מושגים לחג הפסח (א)

רבני שלום לעם תגובות: 0

שמות החג

חג הפסח נקרא על שם קרבן הפסח שהיו מקריבים בערב החג ואוכלים בליל החג.  הקרבן נקרא על שם הנס שאירע לבני ישראל בליל ט'ו בניסן כאשר הקדוש ברוך הוא הכה את בכורי מצרים, ו'פסח' (דילג) על בתי ישראל.

החג נקרא גם בשמות:
חג האביב – על שם המועד שבו הוא חל. המדרש מבאר כי הקב'ה בחר את תקופת האביב כדי להוציא את בני ישראל ממצרים בזמן הנוח ביותר בשנה.
חג המצות – על שם המצווה המיוחדת לחג הפסח באכילת מצות.
חג החרות – כי בחג זה אנו מציינים את מועד צאתנו מעבדות לחרות.

חמץ ומצה

חמץ הוא בצק העשוי מאחד מחמשת מיני הדגן (חיטה, שעורה, כוסמת, שבולת-שועל ושיפון), שעבר תהליך החמצה (בהלכה נקבע כי בצק העומד 18 דקות מתחיל להחמיץ).

בפסח אסור החמץ בשלושה איסורים א. אין להשאיר אותו ברשותנו. ב. אסור לאוכלו.  ג. אסור ליהנות ממנו.

ולכן בערב שלפני החג בודקים את הבית היטב שלא יימצא בו חמץ. ובערב הפסח שורפים את החמץ שנותר ומבטלים את החמץ שלא נמצא. עקרות הבית מהדרות וטורחות כבר ימים ארוכים לפני פסח לנקות את הבית ולהכין אותו לחג הפסח.

המצה היא לחם שנאפה תוך כדי הקפדה על  הבצק שלא יחמיץ (והקמח טעון שמירה לפחות משעת הטחינה שלא יבוא במגע עם מים). ויש המקפידים לאכול מצה שמורה העשויה מחיטים ששמרו עליהם מכל מגע עם מים מרגע הקצירה. את המצה אנו אוכלים כזכר לחפזון שבו יצאו בני ישראל ממצרים ונאלצו לאפות את הבצק שלא הספיק להחמיץ ולתפוח. המצה נקראת גם 'לחם עוני', ומסמלת את הדחק שבו היו מצויים אבותינו במצרים.

קמחא דפסחא

נהגו בקהילות ישראל לדאוג לעניי העיר לפני חג הפסח לצרכי החג, איסוף הצדקה לפני החג זכה לשם 'קמחא דפסחא', כלומר, קמח עבור המצות של חג הפסח.

ארבע כוסות


שותים ארבע כוסות של יין בליל הסדר, כנגד ארבע לשונות הגאולה הכתובות בתורה: 'והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים...'.

קערת הסדר

בקערת הפסח מניחים את המרכיבים העיקריים של הלילה:

שלוש מצות - המסמלות את החברה בעם ישראל המורכבת מכהנים לווים וישראלים.
זרוע - זכר לקרבן הפסח שהיה נאכל בזמן המקדש, ולהזכיר לנו שהקב'ה הוציא את בני ישראל ממצרים ב'זרוע נטויה'.
ביצה - לזכר קרבן החגיגה שהיו העולים לרגל מביאים לבית המקדש. (הביצה נבחרה כיוון שהביצה בארמית יש בה רמז לרצון ההשגחה לגאול אותנו. )
כרפס - ירק כלשהוא שעמו פותחים את סעודת החג (מה שמעורר את הילדים לשאלות רצויות, וגם שסעודת בני חורין נפתחת במנת מתאבנים).
חזרת, מרור - ירק בעל מרירות (חסה) להזכיר את טעם מרירות  השיעבוד במצרים. 
חרוסת - מיטבל סמיך עשוי פירות, ובעל מרקם המזכיר את הטיט שבו עבדו אבותינו במצרים.

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר