת לרכב, כאשר עצרה אותו רעייתו כשבידה שקית קטנה: 'קח אתך משהו לדרך ותעצור לאכול 'סעודה רביעית'. שמתי לך בשקית כמה פרוסות שנשארו מסעודה שלישית...' אלברט התכונן לומר לה שהוא כבר יסתדר, אבל לא רצה לאכזב אותה לאחר שטרחה עבורו, ולקח את השקית בתודה.

אלברט עבד כאיש מכירות ולרגל עבודתו נאלץ לפעמים לנסוע למרחקים. הוא נכנס לרכבו והחל בנסיעה הארוכה. לאחר שעתיים של נסיעה נזכר אלברט לפתע כי שכח לקיים את מצוות 'קידוש לבנה'. באותו מוצאי שבת כיסו העננים את הרקיע ובבית הכנסת החליטו לדחות זאת לערב שלמחרת. אלברט ידע שבשל נסיעותיו התכופות הוא עלול לשכוח את מצוות 'קידוש לבנה' ולכן עצר את מכוניתו בסמוך לחורשת יער קטנה, נכנס בין העצים ושמח לראות את הירח כשהשמיים נקיים מעננים. הוא התפלל במשך דקות ארוכות ואז שב למכוניתו, אלא ששם ציפתה לו הפתעה בלתי נעימה בעליל...

שלוש ניידות משטרה הקיפו את מכוניתו, הוא לא הספיק אפילו לשאול במה מדובר כאשר השוטרים זינקו לעברו וכבלו את ידיו באזיקים. הוא הוכנס במהירות לאחת מן הניידות שיצאה לדרכה ביללת סירנות. רק כאשר היה כבול לצד שני שוטרים חמושים, שמע אלברט במה הוא מואשם: 'אמור לנו היכן החבאת אותו!' דרשו ממנו השוטרים: 'ככל שתודה מהר יותר, מצבך יהיה חמור פחות!'

אלברט ניסה ללא הצלחה להבין במה מדובר. רק לאחר דקות ארוכות הוא הצליח להבין את התמונה המלאה: ילד שחור מהעיירה הסמוכה נעלם מאתמול, כאשר הפעם האחרונה שבה הוא נראה הייתה בסמוך ליער ומאז אבדו עקבותיו. נהגת שחלפה במקום באותה שעה, תיארה לשוטרים גבר מזוקן שהלך בעקבות הילד לתוך היער. השוטרים שהגיעו אל היער לא מצאו מאומה, אבל הציבו מארבים סביב היציאות השונות של היער. כאשר הם ראו את אלברט – יהודי מזוקן בעל חזות דתית – נכנס לתוך היער, הבינו שהוא החוטף. הם המתינו לו ביציאתו מן היער וכבלו אותו באזיקים. אלברט המבוהל ניסה לשווא להסביר לשוטרים שבסך הכול לרצה לקיים את מצוות 'קידוש לבנה', אבל הם לא רצו להקשיב לדבריו. הוא הובא לתחנת המשטרה לחקירה. במשך שעה ארוכה ניסה החוקר לדלות ממנו באיומים את מיקומו של הילד החטוף, אבל אלברט לא היה יכול כמובן לעזור לו...

לבסוף הוחזר אלברט לתא המעצר, תוך כדי איום שעליו לנסות ולהיזכר בפרטי החטיפה, כיוון שאם לא יעשה זאת, ייאלץ לבלות שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח. אלברט המתוסכל נכנס לתא הקטן והמצחין וגילה שם אסיר נוסף. הלה ברך אותו לשלום והחל לשוחח איתו. הוא ניסה להבין על מה הוא נעצר וניסה להבין ממנו בקריצת עין האם הודה במיוחס לו. אלברט שהרגיש שעולמו חרב עליו באחת ניסה להיפטר ממנו, אבל הלה לא הפסיק לדבר. בינתיים, אלברט החל להרגיש שהוא רעב ולכן נטל את ידיו במעט המים שהיו בתא, הוציא מכיס המעיל שלו את שתי הפרוסות והחל לאכול. הוא הציע לאסיר הנודניק שמולו פרוסה, אבל הלה סרב ורק המשיך לפטפט.

'אני מבין שהכנת לעצמך מזון מראש, כי לקחת בחשבון שיעצרו אותך...' אמר האיש: 'כל הכבוד לך, אתה חושב על כל האופציות. אילו אני הייתי חושב קצת לפני שתפסו אותי בשוד תחנת הדלק לא הייתי יושב כאן עכשיו...' אלברט פצה את פיו סוף סוף ואמר: 'הפרוסות האלו הן סעודת 'מלווה מלכה'. אנחנו היהודים אוכלים בשבת שלוש סעודות ובמוצאי שבת ארוחה רביעית שבה אנו מלווים את שבת המלכה, הבנת? לא חטיפה ולא תכנון, לא הכנתי לי צידה לדרך ולא כלום...' אלברט שקיווה להיפטר בכך מהאיש הופתע לגלות שעיניו התמלאו בדמעות: 'תחזור שוב על המילים שאמרת...' ביקש ממנו האיש. אלברט הופתע מהאסיר הקשוח שהפך לפתע לילד מרוגש, והסביר לו שוב את משמעותה של סעודת 'מלווה מלכה', אלא שהלה פרץ פתאום בבכי...

כעת היה תורו של האסיר להסביר לו את המתרחש, הוא סיפר לאלברט שגדל במשפחה מרוחקת מתורה ומצוות: 'יהדותי לא באה אף פעם לידי ביטוי, הדבר היחידי שזכור לי מהיהדות היא הארוחה שהיינו אוכלים בילדותי אצל סבא וסבתא בסופי שבוע. סבא תמיד היה אומר: תכוונו לשם סעודת 'מלווה מלכה'. מעולם לא הבנתי מה הוא אומר או מה הוא רוצה, אבל כעת שהזכרת את המילים הללו זה צף בראשי מחדש...'

האיש עצר לרגע, נשם נשימה עמוקה והמשיך: 'אני רוצה להתוודות בפניך, אני למעשה שוטר הנמצא כאן בתא בתפקיד 'מדובב'. במומחיות שרכשתי עם השנים, אני מחלץ את סודותיהם הכמוסים ביותר של האסירים שמגיעים לכלא. במקרה שלך לא רק שלא נכשלת, אלא גם שכנעת אותי שאתה חף מפשע. החטיפה ארעה בצהריים, ואתה יהודי שומר מצוות לא יכולת להיות כלל באזור הזה בשעה הזאת. כעת אעביר את המידע לשוטרים ואני מקווה שתשוחרר בהקדם, רק בקשה אחת יש לי ממך: תן לי גם מהפרוסה שבידך, כדי לסעוד אתך יחד את סעודת 'מלווה מלכה' שהצילה אותך מתא הכלא...'

***

פרשת תרומה פותחת במילים: 'דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה'. מדוע כתוב 'ויקחו' ולא 'ויתנו' שואלים חז'ל, ומשיבים שבנתינת תרומה אדם נותן אך למעשה הוא מקבל. לפעמים אדם נותן לשני משהו, עוזר לו, אך אינו יודע שלמעשה הוא מסייע בסופו של יום – לעצמו...

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר