לדעת לוותר

רבני שלום לעם תגובות: 0

סיפור לשבת 

לדעת לוותר – ראם בן טוב

הדפיקות החזקות לא הותירו ספק מי עומד מאחורי הדלת. ולדימיר קם במהירות ממקומו ורץ לעבר החלון שבפינת החדר. היה ברור לו שתוך דקות ספורות הדלת תיפרץ והוא חייב להתרחק מאנשי הק.ג.ב. שבאו לחפש אותו. הוא קפץ מהחלון כשלפתע הגיח מולו גרישה השכן שלו, בחור צעיר שהצטרף לא מכבר למחתרת היהודית שפעלה נגד השלטון הקומוניסטי במדינה. 'אתה בטוח שאתה רוצה להצטרף אלי?' שאל ולדימיר והוסיף: 'אני כבר מסובך מספיק, הם מחפשים אחריי בכל פינה, אתה יכול לצאת מזה בקלות!' גרישה חכך בדעתו למספר שניות ולבסוף אמר: 'אני מצטרף אליך!'

ולדימיר רץ לעבר הרכב שלו והפטיר תוך כדי ריצה לגרישה: 'אין בעיה שתצטרף אלי אבל בתנאי אחד – גם אם אתה רואה דברים מוזרים בדרך, עליך לשתוק ולא לשאול שאלות!' ולדימיר נכנס אל מכונית היוקרה שברשותו ועזב את המקום בחריקת צמיגים צורמנית. 'תיכף הם יהיו בעקבותינו', אמר והחל לתמרן בין רחובותיה הצרים של מוסקבה. גרישה הביט במראות הצדדיות, אבל לא הצליח להבחין באף אחד שעוקב אחריהם, אבל לאחר מספר דקות נסיעה הם הגיעו: שתי מכוניות שניסו להדביק את הרכב המהיר, אבל היה ברור שהמרדף הוא חסר סיכוי. ניידות הק.ג.ב. היו רכבי 'לאדה' רוסיים ומיושנים והמרדף לא הצליח במיוחד. תוך דקות ספורות של מעקב נעלמו שתי הניידות מהאופק וולדימיר המשיך בנסיעה. 'מזל שיש ברשותך רכב מהיר!' אמר גרישה בסיפוק לאחר שעלו על הכביש המהיר בדרך לידיד נעורים של ולדימיר שהתגורר בכפר מרוחק. הדרך עברה בנעימים וגרישה היה בטוח שהסכנה חלפה לחלוטין.

חלפה חצי שעה של נסיעה וולדימיר נכנס אל תחנת דלק בצדי הדרך כדי לתדלק את הרכב. לפתע קרה משהו שגרישה לא הצליח להבין אותו: ולדימיר פנה לפועל פשוט שעמד בצד תחנת הדלק ותדלק את מכונית ה'לַאדַה' הישנה שברשותו: 'מה דעתך להחליף רכב?' 

הפועל חשב לרגע שאינו שומע טוב, אבל ולדימיר חזר על השאלה שוב: 'האם אתה רוצה להחליף איתי רכב?' גרישה לא האמין למשמע אוזניו. האם דווקא את הסיכוי היחיד שלהם לבריחה רוצה ולדימיר לקבור במו ידיו ולנסוע ברכב מיושן שבו אנשי הק.ג.ב. יצליחו להשיג בקלות? הפועל לא חשב יותר מדי, הוא שיער שבוודאי העומד מולו מעט איבד את שפיותו ומיד הסכים לעסקה.

שתי דקות לאחר מכן, עלו ולדימיר וגרישה לרכב המקרטע שבקושי הצליח לנסוע, גרישה בקושי הצליח להתאפק ולא לשאול את ולדימיר לפשר המעשה המוזר אבל זכר את התחייבותו. הם נסעו באיטיות מרגיזה במשך שעתיים כשליבו של גרישה מפרפר בקרבו שמא ישיגו אותם אנשי הק.ג.ב. כשבידיהם אין שום אפשרות להתחמק מהם ברכב המיושן. לאחר שעתיים של נסיעה מייגעת, הם הגיעו לכפר המרוחק ונכנסו למחסן שהיה מאחורי ביתו של הידיד הוותיק. כעת הרשה גרישה לעצמו לשאול את מה שהפריע לו כל הדרך: 'אם אנשי הק.ג.ב. מכירים את הרכב שלך מדוע מלכתחילה נסענו בו? ואם הוא אינו מוכר להם במיוחד אז מדוע ויתרת עליו באמצע הדרך תמורת רכב שבקושי נוסע שסיכן אותנו בתפיסה?' 

ולדימיר לא התרגש וחייך חיוך גדול: 'האם אתה חושב שאני לא יודע איך עובדים אנשי הק.ג.ב.?' אמר לגרישה והמשיך: 'אני מכיר היטב את עבודתם, ברור לי שלפני שהם עוצרים אדם כמוני שהיסב להם נזק רב הם עורכים עליו תחקיר מיוחד ובונים עליו פרופיל אישי. גם במקרה שלי היה לי ברור שהם מכירים את הרכב שבו אני נוהג ובנוסף גם ידוע להם שקשה לי מאוד להתנתק מהרכב הזה ואני לא מחליף אותו בשום מחיר שבעולם, כך שלפי הפרופיל שהם בנו לאישיותי אני לא אוותר על הרכב היוקרתי ואדאג להיות צמוד אליו אם מקרוב ואם מרחוק, אבל דבר אחד שהם לא שיערו בדעתם, זאת העובדה שגם אני, עורך הדין המפונק שנוהג על רכב יוקרתי - יודע מתי צריך להרפות משום שחיי חשובים יותר. אני בטוח שכוחות הק.ג.ב. עורכים מעקב אחר הרכב היוקרתי בתקווה שאני עוד אשוב אליו, אבל אני בכוונה תחילה גרמתי לכך שלא יהיה לי מושג היכן הוא נמצא  -כך שלא תהיה לי האופציה לשוב אליו ולסבך את עצמי. זאת תזכורת עבורך גרישה הצעיר! צריך לזכור מתי להתנתק, גם מדברים שנדמה כי הם חשובים לנו ביותר...'

***

משה רבינו כשיורד מהר סיני רואה את העגל והמחולות שסביבו ומבין באותו רגע שלמרות המעלה המיוחדת של הלוחות הראשונות, יש צורך לשבור אותם כדי לזעזע את העם שיבין שהמתנה שהייתה בידיו כבר אינה מגיעה לו יותר ועדיף לוותר על הלוחות למרות קדושתם העצומה ובלבד שטהרתו של עם הנצח, תישמר לנצח נצחים...

 

תגובות (0)

כתוב תגובה:

כתובת

"שלום לעם"

ע"י עמותת "גבריאל שר ישראל" (ע.ר. 58-037849-5)

רח' בני ברית 18 ירושלים

02-5022881

webmaster@shalomlaam.co.il

צור קשר