שמחה

רבני שלום לעם תגובות: 0

יש לי מושג

שמחה – יוסף רזניק

ימי הפורים נקראים 'יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה' (אסתר ט', כ'ב), ושמחה זו מתחילה כבר מראשיתו של חודש אדר, כפי שאמרו חכמים: 'משנכנס אדר - מרבים בשמחה'. משום כך, הימים שלפני פורים הם הזדמנות לעסוק בעניין השמחה וחשיבותה.

מדוע כל כך חשוב להיות בשמחה?

לשאלה זו יש תשובות רבות: ראשית, השמחה וההרגשה הטובה הן מהצרכים הבסיסיים ביותר של נפש האדם. במובן מסוים אפשר לומר, שכל מה שאנו עושים נועד בסופו של דבר לספק את הצורך הזה. דבר זה אינו מקרי: בפרק הראשון של ספר 'מסילת ישרים' מבואר, שכל תכלית האדם היא 'להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו'. לכן החיפוש אחר שמחה והנאה טבוע עמוק בנפשו של האדם, ומי שאינו בשמחה אינו ממלא את תכליתו בעולם.

שנית, השמחה היא מעלה רוחנית בפני עצמה. נאמר בתורה (דברים ל', י'ט): 'הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ... וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים'. כל אדם מרגיש, שכשהוא שמח הוא חי הרבה יותר וכוחות החיים שלו גדולים הרבה יותר. עצבות, לעומת זאת, היא סוג של מוות. הקב'ה נקרא 'א-ל חי', וכאשר לאדם יש רמה גבוהה של חיות, הוא מידמה בכך לה'.

שלישית, השמחה היא הצורה השלמה של עבודת ה' וקיום המצוות, ככתוב בספר תהלים (ק', ב'): 'עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה'. כשהאדם שמח בעבודת ה' הדבר מלמד על כך שהוא מחובר באמת למה שהוא עושה, ואינו עושה רק כדי לצאת ידי חובה.

רביעית, השמחה חיונית לקיומה של עבודת ה' עצמה. הצדיק רבי אהרן מקרלין אמר: 'שמחה אינה מצוה, אך היא מביאה לידי כל המצוות. עצבות אינה עבירה, אך היא מביאה לידי כל העבירות'. כשהאדם נמצא בשמחה הרבה יותר קל לו להתגבר על היצר, לקיים את המצוות, לאהוב את הזולת, לדון לכף זכות ולסלוח.

האם יש גם שמחה שלילית?

שמחה היא תמיד חיובית, אבל לא כל מה שנראה כשמחה הוא אכן כזה. יש אנשים שמנסים להגיע לשמחה על ידי רדיפה מופרזת אחרי הנאות חומריות. הנאות כאלה אינן מספקות באמת את נפש האדם, וגם כשנדמה לאדם שטוב לו, תוך זמן קצר הוא יחזור לחוש את חוסר הסיפוק. ישנה גם מידה הנקראת 'קלות ראש', כלומר חוסר התייחסות רצינית לדברים והתלוצצות מכל דבר. גם מאחורי המידה הזאת מסתתרת בדרך כלל עצבות, כי שמחה הולכת יד ביד עם רצינות. גם צחוק ובדיחות הדעת יכולים לבוא מתוך רצינות, ואז הם חיוביים ומסייעים לשמחה.

איך מגיעים לשמחה אמיתית?

זו 'שאלת מיליון הדולר'... באופן כללי אפשר לומר, שסוד השמחה הוא לשים לב ולהתמקד בדברים הטובים שיש לנו: במיוחדוּת שבאישיות שלנו, בכוחות ובכישרונות שקיבלנו, בגוף שפועל כראוי ובתיאום מופלא, במשפחה ובחברים שזכינו בהם, בעולם המופלא שסביבנו, במצוות ובמעשים הטובים שאנו זוכים לעשות, ועוד ועוד. פעמים רבות קשה לנו לשמוח בגלל שלא הכול הולך כמו שאנו רוצים. במצבים כאלה מותר בהחלט לחוש צער, אבל צריך לקחת את החיסרון בפרופורציה ולא לתת לו להשתלט על כל האישיות שלנו.

גם דברים חיצוניים כמו אכילה ושתייה, טיול וכדומה, יכולים לפתוח את לבו של האדם לשמחה, כל עוד לא מתמקדים רק בהם. משום כך בשבתות ובחגים יש מצוה לאכול ולשתות. גם לימוד תורה מביא לשמחה (ולכן אסור ללמוד תורה בתשעה באב ובימי אבלות), ככתוב (תהלים י'ט, ט'): 'פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב'.

 

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר